מכתשים אגן במהלך אסטרטגי: רוכשת שתי חברות במרכז אירופה ב-20 מיליון דולר

המכירות השנתיות של החברה הפולנית והחברה הסרבית הן בהיקף מצרפי של כ-65 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

יצרנית המוצרים הגנריים להגנת הצומח, חברת מכתשים אגן, מדווחת הבוקר על מהלך אטסטרגי משמעותי. החברה, לגביה התפרסמו בשנתיים האחרונות ידיעות בנוגע לכוונת בעלת השליטה בחברה, קבוצת אי.די.בי, למכור חלק נכבד מהאחזקה לחברה או משקיע אסטרטגי בינלאומי, הודיעה כי היא ביצעה שתי רכישות של חברות אירופאיות.

החברה הודיעה היום כי חברת בת בבעלותה המלאה חתמה על הסכמים מחייבים לרכישת 90% מחברת האגרוכימיה הפולנית Agro Rokita, מקבוצת PCC הגרמנית, ורכישת החברה הסרבית Magan-Yu העוסקת בהפצת מוצרי אגרוכימיה. עם השלמת הרכישות צפויה החברה להוסיף מוצר מרכזי לסל מוצריה ולחזק את מעמדה בשווקים הצומחים של מרכז אירופה.

המכירות השנתיות של רוקיטה הפולנית הן בהיקף של כ- 50 מיליון דולר. המוצר המרכזי המיוצר על ידה הוא 2,4-D שהנו קוטל עשבים אסטרטגי הנמכר ברחבי העולם ונהנה מביקוש גדל בשנים האחרונות. במכתשים אגן מעריכים כי הביקוש למוצר זה צפוי להתחזק בשנים הקרובות, עם השקתם המתוכננת של זרעים מהונדסים גנטית בעלי תכונת עמידות בפני 2,4-D, על ידי חברות הזרעים המובילות בעולם. מוצר ה- 2,4-D משלים באופן מיטבי את סל קוטלי העשבים של מכתשים אגן.

הנהלת מכתשים מציינת כי רכישת RA תרחיב את פעילות הקבוצה בפולין ובמרכז אירופה שהינם אזורים בעלי שיעורי צמיחה ורווחיות גבוהים כתוצאה מהתפתחות הסקטור החקלאי בהם. כמו כן, רכישת RA תרחיב ותחזק את מערך היצור, הפירמול והאריזה של החברה. מיקומה של RA במערב פולין טומן פוטנציאל לפיתוחה כמרכז לוגיסטי של החברה עבור מרכז אירופה ומזרחה, ולצורך כך תקבל החברה כחלק מן הרכישה שטח של 15,000 מ"ר נוספים.

בנוגע לחברה הסרבית אומרים במכתשים אגן כי מכירותיה השנתיות של חברת Magan Yu הן כ– 15 מיליון דולר. רכישתה תאפשר לחברה להמשיך למנף את יכולות השיווק שלה בשוק הצומח של סרביה כמו גם להגדיל את רווחיות הפעילות במדינה זו.

השלמת הרכישות מותנית באישורים רגולטוריים מקובלים וצפויה להתבצע בחלק הראשון של שנת 2009.

אברהם ביגר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל מכתשים אגן, אמר כי "אנו מברכים על הצטרפותן של החברות Rokita Agro ו- Magan Yu למערך חברות הקבוצה ועל תרומתן הצפויה למכירות, סל המוצרים, שרשרת הייצור ויצירת יתרונות לוגיסטיים. מיקומה של חברת האגרוכימיה הפולנית במערב פולין טומן פוטנציאל לפיתוחה כמרכז לוגיסטי של החברה עבור מרכז אירופה ומזרחה.

"רכישת החברה הסרבית Magan-Yu תאפשר לחברה להמשיך למנף את יכולות השיווק שלה בשוק הצומח של סרביה ומהווה פוטנציאל עיסקי להגדלת רווחיות הפעילות במדינה זו". ביגר הוסיף ואמר כי החברה תמשיך להתמקד במימוש אפשרויות רכישה תוך יישום גישה מחושבת הנתמכת במאזן האיתן של החברה ויכולת ייצור המזומנים שלה."

מכתשים אגן, אגב, רשמה ברבעון השלישי מכירות בהיקף של 640.1 מיליון דולר לעומת סך של 496.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של 50.6 מיליון דולר ( 7.9% מהמכירות) לעומת סך של 27.2 מיליון דולר ( 5.5% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2009 צפויה החברה, לפני הרכישות האחרונות, לרשום הכנסות של כ-2.7 מיליארד דולר כך שתוספת ההכנסות שתגיע מהרכישות האלה מסתכמת בקצת יותר מ-2 אחוזים בלבד.

האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר בתגובה לעסקה כי "נוכח שוקי אשראי שטרם נפתחו מחדש, ובהיעדר האפשרות לממן עסקאות M&A גדולות (קרי מעל מיליארד דולר), מכתשים אגן ממשיכה בטקטיקה של רכישת חברות קטנות לצורך חיזוק תמהיל המוצרים שלה ועיבוי מערכי ההפצה של החברה בשוקי יעד גיאוגרפיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: