תפרון זקוקה למזומנים: יוצאת בהנפקת זכויות ומאחדת מניות

קופת המזומנים של החברה והפיקדונות לזמן קצר הצטמקו בסוף הרבעון השלישי ל-4.1 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

חברת תפרון, הפועלת בתחום של מוצרי הלבשה תחתונה, הלבשת ספורט ובגדי ים בטכנולוגיית האל-תפר, נמצאת בקשיים כמו הרבה מאוד חברות אחרות בתחום ההלבשה ובכלל.

החברה, שנפגעה קשות בשנה האחרונה מהייסוף בשער השקל ומהמשבר הכלכלי העולמי, דיווחה אמש כי הדירקטוריון אישר להנהלה לצאת בהנפקת זכויות לבעלי המניות של החברה. בעלי המניות יוכלו לרכוש מניה נוספת במחיר של 60 סנט על כל 1.06 מניות שברשותם. במידה וכל בעלי המניות ישתתפו בהנפקה תגייס החברה כ-12 מיליון דולר ותשתמש בהם לצרכיה השוטפים השונים.

בנוסף, החליטה החברה לבצע פיצול הפוך של מניות, ביחס של 1 ל-10. כלומר, כל 10 מניות של החברה יומרו למניה אחת. מניית החברה נפלה בשנה האחרונה ב-88% למחיר של 57 סנט המייצג שווי שוק של כ-12 מיליון דולר בלבד. לאחר איחוד המניות יזנק המחיר לכ-5.77 דולר למניה כך שהחברה, שמניותיה נסחרות בניו-יורק ובתל-אביב, תעמוד בדרישות הרישום למסחר של ה-NYSE.

תפרון דיווחה על הפסד של 6.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008, זאת לעומת הפסד של 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נזכיר כי ברבעון השני דיווחה החברה על הפסד של 2.5 מיליון דולר. ההפסד התפעולי של החברה הסתכם ב-7.5 מיליון דולר לעומת 2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בשורת ההכנסות דיווחה תפרון על גידול של 26.1% לרמה של 38.3 מיליון דולר. מהחברה נמסר כי הכנסותיה צמחו בעקבות גידול מכירות של כל מוצרי החברה. בהודעתה של החברה נאמר כי הסיבות להפסדיה ברבעון היו בעיקר היחלשותו של הדולר מול השקל במהלך הרבעון, שהובילו להוצאת 2.7 מיליון דולר מעבר לרבעון השלישי אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: