עד לא מזמן אחת הבעיות העיקריות אשר העסיקו את הבנקים המרכזיים בעולם הייתה אינפלציה, אינפלציה, אינפלציה. הבנקים בכל העולם העלו ריביות, מחירי הסחורות טסו כלפי מעלה והאינפלציה בכל העולם הרקיעה שחקים.

וביום לא כל כך בהיר החל המשבר הגדול בארה"ב ובמהירות גלש לכלל העולם, מחירי הסחורות עשו פניית פרסה, כלכלות בעולם החלו להאט (חלקן אף קרסו), בארה"ב הכלכלה האטה בקצב של 0.3% ברבעון השלישי. מצידו השני של העולם כלכלת סין צמחה בקצב הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות, מספר מדינות אף גלשו רשמית למיתון ( שני רבעונים של האטה כלכלית), בריטניה, מרחב האירו, סינגפור והונג-קונג.

כל אלו גרמו לציפיות האינפלציה בארה"ב, כפי שמשתקפות מההבדל בתשואה בה נסחרות איגרות החוב צמודות המדד TIPS)) לבין איגרות החוב הלא צמודות מצביעות כרגע על אינפלציה שלילית של כ-3.6% לטווח של שנתיים.

וכהרף עין הבעיה אשר עומדת בפני כלכלת העולם אינה אינפלציה אלא דפלציה. ההגדרה לדפלציה היא ירידה כללית ברמות המחירים לאורך זמן אשר יכולה להיגרם בעקבות ארבעה גורמים:

1. ירידה בהיצע הכסף

2. עלייה בהיצע המוצרים והסחורות

3. עלייה בביקוש לכסף

4. ירידה בביקוש למוצרים וסחורות

נשאלת השאלה האם דפלציה היא דבר טוב רע?

על מנת לענות על שאלה זו יש לבחון את הסיבות לדפלציה וכך ניתן להבדיל בין "דפלציה טובה" ל- "דפלציה רעה".

"דפלציה טובה" מתרחשת כאשר חברות מצליחות לייצר מוצרים בעלויות נמוכות יותר ויותר באמצעות עלייה ביעילות הייצור וצמצום עלויות, מצב כזה גורם לעלייה בתוצר, רווחי החברות צומחים והאבטלה יורדת ללא השלכות אינפלציוניות-זהו סימן חיובי לכלכלה ולרווחתם של האזרחים. לדוגמא הירידה במחירי מוצרי החשמל כגון מחשבים, טלוויזיות וכד' אשר ירדו משמעותית בעקבות התייעלות טכנולוגית כאשר החברות הגדילו את מחזורי המכירה שלהן והרווחים בשיעור גדול יותר מהירידה במחירים.

"דפלציה רעה," לעומת זאת, נגרמת בעקבות ירידה בהיצע הכסף הגוררת ירידה בביקושים, חברות מרוויחות פחות כסף ולכן הן נאלצות לבצע קיצוצים בכוח האדם, אנשים חושבים פעמיים לפני שהם מוציאים כסף מהכיס, הביקושים ממשיכים לרדת וחוזר חלילה. ניתן להוסיף לכך את האפקט הפסיכולוגי בו אנשים נמנעים מרכישה של מוצרים גדולים כגון בתים ורכבים מאחר והם מאמינים כי בעתיד הקרוב אותו מוצר יהיה זול יותר, זהו סימן רע לכלכלה.

דוגמא טובה לכך היא המיתון הגדול בשנות ה-30, כאשר התרסקות הבורסה גרמה למחנק נזילות, הכלכלה התכווצה, אזרחים איבדו את מקום עבודתם ובנקים הפסיקו לתת הלוואות לאחר שאנשים לא עמדו בהתחייבויותיהם (נשמע מוכר?) וכדור השלג הזה רק הלך וצבר תאוצה.

