סקירת התאחדות הקבלנים: אור יהודה, קריית אונו ואזור בולטת במגמה של בנייה לגובה
באזורי הביקוש וערי השפלה בולטת בשנים האחרונות המגמה של בנייה לגובה, התופעה בולטת במיוחד בערים אור יהודה, קריית אונו ואזור. לעומתן בערי השרון (פרט לנתניה) בולטת מגמה של בנייה נמוכה, כך עולה מבדיקה שערכה לאחרונה התאחדות הכלכלנים לגבי ערים נבחרות בהן קיימת פעילות נדל"נית ערה, בשנים 2005-2007.
עוד עולה מהבדיקה כי, כ-75% מהדירות החדשות שנבנו בערי השרון, בשנים 2005-2007, היו בבנייה נמוכה המאופיינת בצמודי קרקע ובמבנים שאינם עולים על 6 קומות, ואילו רק 25% מהדירות, שנבנו בערים אלו בתקופה זו היו בבניינים של 7 קומות ומעלה.
בעיר הוד השרון, נבנו בתקופה זו דירות בבנייה נמוכה של לא יותר מ-6 קומות, כאשר כ-70% מהדירות שנבנו בעיר היו צמודי קרקע ומבנים דו-קומתיים. גם בהרצליה, על אף התפתחותן של שכונות חדשות, שמתאפיינות לרוב בבנייה לגובה, עדיין גוברת המגמה של בנייה נמוכה, כאשר 62% מהדירות שנבנו בעיר היו בבניינים של 6 קומות לכל היותר. בכפר סבא, כ-75% מכלל הדירות שנבנו בעיר, היו בבניינים של מקסימום 6 קומות.
ברמת השרון ניתן לראות מגמה מובהקת של בנייה נמוכה, כאשר 85% מהדירות שנבנו בעיר עד סוף שנת 2007, היו בבניינים של לא יותר מ-6 קומות. גם ברעננה נצפתה מגמה דומה, כאשר 64% מהדירות שנבנו בעיר בתקופה זו, היו בבניינים של עד 6 קומות בלבד.
יוצאת דופן במחוז השרון היא העיר נתניה, שמסתמנת בשנים האחרונות כאזור ביקוש מוביל במכירת דירות חדשות. מהסקירה עולה כי, המגמה הרווחת בעיר היא של בנייה מסיבית לגובה. כ-81% מסך הדירות החדשות שנבנו, הן בניינים בני 8 קומות לפחות. עוד עולה מהנתונים כי במרוצת השנים שנסקרו, נבנו בעיר 1,342 דירות, בבניינים בני 11 קומות ומעלה.
"נתניה קולטת בשנים האחרונות מסה קריטית של אוכלוסייה.העירייה אשר זיהתה זה מכבר את מגמת הנהירה של אוכלוסיות חדשות לעיר, התוותה תוכנית מתאר אשר תואמת את הביקושים ומעודדת בנייה מודרנית לגובה. אני סבור כי גם בערים האחרות בשרון, הקרובות למרכז תתפשט המגמה בשנים הקרובות, מדובר בפיתרון אידיאלי למצוקה בקרקעות זמינות לבנייה ולריבוי טבעי של האוכלוסייה בימים אלה", ציין אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין.
במקביל למגמת הבנייה הנמוכה בערי השרון, ניתן להבחין במגמה הפוכה בערי הביקוש במרכז הארץ ובערי השפלה, המתאפיינות בבנייה לגובה. כך למשל בעיר פתח תקווה, שהוכתרה בשנים האחרונות כשיאנית במכירת דירות חדשות, קיימת התרבות של בניינים ורבי קומות, בעיקר בשכונות החדשות. על פי הסקירה, למעלה מ-30% מהדירות שנבנו בה בין השנים 2005 ל-2007 בעיר היו בבניינים בני 11 קומות ומעלה, ורק כ- 5% (232 יחידות דיור לאורך כל התקופה) בצמודי קרקע ומבנים דו קומתיים.
