זוהר גושן: "לא יודע לבייב או תשובה, הכסף יילך לחברות שפועלות בישראל"
לאחר שמשרד האוצר הודיע הבוקר על תוכניתו לתמיכה בסקטור העסקי ובשוק ההון, בהיקף של כ-11 מילארד שקל, כינסה הרשות לניירות ערך מסיבת עיתונאים להבהרת הפעולות שהיא עתידה לנקוט.
הרשות יוזמת הקמת מנגנון להתמודדות עם קשיים בארגון מחדש של אגרות חוב שהונפקו על ידי חברות ציבוריות. מנגנון זה יהיה בעל אופי דומה לזה המקובל במערכת ההלוואות הבנקאית, יאפשר לנאמן לפעול ביתר יעילות להחזרת החוב למחזיקי אגרות החוב ויקל על החברה לבצע גיוסי חוב חוזרים. הקמת המנגנון היא מרכיב חשוב בתוכנית להתמודדות עם משבר האשראי שפורסמה על ידי משרד האוצר. המהלך תואם עם הממונה על ההגבלים העסקיים והממונה על שוק ההון במשרד האוצר.
זוהר גושן, יו"ר הרשות לני"ע, אמר כי "הרשות נותנת את המתווה, קרנות ההשקעה יספקו את מקורות האשראי". שורש הבעיה בשוק ההון היא בעיית האשראי והתוכנית היום נותנת מענה שלם לבעיה זו. למעשה, התוכנית נותנת מענה הולם כמעט לכל הבעיות שהן שורש המשבר."
לגבי אילו חברות יקבלו את הכסף אומר גושן, כי "הכסף יגיע אך ורק לחברות שפועלות בישראל , כסף לא יגיע לחברות שמגייסות בארץ ובונות בחו"ל" כאשר נשאל גושן בעניין חברות של טייקונים כגון כגון תשובה או לבייב, אמר יו"ר הרשות, כי "לא יודע אם הכסף יגיע ללבייב או תשובה, יהיו ועדות השקעה אבל אני כן יכול להגיד שכסף לא יגיע לחברות שגייסו כסף בארץ בכדי לבנות ברומניה".
עוד אומר גושן כי הכסף ינותב ע"י מנהל מקצועי מהשוק הפרטי ללא התערבות הממשלה. "המטרה היא לדאוג לכך שחברות שראוי להציל אותן ינצלו את הכסף, בכדי למנוע פיטורים במשק הישראלי. יהיו חברות שיפשטו את הרגל ואנחנו לא באים למנוע את זה באופן מוחלט, המטרה היא לדאוג שחברות טובות לא יקרסו ויפטרו עובדים בגלל לחץ לא מוצדק מצד בעלי האג"חים. לשם כך ימונו קציני אשראי שיפעלו בדומה לדרך הפעולה שנוקטים הבנקים במקרים דומים."
עוד אומר גושן כי האשראי הכולל שיעמוד למיחזור ב-2009 בישראל עומד על 23 מיליארד שקל (סחיר ולא סחיר) ולכן במידה והמוסדיים ישמו 2 שקלים על כל שקל של הממשלה, נקבל כ-15 מיליארד שקלים. מדובר בסכום גדול מאוד שצריך ויכול לעזור.
לסיום אמר יו"ר הרשות כי "אני לא חושב שהתוכנית הזו הגיע באיחור, אמנם בחו"ל ראינו תוכניות גדולות אך המצב בארץ שונה, כאן אין בנקים שקורסים וזה אפילו לא קרוב לכך. התוכנית הגיעה בזמן וצפויה לתת מענה הולם".
מהרשות נמסר כי מטרות ההסדר הן הקלת הלחץ בשוק האשראי הכללי והפסקת השיתוק בשוק האשראי החוץ-בנקאי, הקמת כלי המאפשר לחברות להגיע ביעילות להסדר, תוך הגנה מירבית על מחזיקי אגרות החוב, הקלת הלחץ על המערכת הבנקאית ופיזור וגיוון במתן אשראי, מתן אפשרות למשקיעים המוסדיים להגן על זכויות מחזיקי האג"ח (עידוד האקטיביזם המוסדי).
עיקרי ההסדר הם הרחבת סמכויות הנאמן, כך שיוכל לכנס נציגות של בעלי אגרות החוב, הקמת נציגות של מחזיקי אגרות החוב באופן שהנציגים יוכלו לתאם עמדות בינם לבין עצמם, על פי היתר מרשות ההגבלים העסקיים, מינוי קצין אשראי שיפעל להסדרת החוב בין החברה לבין המחזיקים, מתן אפשרות לחברה לשמור על סודיות ההליך מחשש שחשיפתו תוביל לניסיון לסכלו, זאת, תוך איסור על הנציגות לעשות עסקאות בניירות ערך במהלך עיכוב המידע. בנוסף, חובת אישור הסדר החוב באסיפה של כלל מחזיקי אגרות החוב על פי הדין הקיים.
משרד האוצר