במידה והעולם אכן יגיע למצב של דפלציה הרי שסביר להניח שזו תהיה "דפלציה רעה" ולכן יש להבין מהן הדרכים להלחם בתופעה כלכלית זו. מכל ארבעת הגורמים המצוינים לעיל הגורם הקל ביותר לשליטה הוא הגדלת הצע הכסף, זאת ניתן לעשות במספר דרכים.

הדרך הנפוצה ביותר היא הורדת ריבית, באמצעותה ממריצים את הכלכלה בכך שמספקים כסף זול ומפחיתים את המוטיבציה של האזרחים לחסוך ומגבירים את הרצון שלו לצרוך, זאת מאחר והריבית על הפיקדון יורדת ומצד שני הריבית על לקיחת הלוואה גם היא זולה יותר וכדאית יותר, הבנקים המרכזיים בעולם החלו להשתמש בכלי זה בכל הכוח, אנגליה הורידה את הריבית ב-1.5%.

בארה"ב הצפי הוא שהריבית יכולה לרדת עד לרמה של 0.25%. אולם המערכת הפיננסית נמצאת כעת בהקפאה והבנקים אינם מלווים, לא בריבית גבוהה ולא בריבית נמוכה, כך שאמצעי זה אינו עובד בתנאים הנוכחיים. כיום הממשל האמריקאי מדפיס כסף ומזרים הון לבנקים באמצעות רכישת הנכסים הבעייתיים של הבנקים על מנת לגרום לבנקים לחזור ולתת הלוואות.

דרך נוספת היא הדפסת כסף והכנסתו למחזור באמצעות רכישה של איגרות חוב ממשלתיות בשוק, ובכך היא מעלה את מחיר האג"ח, מורידה את התשואה שניתן לקבל על אחזקה באג"ח ומזרימה כסף לשוק. אולם מאחר והאזרח האמריקאי נמצא במצב של אשראי תמידי הרי שהזרמה של כסף תגרום להפחתת החובות ופחות לעידוד הצריכה. דרך נוספת היא הטבות מס ובכך להגדיל את הכסף הזמין לבזבוזים של האזרחים.

לסיכום, על אף שכרגע דפלציה לא נראית כתסריט סביר עבור ארה"ב והעולם בכלל, יש להכיר בסיכונים שהיא מביאה עימה ובדרכים להתמודדות עימה. להבדיל אלפי הבדלות מהמשבר ב-1929 בו לקח לממשל להגיב תקופה ארוכה והמשבר ביפן בו הבנק המרכזי של יפן התעורר רק כ-10 שנים לאחר תחילת המשבר, במשבר הנוכחי נראה כי הבנקים המרכזיים בעולם ערניים למצב לא מזמן סגן יו"ר הפד הודיע כי הפדרל ריזרב יעשה כל שביכולתו על מנת להימנע מגלישת המשק האמריקני לדפלציה, והם מבצעים את כל הפעולות שבכוחם על מנת להימנע ממצב של הידרדרות דפלציונית, הורדות ריבית אגרסיביות והזרמות כספים אדירות בדרכים שונות על מנת לפתור את משבר הנזילות החמור שפוקד אותנו.

השאלה הגדולה היא מה יהיה בעתיד כאשר משבר הנזילות ייפתר ונחזור למהלך עסקים רגיל, האם מתווי המדיניות יהיו מספיק חכמים ויצליחו להחזיר את כל אותם סכומי כסף אדירים שהזרימו לשוק על מנת להימנע מהאפקט ההפוך שבו יש כמויות כסף אדירות בשוק שיגרמו להשתוללות אינפלציונית.

* הכותב משמש כמנהל השקעות בקבוצת פרפקט ומשקיע בניירות ערך שונים, לרבות ני"ע המוזכרים במאמר זה, בכפוף למגבלות החלות עליהם כבעלי רישיון מנהלי תיקי השקעות על פי חוק. בכל מקרה, אין לראות במאמרים משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמרים ו/או על תוכנם, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.