הורדה משולבת: מידרוג ומעלות מורידות את דירוג האג"ח של אולימפיה עקב "מצוקת מזומנים"

בנוסף הציבו מידרוג ומעלות אופק שלילי לחוב של אולימפיה עקב פעילות החברה במזרח אירופה וחשיפתה הגדולה למשבר העולמי
קובי ישעיהו |

נמשך זרם הורדות דירוג האשראי של חברות ציבוריות. והיום מגיע תורה של חברת אולימפיה, הנמצא בשליטת קבוצת מנהליה בראשות אוסקר כצנלסון ובשליטת קבוצת ברונפמן-פישר.

אולימפיה דיווחה היום לבורסה כי חברת מידרוג הודיעה על הורדת דירוג האג"ח של החברה מ-A3 ל-Baa2 ובנוסף, הצבת אופק שלילי לחוב של אולימפיה.

במידרוג מנמקים את ההורדה בפעילות העניפה של החברה והחברות הבנות שלה במזרח אירופה, בעיקר במדינות כמו אוקראינה, הונגריה ופולין שנפגעו בצורה קשה מהמשבר העולמי. בנוסף, ההאטה בפעילות של החברות הבנות נאנט (30%) ואולימפיה יורו (45%) כתוצאה מהמשבר משפיעה אף היא על אולימפיה.

גורם נוסף הוא ירידת שווי האחזקה של אולימפיה בחברת נאנט הפוגעת בגמישות הפיננסית של אולימפיה, במיוחד לאור שעבוד מניות נאנט לטובת בנק לאומי כנגד הלוואה בהיקף של כ-88 מיליון שקל ופריצת אמות המידה של ההלוואה, אשר נותנת ללאומי עילה להעמדת ההלוואה לפרעון מיידי או דרישה להעמדת בטחונות נוספים לטובת הבנק. יתר על כן, אם תחליט אולימפיה להכיר בירידת הערך כקבועה ולא כזמנית הרי שהדבר יפגע באופן קשה בהון העצמי של החברה כפי שהוא מוצג בדוחות הכספיים.

במקביל להחלטה של מידרוג הודיעה גם חברת מעלות כי החליטה להוריד את דירוג אגרות החוב שהונפקו ע"י אולימפיה מ-A- לדירוג של BBB- כשדירוג החברה נשאר תחת בחינה. הסיבה העיקרית - הצורך בהחזר חוב בסכומים מהותיים בחודשים הקרובים, אשר עשוי ליצור מצוקת נזילות בחברה. במעלות אומרים כי הורדת הדירוג נובעת מהרעה משמעותית בנזילות החברה אשר פוגעת ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לזמן הקצר וכן משינויים לרעה בשווקי הפעילות אשר צפויים להשפיע לרעה על קצב ההתקדמות בפרויקטים

העתידיים.

בנוסף מושפע הדירוג מהורדת דירוגה של חברת נאנט נדל"ן, אשר מהווה חלק מהותי מפעילותה של אולימפיה. האג"ח של נאנט הורד מ-A שלילי ל-BBB שלילי.

על רקע מצבה הכספי המלחיץ של אולימפיה (על החברה חל עומס פרעונות של לפחות 166 מיליון שקל עד סוף 2010) החליטה הנהלת החברה על גיוס הון נוסף מבעלי המניות שלה. בשבוע שעבר כי בכוונתה לגייס סך של כ-21 מיליון שקל באמצעות הנפקת זכויות, שתתבצע באמצעות הנפקת מניות, בדרך של זכויות לבעלי המניות וכתבי האופציה (סדרה 2) הקיימים של החברה.

בעלי גרעין השליטה – הכולל את קבוצת המנהלים בראשות אוסקר כצנלסון וחברת ישראלום מקבוצת ברונפמן-פישר הודיעו כי בכוונתם לנצל את חלקם בהנפקת הזכויות ולהזרים כ-12 מיליון שקל אל קופת החברה. המבנה המדוייק של ההנפקה ומועדה טרם נקבעו.

יצויין, כי מדובר בהזרמת הון שנייה תוך חצי שנה אל אולימפיה מצד בעלי השליטה. בחודש יוני השנה ביצעה אולימפיה הנפקת זכויות נוספת בהיקף של כ-26 מיליון שקל, שאת כולה למעשה הזרימו בעלי השליטה בחברה (קבוצת כצנלסון וקבוצת ברונפמן-פישר). יחד עם הנפקת הזכויות הנוכחית, איפוא, יזרימו בסך הכל בעלי השליטה של אולימפיה אל החברה כ-38 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.