מכתשים אגן במהלך אסטרטגי: רוכשת שתי חברות במרכז אירופה ב-20 מיליון דולר
יצרנית המוצרים הגנריים להגנת הצומח, חברת מכתשים אגן, מדווחת הבוקר על מהלך אטסטרגי משמעותי. החברה, לגביה התפרסמו בשנתיים האחרונות ידיעות בנוגע לכוונת בעלת השליטה בחברה, קבוצת אי.די.בי, למכור חלק נכבד מהאחזקה לחברה או משקיע אסטרטגי בינלאומי, הודיעה כי היא ביצעה שתי רכישות של חברות אירופאיות.
החברה הודיעה היום כי חברת בת בבעלותה המלאה חתמה על הסכמים מחייבים לרכישת 90% מחברת האגרוכימיה הפולנית Agro Rokita, מקבוצת PCC הגרמנית, ורכישת החברה הסרבית Magan-Yu העוסקת בהפצת מוצרי אגרוכימיה. עם השלמת הרכישות צפויה החברה להוסיף מוצר מרכזי לסל מוצריה ולחזק את מעמדה בשווקים הצומחים של מרכז אירופה.
המכירות השנתיות של רוקיטה הפולנית הן בהיקף של כ- 50 מיליון דולר. המוצר המרכזי המיוצר על ידה הוא 2,4-D שהנו קוטל עשבים אסטרטגי הנמכר ברחבי העולם ונהנה מביקוש גדל בשנים האחרונות. במכתשים אגן מעריכים כי הביקוש למוצר זה צפוי להתחזק בשנים הקרובות, עם השקתם המתוכננת של זרעים מהונדסים גנטית בעלי תכונת עמידות בפני 2,4-D, על ידי חברות הזרעים המובילות בעולם. מוצר ה- 2,4-D משלים באופן מיטבי את סל קוטלי העשבים של מכתשים אגן.
הנהלת מכתשים מציינת כי רכישת RA תרחיב את פעילות הקבוצה בפולין ובמרכז אירופה שהינם אזורים בעלי שיעורי צמיחה ורווחיות גבוהים כתוצאה מהתפתחות הסקטור החקלאי בהם. כמו כן, רכישת RA תרחיב ותחזק את מערך היצור, הפירמול והאריזה של החברה. מיקומה של RA במערב פולין טומן פוטנציאל לפיתוחה כמרכז לוגיסטי של החברה עבור מרכז אירופה ומזרחה, ולצורך כך תקבל החברה כחלק מן הרכישה שטח של 15,000 מ"ר נוספים.
בנוגע לחברה הסרבית אומרים במכתשים אגן כי מכירותיה השנתיות של חברת Magan Yu הן כ– 15 מיליון דולר. רכישתה תאפשר לחברה להמשיך למנף את יכולות השיווק שלה בשוק הצומח של סרביה כמו גם להגדיל את רווחיות הפעילות במדינה זו.
השלמת הרכישות מותנית באישורים רגולטוריים מקובלים וצפויה להתבצע בחלק הראשון של שנת 2009.
אברהם ביגר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל מכתשים אגן, אמר כי "אנו מברכים על הצטרפותן של החברות Rokita Agro ו- Magan Yu למערך חברות הקבוצה ועל תרומתן הצפויה למכירות, סל המוצרים, שרשרת הייצור ויצירת יתרונות לוגיסטיים. מיקומה של חברת האגרוכימיה הפולנית במערב פולין טומן פוטנציאל לפיתוחה כמרכז לוגיסטי של החברה עבור מרכז אירופה ומזרחה.
"רכישת החברה הסרבית Magan-Yu תאפשר לחברה להמשיך למנף את יכולות השיווק שלה בשוק הצומח של סרביה ומהווה פוטנציאל עיסקי להגדלת רווחיות הפעילות במדינה זו". ביגר הוסיף ואמר כי החברה תמשיך להתמקד במימוש אפשרויות רכישה תוך יישום גישה מחושבת הנתמכת במאזן האיתן של החברה ויכולת ייצור המזומנים שלה."
מכתשים אגן, אגב, רשמה ברבעון השלישי מכירות בהיקף של 640.1 מיליון דולר לעומת סך של 496.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של 50.6 מיליון דולר ( 7.9% מהמכירות) לעומת סך של 27.2 מיליון דולר ( 5.5% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2009 צפויה החברה, לפני הרכישות האחרונות, לרשום הכנסות של כ-2.7 מיליארד דולר כך שתוספת ההכנסות שתגיע מהרכישות האלה מסתכמת בקצת יותר מ-2 אחוזים בלבד.
האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר בתגובה לעסקה כי "נוכח שוקי אשראי שטרם נפתחו מחדש, ובהיעדר האפשרות לממן עסקאות M&A גדולות (קרי מעל מיליארד דולר), מכתשים אגן ממשיכה בטקטיקה של רכישת חברות קטנות לצורך חיזוק תמהיל המוצרים שלה ועיבוי מערכי ההפצה של החברה בשוקי יעד גיאוגרפיים".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
