גליה מאור על ועדת בכר: "אי אפשר להשיב את הגלגל לאחור. צריך להגביר את הפיקוח"
על רקע הסערה בשווקים הפיננסים בעולם ובארץ, הכותרות בנוגע לתוכנית ההאצה של משרד האוצר ואיום ההסתדרות להשבית את המשק אם משרד האוצר לא יספק רשת בטחון לחוסכים לטווח הארוך, דיברה היום מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור, בכנס החסכון הפנסיוני, בנוגע להתפתחויות האחרונות.
"לו נפגשנו כאן לפני שנה, סביר להניח שאף אחד לא היה חוזה את עצמת המשבר הכלכלי הגלובאלי שאנחנו חווים. היום כבר ברור לכולנו: המשבר הזה הוא משבר פיננסי אדיר ממדים, פגיעתו בכל מקום על פני הגלובוס, והוא מתפתח והופך למשבר כלכלי-ריאלי גלובאלי, בעצמה שלא נחוותה כבר עשרות רבות של שנים.
לאף אחד כבר אין ספק ששנת 2009 תהיה שנת מיתון של ממש עבור המדינות המובילות את כלכלת העולם, מלווה בירידה של התוצר ועלייה משמעותית בשיעור האבטלה, בקשיים כלכליים של משקי הבית ובגידול בהיקפי פשיטות הרגל של חברות. מצוקה זו תיתן אותותיה גם במדינות המתעוררות ובמדינות מזרח אירופה", אומר מאור.
שורשי המשבר הגלובאלי קשורים ישירות לנושא הכנס שלנו ונטועים בבעיה כלכלית בסיסית למדי: חסכונות הציבור, או נכון יותר: היעדר חסכון במדינות שונות.
על רקע מיעוט החיסכון, הגיעה ארה"ב למצב קיצוני שבו כשלושה רבעים מן ההשקעה נטו בנכסים קבועים מומנה באמצעות מקורות חיצוניים, תוך יצירת תלות רבה במדינות אחרות, ובפרט במדינות דרום מזרח אסיה ומדינות המפיקות נפט, כמקור המימון לפיתוחה הכלכלי. חוסר איזון זה, שלא ניתן היה להתמיד בו לאורך זמן, הוא הבסיס שהוביל בהמשך הדרך לשורה ארוכה של כשלים כלכליים ופיננסיים. התפתחויות שליליות כאלה אנו רוצים וחייבם למנוע אצלנו, אומרת מאור.
המשבר העולמי מצא את המשק הישראלי עם תנאי רקע כלכליים ופיננסיים טובים יחסית, כגון חשבונות חוץ איתנים, "מנועי צמיחה" מקומיים, היעדר "בועות" בשוקי הנכסים, שמרנות במערכת הבנקאית ומדיניות כלכלית המצויה על הנתיב הנכון. שיעור החיסכון של משקי הבית במדינת ישראל הוא חיובי וגבוה יחסית, והוא דומה למדינות מפותחות ויציבות מבחינה כלכלית כמו שוויץ, גרמניה וצרפת.
אבל, סימני ההאטה הגיעו גם אלינו. על-פי כלכלני לאומי: בישראל, אנו צופים צמיחה של כ-2%, שמשמעותה היא שרמת התוצר לנפש תשמר בשנת 2009. זאת בהשוואה להתכווצות של ממש בתוצר של המדינות המפותחות. יחד עם זאת, התבשרנו בסוף השבוע האחרון כי בנק ישראל כבר הוריד את התחזית שלו ל-1.5%, וברור כי שיעור הצמיחה המתון מאוד הזה אינו צפוי להספיק על מנת למנוע עלייה בשיעור האבטלה.
על רקע תיאור ההידרדרות בארה"ב, והשינוי במגמת ההתפתחות במשק הישראלי, נהירה לכולנו חשיבותו ונחיצותו של שיעור חיסכון גבוה. על המדינה, כל מדינה, לעודד את החיסכון, ובעיקר את החיסכון ארוך הטווח, זאת בשל היותו קריטי הן ברמה המאקרו-כלכלית והן מבחינה חברתית - ברמת הפרט, אומרת מאור.
"אני יודעת, כולכם ממתינים שאתייחס למסקנות ועדת בכר ולפגיעתן בבנקים, עם התייחסות אקטואלית בסגנון: "מה היה קורה אילו" ועל כך שכדאי להחזיר את הקופות והקרנות לידי הבנקים... ובכן, אין לי כוונה לעשות זאת. את הנעשה אין להשיב. עם כל המחלוקות ועל אף הקשיים, עלינו להביט קדימה ולשאול כל העת: מה עלינו לעשות כדי להגן בדרך האפקטיבית ביותר על חסכונות הציבור וכדי לגרום לכך שרווחת הציבור תשתפר על פני זמן.
יחד עם זאת, ובהמשך לדברי קודם, המשבר חשף בעייתיות רבה בתשתית לתחום החיסכון ארוך הטווח ובראייה קדימה, עלינו לבחון בעיות אלה ולספק להן פתרונות: על מנת לענות על התנאי ההכרחי הראשון, של "ייצור" מכשירי חיסכון נאותים, חייבים לחזק את התשתית בתחום זה, באמצעות התייחסות מעשית למגוון היבטים ובהם הגברת הפיקוח על השחקנים השונים, הקמת
מנגנונים להערכת סיכוני אשראי ודרישה לביטחונות בדומה לקיים בבנקים,
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
