נמשכת המפולת בקרנות הגידור: ירדו בעוד 4.5% באוקטובר לאחר ירידה של 5.1% בספטמבר
תעשיית קרנות הגידור העולמית ממשיכה לאבד גובה במהירות. זאת, על רקע הירידות החדות והתנודתיות הגבוהה בשווקי המניות, במקביל לנפילות במחירי הסחורות. אלה גרמו למשקיעים רבים למשוך כספים מהקרנות, שסבלו מירידה חדה בתשואה שהן מספקות מתחילת השנה, ובעיקר בחודשיים האחרונים.
שווי נכסי קרנות הגידור ברחבי העולם ירד באוקטובר ב-4.5% לאחר ירידה של 5.1% בספטמבר, והשלים ירידה של 12% מתחילת השנה. כך, לפי נתונים שפרסמה חברת המחקר מסינגפור EurekaHedge, לפי דיווח של בלומברג.
החברה עוקבת אחר פעילותן של למעלה מ-2,000 קרנות גידור המשקיעות בנכסים שונים בעולם. הדיווח מבוסס על נתונים שהתקבלו מ-71% מהקרנות אחריהן עוקבת EurekaHedge.
עם זאת, קרנות הגידור עדיין מספקות הגנה מסויימת למשקיעים בהן, לפחות ביחס להשקעות במניות או בסחורות. מדד המניות העולמי MSCI ירד ב-19% בחודש שעבר.
בחצי הראשון של השנה נסגרו כ-350 קרנות גידור והצפי הוא לסגירה של עוד 350 קרנות עד לסוף השנה. קרנות גידור מנוהלות בצורה שונה לגמרי מקרנות נאמנות ורוב הכסף המושקע בהן הוא פרטי, כשמנהלי ההשקעות נהנים בדרך כלל מהשתתפות ברווחים בשיעור של 20%-25%. על קרנות הגידור כמעט ואין רגולציה כך שהן חופשיות לבצע אסטרטגיות מסחר שונות ומורכבות.
ההפסדים הגדולים בשוקי המניות העולמיית מאז השפל הגדול והפידיונות של המשקיעים פגעו בתעשיית קרנות הגידור ששוויה ירד בחודש האחרון לרמה של כ-1.5-1.6 טריליון דולר. מדד קרנות הגידור בדרכו לרשום את הביצועים השנתיים הגרועים ביותר מאז שנת 2000 - השנה בה החלה יורקהדג' לעקוב אחר הקרנות.
קבוצת מאן, מנהלת קרנות הגידור הציבורית הגדולה בעולם, דיווחה כי שווי נכסיה ירד ל-61 מיליארד דולר בתחילת נובמבר לעומת 70.3 מיליארד דולר בספטמבר.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
