לקראת פגישת ה-G20: ראשי מדינות אסיה ואירופה מתאמים עמדות

ראשי המדינות צפויים להכריז על שיתוף פעולה בין היבשות על מנת להלחם במשבר, כמו כן צפויים לצאת בקריאה משותפת לקרן המטבע הבינלאומית בדבר התערבות אגרסיבית עוד יותר
נועם הוד |

נראה כי המשבר העולמי אינו מפספס אף מדינה בדרך, כראייה לכך ניתן לראות כיצד כל בורסות העולם פועלות במתאם מלא בשוק דובי. נדמה כי גם כאשר מדינות פועלות ביחד על מנת להלחם במשבר, לא תמיד מספיק ולא ממש מרגיע את השווקים.

בפגישה הצפויה להערך היום בבייג'ין, יוועדו ראשי מדינות אירופה וראשי מדינות אסיה, וזאת על מנת לקבוע קווים מנחים לקראת פגישת מדינות ה-G20 שתערך ב-15 בנובמבר בווישנגטון.

עיקרי הדברים בהם ידונו בבייג'ין יהיו תיאום עמדות ושיתוף פעולה נרחב בין המדינות משתי היבשות, זאת על מנת להלחם במשבר, וכן יצהירו כי על קרן המטבע הבינלאומית להתערב במשבר להתחיל לפעול באופן מייד, שכן לקרן המטבע תקפיד מכריע בעיתות משבר.

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, דיבר לקראת הפגישה ואמר כי: "אירופה הולכת להלחם יחד נגד המשבר, אני מקווה כי מדינות אסיה ייענו להצעתנו לקראת פגישת מדינות ה-G20. ב-15 בנובמבר אנו רוצים לעמוד יחד מול כל העולם ולהציע תוכנית מאוחדת על מנת שמשבר כמו זה לא יחזור לעולם".

הונגריה, אוקראינה, פקיסטן ואיסלנד, הן רק חלק ממספר מדינות שכבר נאלצו לפנות לקרן המטבע הבינלאומית על מנת להחלץ מהמשבר אליו נקלעו בעת האחרונה.

נראה כי מדינה אחת לפחות עומדת להערים קשיים בכל מה שקשור לקרן המטבע. קוריאה הדרומית, הכלכלה הרביעית בגודלה בין מדינות אסיה, אשר פרסמה נתוני צמיחה מאכזבים לרבעון השלישי, מתנגדת נחרצות לקבל עזרה מקרן המטבע. בכיר בממשל הקוריאני צוטט על יד סוכנות בלומברג, ואמר כי: "אין שום סיבה שקוריאה תמנה בין המדינות הנכללות בתוכניות החילוץ של הקרן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.