"היום ברור שהפתרון לצפיפות באזורים מרכזיים ולמצוקת הקרקעות באזורי הביקוש היא בנייה לגובה המאפשרת מצד אחד לאכלס מספר רב של דיירים בבניין אחד ומאידך להשאיר מקום לשטחים ירוקים, פיתוח ויצירת סביבת מגורים נעימה ומודרנית. ברוב הרשויות מקדמים כיום את הבנייה לגובה מתוך הבנת היתרונות והצרכים וקריאה נכונה של מפת הצפיפות והבינוי בארץ", מציין אבי זיתוני, מנכ"ל ובעלים של חברת זיתוני.
חולון שומרת על יציבות בבניית רבי קומות לאורך שלוש השנים שנבדקו. כ-80% מהדירות שנבנו היו בבניינים של לפחות 7 קומות. גם בערים הגדולות בשפלה נצפתה מגמה דומה, אם כי מתונה יותר. כך לדוגמא, בערים ראשון לציון וברחובות, כמחצית מהדירות שנבנו בכל אחת מהערים הללו היו בבניינים של 7 קומות ומעלה.
קריית אונו היא אחת מערי הביקוש המובילות בבנייה של רבי קומות. מנתוני הסקירה עולה כי, כ-80% מהבנייה בעיר היא של דירות בבניינים של 7 קומות ומעלה, וכ-70% מכלל הבנייה הייתה של דירות במגדלים של 11 קומות ומעלה.
נתון מעניין שעולה מהסקירה הוא כי על אף זליגת בניית רבי הקומות ממרכז הארץ לערי הביקוש, נראה כי נס ציונה, אינה מצטרפת לעת עתה למגמה, ושומרת בקנאות על צביונה הכפרי. מהנתונים עולה כי רק 13% מהדירות שנבנו בעיר הן בבניינים של 7-10 קומות והמסה הקריטית מתרכזת במבנים של עד 6 קומות לכל היותר.
משה צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צבי צרפתי ובניו, אשר בונה בעיר מספר פרויקטים, מסביר: "המדיניות של עיריית נס ציונה די ברורה בנושא, בעיר מבקשים לשמר את האופי הכפרי והירוק של העיר שמבדל אותה משכנותיה. גם התב"ע של השכונות החדשות בעיר כמו ה"וואלי" ו"נס. 121" תומכות במדיניות של בנייה נמוכה ומדורגת המשתלבת בנוף".
עוד עולה מהסקירה, כי העיר תל אביב בה נבנו רבי הקומות הראשונים בארץ, והובילה בשנים הנסקרות את מגמת בניית רבי הקומות בארץ, נמצאת ב-2007 במגמת ירידה, כאשר בשנת 2007 נבנו רק 29% מהדירות שבה בבניינים גבוהים, מתוכן 344 יחידות דיור בבניינים של 16 קומות ומעלה.
בעיר מודיעין קיימת מגמת בנייה מעורבת, הכוללת שיעורים דומים של בנייה נמוכה לצד בנייה לגובה. עובדה זו ניתן לייחס לתנאים הטופוגרפיים בעיר, המשופעת במדרונות לצד אזורים מישוריים. עם זאת נראה, כי בניית רבי הקומות בעיר תופסת תאוצה משנה לשנה.
גם לירושלים שהתאפיינה בשנים הנסקרות במגמה מעורבת, הגיעה בשורת המגדלים, ובשנת 2007 נבנו בבירה לראשונה דירות בבניינים של 15 קומות ומעלה (כ-12% מהדירות שנבנו בשנה זו, היו ברבי קומות) אם כי עדיין מדובר באחוזים נמוכים יחסית מכלל הבנייה בעיר, בעיקר לאור העובדה שמדובר בעיר בעלת צפיפות אוכלוסייה גבוהה.
"ירושלים מתאפיינת באוכלוסייה שמרנית, שתרבות המגדלים אינה קוסמת לה (בלשון המעטה) ובנייה לגובה לא נתפסת בעיניה כסמן ליוקרה או קידמה, אלא בעיקר כמקור לדמי אחזקה גבוהים וריבוי שכנים", מציין עפר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל הנדסה וייזום הבונה בהר חומה.
לדבריו, בעיה נוספת של מגדלים בירושלים היא רוחות חזקות ככל שעולים לגובה, עובדה בעייתית שלא מאפשרת ניצול של המרפסות, כך שנושא הנוף כמעט שמתבטל לנוכח בעיה זו.
