התקלה בפועלים תוקנה: "הפיצוי המוצע הוא לעג לרש, מקומם ומרגיז"
תקלת המחשבים בבנק הפועלים נפתרה היום (ג') לפנות בוקר. אך במשך יומיים שלמים בעידן שכולו אינטרנט, לקוחות לא יכלו לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר, החל מבדיקת מצב החשבון ועד ביצוע פעולות בשוק ההון. בנוסף, כל נושא המשיכה וההפקדה של כספים בבנק היה בלתי כלל. מה שכן ברור, זה שקיימת פה פגיעה של בלקוחות הבנק, כך אומרים היום עו"ד.
אתמול בבוקר שיגר צבי זיו, מנכ"ל הבנק, מכתב ללקוחות בו נמסר כי התקלה תוקנה במהלך הלילה והמערכת תעלה במלואה במהלך היום. בינתיים הסתיים לו היום השני והתקלה תוקנה רק הבוקר.
זיו אומנם ציין במכתב, כי הנהלת הבנק החליטה להעניק לכל הלקוחות שביצעו פעולות במהלך ימי העסקים 24-23 בנובמבר 2008, פטור מלא מעמלות על פעולות אלו אך רבים מלקוחות הבנק תוהים בימים אלה על אפשרות לקבלת פיצוי נוסף.
Bizportal פנה לעו"ד רם דקל, בעליו של משרד רם דקל המתמחה בין היתר ביצוג של לקוחות בעימותים ובמו"מ מול בנקים (ובעצמו לקוח בנק הפועלים), בכדי להבין מה האפשרויות העומדות בפני לקוחות הבנק שסבורים שמגיע להם פיצוי נוסף.
"אבסורד שבנק כמו הפועלים מתנהל ללא מערכת גיבוי שתתן מענה מיידי"
עו"ד דקל פותח ואומר, כי "קודם כל צריך לבדוק האם קיימת עילה אישית, צריך להיות ברור שהבנק עשה משהו שפגע בלקוח. ברור שהבנק צריך לתת לנו את השירותים הבסיסיים, מהעברה בנקאית פשוטה ועד מסחר בשוק ההון. עכשיו נשאלת השאלה - מהו הנזק? הבנק יכול לטעון לנזק סביר, אך אם תשאל אותי - אני טוען שבנק בסדר גודל כזה, זה לגמרי לא סביר בעבורו וזה אפילו אבסורד. בנק כזה לא יכול להתנהל בלי מערכת גיבוי שתתן מענה מיידי ואותי ברמה האישית כלקוח הבנק זה מאוד מפחיד".
"אומר צבי זיו, מנכ"ל הבנק שזו תקלה נדירה, אבל לך תדע - אותי זה מפחיד. אומרים שעבדו כל הלילה ופתרו את התקלה וזה לא נכון. הבעיה לא נפתרה ואני אישית מאבד אמון במנכ"ל הבנק", אומר עו"ד דקל ומוסיף, כי "הפיצוי המוצע ע"י הבנק הוא לעג לרש, מקומם ומרגיז. הם רוצים לתת פיצוי בעמלות ועל מה? ממילא בכל היומיים האחרונים הם היו ללא שירות, אז מה הוא חוסך לנו?".
ומה עושים במקרה כזה? "פה כבר עולה שאלת הנזק" אומר עו"ד דקל . "יש לקוחות שאפילו לא נפגעו ואת זה יש לציין. מי שכן נזקק לשירותים, צריך לבדוק מהי הסיבה לפגיעה האישית בו והנזק של כל אחד הוא שונה ועל זה לכאורה צריך ל"ראיין" כל אחד בנפרד. השוני הגדול בין הנפגעים מוציא את ה"עוקץ" מאפשרות של התביעה הייצוגית".
בעניין תביעה ייצוגית, אומר דקל, כי במצב הנדון של בנק הפועלים - התשובה היא כן ולא". כך מסביר עו"ד רם דקל, על אפשרות התביעה הייצוגית כנגד הבנק.
"הסיכוי לתביעה ייצוגית אינו גבוה"
"המסקנה: אם אתה רוצה לתבוע, אל תחכה לייצוגית אלא הגש תביעה לבד. אי אפשר בתביעה ייצוגית לקבל פיצוי לכל אחד בנפרד, תביעה שכזו אומרת שהיא קודם כל תביעה אישית של מישהו שחושב שהיא גם מתאימה להיות כזו שתקרין על אנשים נוספים. צריך גם לציין שישנם לקוחות שיכולים לטעון לפגיעה בהם ללא הוכחת נזק, מעצם העובדה שהוא היה מנוע מפעולות תלויות מחשב, או שהוא נכנס ללחץ ממצב החשבון ונגרמה לו עוגמת נפש ועוד".
"הסיכוי לתביעה ייצוגית שתצלח אינו גבוה, זאת משום שהסיכוי להוכחת נזק כולל הוא קשה מעצם השונות הגדולה שיש בין הניזוקים. המלצתי לתובע שהוא לקוח בנק הפועלים ונפגע היא קודם כל לנסות להשיג פיצוי מהבנק עצמו מבלי להכניס את המקרה לדיון בין כותלי בית המשפט".
הבנק יכול לטעון לכוח עליון, אבל מבחינתי זה לא מתקבל
"מבחינת הבנק, מה שהבנק יכול לטעון הוא לכוח עליון שהביא את הבנק למצב נטול מחשבים זה. אבל לטעמי זה מצב לא מתקבל - הבנק חייב שתהיה לו מערכת גיבוי שתמנע מצב כזה. בנק שמרוויח מיליונים מפעולות רגילות של לקוחותיו לא יכול להתרשל כך. פשוט לא יכול להיות מצב שכזה".
עו"ד איציק חן: אל תשכחו את הסעיפים שהבנק החתים אתכם עליהם
עו"ד איציק חן מתייחס אף הוא למידת האחריות של הבנק ואומר: "לבנק שמורה הזכות לטעון לכוח עליון ולומר שנפילת המחשבים אינה תלויה בו. הבנק אף הודיע שהוא נותן מענה ומטפל בנושא".
בנוסף מזכיר עו"ד חן ללקוחות שאולי מעדיפים לשכוח, כי "לקוחות צריכים לזכור שהם חתומים על הסכמים מסוימים מול בנק הפועלים ובהם רשומים סעיפים שמנטרלים את האשמה של הבנק ממקרים כאלו. בסופו של דבר לקוח שמעוניין לתבוע את בנק הפועלים צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא נכנס לעניין הזה ומפסיד את הוצאות המשפט, משום שהבנק די מכוסה מבחינה משפטית".
מה שכן, אומר חן, "הדבר היחידי שעוד ניתן לתקוף בו את בנק הפועלים היא העובדה שבנק בסדר גודל כמו שלו לא הקדיש מחשבה מספקת למצב שכזה ולא הראה שהוא יכול לתת מענה מהיר ומיידי. הפסיקה במידה ותכנס לבית משפט היא לכאן ולכאן ואינה שחור או לבן".

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.