מדדי אסיה נפלו גם היום: סוני וטושיבה צנחו ביותר מ-5% בעקבות קריסת סירקוט סיטי
המגמה השלילית בבורסות באסיה נמשכה היום, על רקע דבריו של שר האוצר האמריקני בעניין השינוי הדרמטי בתוכנית 700 מיליארד הדולרים שאושרה בסנאט בספטמבר (
המדדים המובילים בוול סטריט סיימו יום מסחר שלישי ברציפות של ירידות שערים. כאשר החל מן הפתיחה נסחרו המדדים במגמה שלילית שהלכה וצברה תאוצה לאורך כל יום המסחר כאשר בסופו של יום ננעלו המדדים בירידות שערים של כ-5% בממוצע. כאשר מדד הדאו ג'ונס ירד 4.73%, הנאסד"ק השיל 5.17%, ומדד ה-s&p 500 רשם ירידה של 5.19%.
החוזים על מדדי וול סטריט הצביעו על ירידה נוספת של כ-0.4% במדדים המובילים כשבאסיה נסגר המסחר. גם באירופה היה צפוי המסחר לפתוח בצד האדום.
"המשקיעים כבר מצפים לחדשות רעות, אבל נראה שאין לזה סוף והידיעות שמתפרסמות מדי יום נעשות גרועות יותר ויותר. דבריו של פולסון אתמול מגבירים את הפחדים כי הצרות של מערכת הפיננסים בארה"ב מתפשטות במהירות לצרכנים", אמר סיו ג'אנג, מנהל השקעות בטוקיו.
בסין, כאמור, דווח היום כי התפוקה התעשייתית בחודש אוקטובר גדלה ב-8.2% לעומת צפי כלכלנים לעליה של 11%. זה הקצב הנמוך ביותר מזה 7 שנים.
הניקיי סגר לבסוף בירידה של 5.2% לאחר שבמהלך המסחר נפל בכמעט 7% וההאנג סנג נפל ב-5.1% בסיום. בסיאול רשם מדד הקוספי ירידה של 3.1% לאחר נפילה של 6.5% לקראת סיום המסחר. בשנחאי, מנגד, רשם מדד המניות עליה של 3.7% כאשר מניות הרכבות זינקו ביותר מ-9%.
מניות האנרגיה והמחצבים ממשיכות לאבד גובה במהירות, במקביל לנפילות במניות פיננסים. פטרוצ'יינה ירדה 7% ו-BHP נפלה ב-8.5%. גם במניות הבנקים נרשמות ירידות חדות. HSBC נפלה ב-5.5% וקומונוולת' ירדה 5.3% בסידני לאחר שבנק המשכנתאות הגדול באוסטרליה הודיע כי ההפרשה לחובות מסופקים צפויה להכפיל את עצמה השנה.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”