הדולר לאן? רואים שינוי בהתנהגות המשקיעים
שערי חליפין במטבע חוץ משמעותיים מאוד לכלכלה דרך השפעתם על רמת האינפלציה, על כדאיות הייצוא והייבוא, הצמיחה, התעסוקה, הגרעון המסחרי ועוד. שערי חליפין מושפעים מאוד מפערי ריבית כאשר בטווח הקצר יש נטיה להתחזקות מטבעות עם ריבית ראלית גבוהה אבל ריבית גבוהה גורמת גם להאטה כלכלית וכתוצאה מכך החלשות של המטבע בטווח הארוך.
פיחות משמעותי של שער הדולר כנגד השקל החל כאשר בנק ישראל הודיע על רכישות מסיביות של דולרים במטרה לגרום להתחזקותו. נדמה כי הנגיד פישר הוא זה שיוצר את הפיחות אבל ניסיון העבר מוכיח שלא כך הדבר. התערבויות של בנקים מרכזיים בהשפעה על שערי המט"ח התגלו כלא יעילות ונחלו כישלון כנגד כוחות השוק פעם אחר פעם. מלבד זאת, קשה להאמין שהדולר יתחזק רק כנגד השקל ובאותו הזמן ימשיך להחלש בעולם כך שבחינת ההתנהגות העתידית של שער הדולר בארץ אינה מנותקת מהתנהגותו בעולם. עובדה זו גורמת לנו להבין טוב יותר שלא בנק ישראל הוא זה שקובע את הכיוון.
למשקיעים רבים יש הרגשה שהאירועים משפיעים על התנהגות הנכסים. כך למשל הודעה חיובית תגרור התחזקות המניות או המטבע ולעומתה הודעה שלילית תשפיע באופן הפוך. בפועל אירועים נקודתיים אכן יכולים להשפיע בטווח הקצר אבל הם לא משנים את המגמות הארוכות. יהיה נכון להגיד שהשווקים בוחרים מכל האירועים את מה שנוח להם כדי להגיב כמו שהם רוצים. כך למשל שוק בו יש הצטרפות של קונים לדולר, לאירוע התומך בהחלשות של הדולר (לדוגמא העלאת הריבית השיקלית כמו שקרה ביום שני האחרון), תהייה השפעה קטנה, זמנית מאוד או שתעבור ללא השפעה כלל. לעומת זאת במצב של הצטרפות קונים, הודעה על רכישת דולרים על ידי בנק ישראל תגרור התחזקות משמעותית של הדולר.
בעוד שבמניות קיימת מחזוריות של ארבע עד שש שנים של עליות ולאחר מכן כשנתיים של ירידות כך שהמגמה ארוכת הטווח במניות היא עלייה. עלייה לאורך זמן בשערי המניות נובעת משיעור הצמיחה של החברות. שיעור זה עומד על 10%-11% בשנה, זאת על פי מחקרים שנעשו על התנהגות ארוכת טווח של שווקי מניות.
לעומת המניות, שערי חליפין מושפעים מתנועות הון ואי אפשר לזהות מגמה ארוכת טווח בכיוון אחד בלבד. בהתחזקות ובהחלשות ניתן לזהות מחזוריות בהתנהגות המחיר הנמשכת על פני מספר בודד של שנים ועשויה להמשך יותר מעשור.
הדולר נחלש בעולם כנגד האירו והפרנק השוויצרי החל מאוקטובר 2000 וכנגד מטבעות חשובים אחרים החל מ-2002-2001. מתקופה הזו התחזק היורו כנגד הדולר מ-0.825 עד ל-1.6 כמעט בשיעור של 50%.
בחינת המחזוריות מגדילה את הסבירות לכך שסיימנו את תקופת החלשות הדולר בעולם אולם ניסיון העבר לימד אותי שזה לא כל כך חשוב מה אני חושב או צופה. חשוב הרבה יותר מה קורה בפועל והאם המשקיעים הגדולים החליטו לקנות דולרים. על כן יש להמתין ולראות אם אכן השוק מסכים עם ההערכה שהכיוון התהפך. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שינוי של ממש בהתנהגות המשקיעים שאותו ניתן לראות על פי הקריטריונים הבאים:
-שבירת קו מגמה יורד בשער השקל דולר.
-נקודות שיא ושפל עולות המצביעות על קונים שמוכנים לשלם מחיר יקר יותר על הדולר.
-שבירת ההתנגדות המשמעותית שהייתה ברמת ה-3.42.
-התחזקות כללית של הדולר בעולם.
בטווח הקצר חצייה של רמת ה-3.6 תגרום להתחזקות מהירה שתביא את הדולר ל-3.7-3.75 בתוך שבוע שבועיים. בטווח הארוך סימני היפוך הכיוון עדיין אינם חד משמעיים. מי ששוקל לרכוש דולרים כהשקעה לטווח של שנתיים שלוש, יעדיף אולי להמתין להמשך התחזקות של הדולר אל מעבר ל-3.7. קנייה כזו תהייה יקרה קצת יותר אבל בטוחה הרבה יותר.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
