רבעון חזק לאלקטרה: גידול של 8% בהכנסות ורווח נקי של 112 מיליון שקל
חברת אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, סיימה את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של השנה עם עלייה בהכנסותיה וברווח הנקי שלה.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה צמחו בשיעור של כ-8% לרמה של כ-810.8 מיליון שקל, לעומת כ-749.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. הרווח הנקי גדל ברבעון פי 8 בקירוב, והסתכם בכ-112.1 מיליון שקל, לעומת כ-14.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול ברווח הנקי הינו פועל יוצא של שיפור תפעולי בכל מגזרי הפעילות של קבוצת אלקטרה וכן כתוצאה מרווח חד פעמי של כ-82 מיליון שקל בגין פעילות שהופסקה, עם השלמת העיסקה למכירת השליטה בחברת אנרקו.
הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו בכ-15% לרמה של כ-2.34 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.03 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים זינק פי-4 לכ-193.2 מיליון שקל לעומת כ-48.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
הסיבות העיקריות לעלייה בהכנסות וברווח הגולמי הינן המשך ההתרחבות בהיקפי הפעילות של הקבוצה, הרחבת תיק הנכסים המניבים של חברת הבת אלקטרה נדל"ן, והכללתן לראשונה בתוצאות הכספיות של החברות OTS מאפריקה שנרכשה במאי 2007 ושל חברת ניהול הנכסים במן, שנרכשה ביולי 2007.
כאמור, התוצאות כוללות רווח בסך של כ-82 מיליון שקל בגין הפעילות המופסקת של חברת אנרקו. בספטמבר האחרון חתמה אלקטרה על הסכם למכירת אנרקו לקונצרן וון-רול השוויצי (Von-Roll). העיסקה מתבצעת בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון התקבלה על ידי אלקטרה תמורה של כ-131 מיליון שקל תמורת 80% ממניות אנרקו, ובשלב השני צפויה להתקבל תמורה נוספת בסך של כ-54 מיליון שקל תמורת יתרת מניות החברה.
כמו כן, סוכם בין הצדדים על מנגנון, על פיו אלקטרה בע"מ צפויה לקבל 10 מיליון דולר נוספים, בכפוף לעמידתה של אנרקו בשנת 2009 באבני דרך שנקבעו בין הצדדים.
מגמת התרחבות בפעילותה של אלקטרה בע"מ ניכרת גם בצבר ההזמנות שלה, שהסתכם בסוף ספטמבר 2008 בכ-3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2007. יצויין כי מתוך הצבר האמור, מיועדות לביצוע עבודות בסך של כ-2.4 מיליארד שקל עד לסוף שנת 2009.
הגידול ברווח הנקי נרשם למרות שבתשעת החודשים הראשונים של 2008 כללה החברה בגין אחזקותיה בחברת הבת, אלקטרה נדל"ן, הוצאה נטו בסך של כ-2.8 מיליון שקל שנבעה בעיקר משערוך נכסים מניבים, בעוד שאשתקד נכללה תחת סעיף זה הכנסה גבוהה בסך של כ-209.9 מיליון שקל.
אלקטרה החלה לדווח בשנת 2007 על הכנסותיה על פי חלוקה לארבעה מגזרי פעילות. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות, המרכז את הפעילות המסורתית של אלקטרה בתחום האלקטרו-מכני (מעליות, מיזוג אוויר, חשמל וצנרת), הבניה והתקנה וייצור של מוצרי תשתית, נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 עליה בהכנסות לכ-1.28 מיליארד שקל, לעומת כ-1.16 מיליארד שקל אשתקד, והרווח התפעולי עלה לכ-82.8 מיליון שקל, בהשוואה להפסד בסך של כ-138.8 מיליון שקל אשתקד.
במגזר שירות אחזקה וסחר, במסגרתו מספקת אלקטרה שירותים למעליות ומערכות מיזוג האוויר שהיא מתקינה, מעניקה שירותי ניהול ואחזקת מבנים ותפעול למתקני טיהור השפכים שהיא מקימה, נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 עליה בהכנסות לכ-493 מיליון שקל, לעומת כ-400 מיליון שקל אשתקד, והרווח התפעולי הסתכם בכ-66.9 מיליון שקל, בדומה לאשתקד.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, במסגרתו פועלת החברה לרכישת קרקעות, הוצאת היתרים, ביצוע שינויי ייעוד, שיווק תכנון והקמה של פרויקטים או מכירה באחד משלבי הייזום השונים וזאת כחלק מחבילת הכוללת מעורבות החברה בכל שלבי הפרויקט. במסגרת זו רכשה החברה קרקעות בישראל ובחו"ל. המגזר עדיין אינו מניב הכנסות משמעותיות, שכן מרבית הפרויקטים היזמיים של הקבוצה עדיין בשלבי תכנון והקמה והחברה רואה בו מנוע צמיחה נוסף לפעילותה הכוללת.
במגזר הנדל"ן המניב, במסגרתו פועלת החברה באמצעות חברת הבת אלקטרה נדל"ן (כ-71.6%), צמחו ההכנסות בתשעת החודשים בראשונים של 2008 לכ-592.4 מיליון שקל, לעומת כ-475 מיליון שקל אשתקד, והרווח התפעולי הסתכם בכ-377.5 מיליון שקל.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, אמר לאחר פרסום הדוח כי "החברה מסכמת רבעון נוסף של צמיחה במרבית תחומי פעילותה, ולשמחתנו צבר ההזמנות של החברה עומד כיום על כ-3 מיליארד שקל ומבטיח לנו הכנסות משמעותיות לשנה הקרובה. אנו ממשיכים להתמודד במכרזים משמעותיים נוספים, ומאמינים כי מעמדה המוביל של אלקטרה בשוק בו היא פועלת, יחד עם איתנותה הפיננסית, תסייע לנו להמשיך את מגמת הצמיחה גם בעתיד, וזאת על אף השינוי השלילי שמסתמן בכלכלה בישראל ובעולם. אנו עוקבים אחר המצב, ובמידת הצורך נתאים גם את צביון הפעולה שלנו לשינויים בשווקים".
הונה העצמי של אלקטרה בסוף ספטמבר 2008 הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל. בחודש ספטמבר חילקה החברה דיבידנד בסך של כ-30 מיליון שקל לבעלי מניותיה (9.15 שקל למניה).
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
