עיני משתולל אצל רזי ברקאי: "הולכת להיות קטסטרופה, עוד עשרות אלפי מפוטרים"
כהמשך ישיר להתקפה חסרת התקדים של שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, על שר האוצר אתמול, תוקף היום יו"ר ההסתדרות עופר עיני, את רוני בר-און בראיון עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.
בין השאר אמר עיני "אין עם מי לדבר. כל הזמן מתעסקים באגו של שר האוצר אז בוא נחליט שרוני בר און הוא מלך העולם, הכי גיבור והכי חזק ובוא נעשה מאמץ עליון לפתור את המשבר".
"האגו מדבר פה..יש לי את הנשק של השבתת המשק. אני לא רוצה לשבות ולהזיק לאזרחים. בר און לא רוצה לדבר כי האגו שלו משתולל".
עוד אמר עיני, שהיה נסער מאוד, כי "אני נפגש עם ראש הממשלה מחר, ונדבר על רשת הבטחון אנו מקבלים דיווחים מכל ערי הפריפריה..הולכת להיות קטסטרופה. בואו נטפל בבעיה האמיתית. הזהרתי מזמן מעשרות אלפי מפוטרים..יהיו הרבה יותר מזה. אני קורא לכל ראשי המפלגות להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות ולהתאחד על מנת לפטור את הבעיה".
"הצעתי שהממשלה תקציב מיליארד שקל והבנקים ימנפו את זה ל-5 מיליארד שקל לפחות. המעסיקים יתחייבו שבמקום לפטר יוציאו את העובדים לחל"ת מסתובב כל 3 חודשים. יש לנו הסכם עם המעסיקים שהם לא יפטרו עובדים וימשיכו לשלם את הזכויות לפנסיה. הבעיה היא עם משרד האוצר".
"מעל 10 אלפים עובדים כבר פוטרו ויהיו עוד עשרות אלפים. מפעל גיבור בקריית שמונה למשל פיטר עשרות עובדים היום".
"במצב הנוכחי שביתה היא הרת אסון ואני לא רוצה לשבות אבל דוחקים אותי לפינה".
"אני לא מועמד של מפלגת העבודה ואין לי בעיה לפרוש מהמפלגה. כל מה שמעניין אותי זה רק לטפל במצוקות של המפוטרים", אמר עיני.
בתגובה אמר רוני בר-און: "עופר עיני ושרגא ברוש מתואמים ביניהם לחלוטין. אנחנו נמצאים במצב של אין תקציב, צריך למצוא מקורות. אנחנו צריכים להיות אחראיים ולא להשתולל עם הכספים. הצענו להקציב 200 מיליון שקל ואם יהיה ביקוש להגדיל עוד".
"בניגוד להשתוללות בתקשורת ואצל התאחדות התעשיינים וההסתדרות, הציבור הרבה יותר שקול ומאוזן. והנתונים שלו אין פאניקה. מצב הבנקים ומצב הקופות לא מצדיק התערבות מאסיבית. יש תוכנית של האוצר שהיא שבויה של ברוורמן, ברוש ועיני שרצינו להעביר בועדת הכספים ולראות איך הציבור יגיב לה".
"האנשים האלה מתלהמים בזמן שאנחנו יושבים יום יום, שעה שעה, וחושבים איך לעזור לעובדים ולציבור הרחב. אני לא זוכר שעופר עיני כתב את קוד האתיקה הציבורית. עיני רוצה לראות שר אוצר אחר והוא יצטרך להמתין לא מעט זמן".
"מצער אותי שעופר עיני מאבד את העשתונות. הטענות בנוגע לאגו הן מופרכות. אני איש פוליטי שעומד לבחירות בקרוב. לו רציתי להיות פופוליסט היה לי מאוד קל. אני אומר ביושר ובאחריות כי המקום היחיד שאליו אני מסתכל הוא טובת המשק. לא אחזיר את המשק 20 שנה אחורה למקום בו ההסתדרות החזיקה בכוח מפעלים כושלים והיה צריך הרבה מאוד תשומות על מנת לתקן את הנזקים שנגרמו".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
