כלל פנסיה וגמל: כ–25% מהקיבוצים לא מגיעים ל"פנסיית מטרה" מינימלית של 2634 שקלים

החוב האקטוארי המצרפי של הקיבוצים עומד כיום על כ–4 מיליארד שקלים
קובי ישעיהו |

על רקע מצבם הקשה של חלק גדול מהקיבוצים, מפרסמת היום חברת כלל פנסיה וגמל, הפועלת בתחום ההסדרים הפנסיונים לקיבוצים ולמושבים, נתונים קשים על הסדרי הפנסיה חברי הקיבוצים.

מהנתונים עולה כי כ-25% מהקיבוצים לא מגיעים ל"פנסיית המטרה" המינימלית, העומדת כיום על 2643 שקלים, 23% מהקיבוצים מבטיחים פנסיית מטרה שבין 2,600 ל-2,900 שקלים ורק 3% מהקיבוצים מציעים פנסיית מטרה מעל 5,000 שקלים לכל חבר. עוד עולה כי החוב האקטוארי המצרפי של הקיבוצים עומד כיום על כ–4 מיליארד שקלים.

נתונים אלו, היוו רקע לכנס המקצועי השנתי למגזר הקיבוצי שערכה כלל פנסיה וגמל ובו הוצג מידע עדכני על הנעשה בשוק הפנסיה, על התנודות, הרפורמות והשינויים וההשלכות על פנסיית חברי הקיבוצים. בכנס השתתפו נציגים מ- 150 קיבוצים ואנשי וועדות הכספים והפנסיה בקיבוץ

הפנסיה הקיבוצית שונה במהותה מהפנסיה המקובלת במשק. הואיל ולחברי קיבוץ אין משכורת חודשית אלא תקציב חודשי. הפנסיה המינימאלית של חברי הקיבוץ הוגדרה על ידי רשם האגודות השיתופיות והיא עומדת כיום על 2643 שקלים.

במסגרת הכנס ניתנו לחברי הקיבוץ כלים מעשיים שיסייעו להם בניהול מושכל של ההסדר הפנסיוני, וכן בגיבוש תהליך קבלת החלטות אחראי לגבי מימון שנות הפרישה של חברי הקיבוץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.