התקלה בפועלים תוקנה: "הפיצוי המוצע הוא לעג לרש, מקומם ומרגיז"

כך אומר היום בשיחה עם Bizportal עו"ד רם דקל, המתמחה ביצוג של לקוחות בעימותים ובמו"מ מול בנקים. "הסיכוי לתביעה ייצוגית אינו גבוה"
משה בנימין |

תקלת המחשבים בבנק הפועלים נפתרה היום (ג') לפנות בוקר. אך במשך יומיים שלמים בעידן שכולו אינטרנט, לקוחות לא יכלו לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר, החל מבדיקת מצב החשבון ועד ביצוע פעולות בשוק ההון. בנוסף, כל נושא המשיכה וההפקדה של כספים בבנק היה בלתי כלל. מה שכן ברור, זה שקיימת פה פגיעה של בלקוחות הבנק, כך אומרים היום עו"ד.

אתמול בבוקר שיגר צבי זיו, מנכ"ל הבנק, מכתב ללקוחות בו נמסר כי התקלה תוקנה במהלך הלילה והמערכת תעלה במלואה במהלך היום. בינתיים הסתיים לו היום השני והתקלה תוקנה רק הבוקר.

זיו אומנם ציין במכתב, כי הנהלת הבנק החליטה להעניק לכל הלקוחות שביצעו פעולות במהלך ימי העסקים 24-23 בנובמבר 2008, פטור מלא מעמלות על פעולות אלו אך רבים מלקוחות הבנק תוהים בימים אלה על אפשרות לקבלת פיצוי נוסף.

Bizportal פנה לעו"ד רם דקל, בעליו של משרד רם דקל המתמחה בין היתר ביצוג של לקוחות בעימותים ובמו"מ מול בנקים (ובעצמו לקוח בנק הפועלים), בכדי להבין מה האפשרויות העומדות בפני לקוחות הבנק שסבורים שמגיע להם פיצוי נוסף.

"אבסורד שבנק כמו הפועלים מתנהל ללא מערכת גיבוי שתתן מענה מיידי"

עו"ד דקל פותח ואומר, כי "קודם כל צריך לבדוק האם קיימת עילה אישית, צריך להיות ברור שהבנק עשה משהו שפגע בלקוח. ברור שהבנק צריך לתת לנו את השירותים הבסיסיים, מהעברה בנקאית פשוטה ועד מסחר בשוק ההון. עכשיו נשאלת השאלה - מהו הנזק? הבנק יכול לטעון לנזק סביר, אך אם תשאל אותי - אני טוען שבנק בסדר גודל כזה, זה לגמרי לא סביר בעבורו וזה אפילו אבסורד. בנק כזה לא יכול להתנהל בלי מערכת גיבוי שתתן מענה מיידי ואותי ברמה האישית כלקוח הבנק זה מאוד מפחיד".

"אומר צבי זיו, מנכ"ל הבנק שזו תקלה נדירה, אבל לך תדע - אותי זה מפחיד. אומרים שעבדו כל הלילה ופתרו את התקלה וזה לא נכון. הבעיה לא נפתרה ואני אישית מאבד אמון במנכ"ל הבנק", אומר עו"ד דקל ומוסיף, כי "הפיצוי המוצע ע"י הבנק הוא לעג לרש, מקומם ומרגיז. הם רוצים לתת פיצוי בעמלות ועל מה? ממילא בכל היומיים האחרונים הם היו ללא שירות, אז מה הוא חוסך לנו?".

ומה עושים במקרה כזה? "פה כבר עולה שאלת הנזק" אומר עו"ד דקל . "יש לקוחות שאפילו לא נפגעו ואת זה יש לציין. מי שכן נזקק לשירותים, צריך לבדוק מהי הסיבה לפגיעה האישית בו והנזק של כל אחד הוא שונה ועל זה לכאורה צריך ל"ראיין" כל אחד בנפרד. השוני הגדול בין הנפגעים מוציא את ה"עוקץ" מאפשרות של התביעה הייצוגית".

בעניין תביעה ייצוגית, אומר דקל, כי במצב הנדון של בנק הפועלים - התשובה היא כן ולא". כך מסביר עו"ד רם דקל, על אפשרות התביעה הייצוגית כנגד הבנק.

"הסיכוי לתביעה ייצוגית אינו גבוה"

"המסקנה: אם אתה רוצה לתבוע, אל תחכה לייצוגית אלא הגש תביעה לבד. אי אפשר בתביעה ייצוגית לקבל פיצוי לכל אחד בנפרד, תביעה שכזו אומרת שהיא קודם כל תביעה אישית של מישהו שחושב שהיא גם מתאימה להיות כזו שתקרין על אנשים נוספים. צריך גם לציין שישנם לקוחות שיכולים לטעון לפגיעה בהם ללא הוכחת נזק, מעצם העובדה שהוא היה מנוע מפעולות תלויות מחשב, או שהוא נכנס ללחץ ממצב החשבון ונגרמה לו עוגמת נפש ועוד".

"הסיכוי לתביעה ייצוגית שתצלח אינו גבוה, זאת משום שהסיכוי להוכחת נזק כולל הוא קשה מעצם השונות הגדולה שיש בין הניזוקים. המלצתי לתובע שהוא לקוח בנק הפועלים ונפגע היא קודם כל לנסות להשיג פיצוי מהבנק עצמו מבלי להכניס את המקרה לדיון בין כותלי בית המשפט".

הבנק יכול לטעון לכוח עליון, אבל מבחינתי זה לא מתקבל

"מבחינת הבנק, מה שהבנק יכול לטעון הוא לכוח עליון שהביא את הבנק למצב נטול מחשבים זה. אבל לטעמי זה מצב לא מתקבל - הבנק חייב שתהיה לו מערכת גיבוי שתמנע מצב כזה. בנק שמרוויח מיליונים מפעולות רגילות של לקוחותיו לא יכול להתרשל כך. פשוט לא יכול להיות מצב שכזה".

עו"ד איציק חן: אל תשכחו את הסעיפים שהבנק החתים אתכם עליהם

עו"ד איציק חן מתייחס אף הוא למידת האחריות של הבנק ואומר: "לבנק שמורה הזכות לטעון לכוח עליון ולומר שנפילת המחשבים אינה תלויה בו. הבנק אף הודיע שהוא נותן מענה ומטפל בנושא".

בנוסף מזכיר עו"ד חן ללקוחות שאולי מעדיפים לשכוח, כי "לקוחות צריכים לזכור שהם חתומים על הסכמים מסוימים מול בנק הפועלים ובהם רשומים סעיפים שמנטרלים את האשמה של הבנק ממקרים כאלו. בסופו של דבר לקוח שמעוניין לתבוע את בנק הפועלים צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא נכנס לעניין הזה ומפסיד את הוצאות המשפט, משום שהבנק די מכוסה מבחינה משפטית".

מה שכן, אומר חן, "הדבר היחידי שעוד ניתן לתקוף בו את בנק הפועלים היא העובדה שבנק בסדר גודל כמו שלו לא הקדיש מחשבה מספקת למצב שכזה ולא הראה שהוא יכול לתת מענה מהיר ומיידי. הפסיקה במידה ותכנס לבית משפט היא לכאן ולכאן ואינה שחור או לבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.