שערי חליפין במטבע חוץ משמעותיים מאוד לכלכלה דרך השפעתם על רמת האינפלציה, על כדאיות הייצוא והייבוא, הצמיחה, התעסוקה, הגרעון המסחרי ועוד. שערי חליפין מושפעים מאוד מפערי ריבית כאשר בטווח הקצר יש נטיה להתחזקות מטבעות עם ריבית ראלית גבוהה אבל ריבית גבוהה גורמת גם להאטה כלכלית וכתוצאה מכך החלשות של המטבע בטווח הארוך.

פיחות משמעותי של שער הדולר כנגד השקל החל כאשר בנק ישראל הודיע על רכישות מסיביות של דולרים במטרה לגרום להתחזקותו. נדמה כי הנגיד פישר הוא זה שיוצר את הפיחות אבל ניסיון העבר מוכיח שלא כך הדבר. התערבויות של בנקים מרכזיים בהשפעה על שערי המט"ח התגלו כלא יעילות ונחלו כישלון כנגד כוחות השוק פעם אחר פעם. מלבד זאת, קשה להאמין שהדולר יתחזק רק כנגד השקל ובאותו הזמן ימשיך להחלש בעולם כך שבחינת ההתנהגות העתידית של שער הדולר בארץ אינה מנותקת מהתנהגותו בעולם. עובדה זו גורמת לנו להבין טוב יותר שלא בנק ישראל הוא זה שקובע את הכיוון.

למשקיעים רבים יש הרגשה שהאירועים משפיעים על התנהגות הנכסים. כך למשל הודעה חיובית תגרור התחזקות המניות או המטבע ולעומתה הודעה שלילית תשפיע באופן הפוך. בפועל אירועים נקודתיים אכן יכולים להשפיע בטווח הקצר אבל הם לא משנים את המגמות הארוכות. יהיה נכון להגיד שהשווקים בוחרים מכל האירועים את מה שנוח להם כדי להגיב כמו שהם רוצים. כך למשל שוק בו יש הצטרפות של קונים לדולר, לאירוע התומך בהחלשות של הדולר (לדוגמא העלאת הריבית השיקלית כמו שקרה ביום שני האחרון), תהייה השפעה קטנה, זמנית מאוד או שתעבור ללא השפעה כלל. לעומת זאת במצב של הצטרפות קונים, הודעה על רכישת דולרים על ידי בנק ישראל תגרור התחזקות משמעותית של הדולר.

בעוד שבמניות קיימת מחזוריות של ארבע עד שש שנים של עליות ולאחר מכן כשנתיים של ירידות כך שהמגמה ארוכת הטווח במניות היא עלייה. עלייה לאורך זמן בשערי המניות נובעת משיעור הצמיחה של החברות. שיעור זה עומד על 10%-11% בשנה, זאת על פי מחקרים שנעשו על התנהגות ארוכת טווח של שווקי מניות.

לעומת המניות, שערי חליפין מושפעים מתנועות הון ואי אפשר לזהות מגמה ארוכת טווח בכיוון אחד בלבד. בהתחזקות ובהחלשות ניתן לזהות מחזוריות בהתנהגות המחיר הנמשכת על פני מספר בודד של שנים ועשויה להמשך יותר מעשור.

הדולר נחלש בעולם כנגד האירו והפרנק השוויצרי החל מאוקטובר 2000 וכנגד מטבעות חשובים אחרים החל מ-2002-2001. מתקופה הזו התחזק היורו כנגד הדולר מ-0.825 עד ל-1.6 כמעט בשיעור של 50%.

בחינת המחזוריות מגדילה את הסבירות לכך שסיימנו את תקופת החלשות הדולר בעולם אולם ניסיון העבר לימד אותי שזה לא כל כך חשוב מה אני חושב או צופה. חשוב הרבה יותר מה קורה בפועל והאם המשקיעים הגדולים החליטו לקנות דולרים. על כן יש להמתין ולראות אם אכן השוק מסכים עם ההערכה שהכיוון התהפך. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שינוי של ממש בהתנהגות המשקיעים שאותו ניתן לראות על פי הקריטריונים הבאים:

-שבירת קו מגמה יורד בשער השקל דולר.

-נקודות שיא ושפל עולות המצביעות על קונים שמוכנים לשלם מחיר יקר יותר על הדולר.

-שבירת ההתנגדות המשמעותית שהייתה ברמת ה-3.42.

-התחזקות כללית של הדולר בעולם.

בטווח הקצר חצייה של רמת ה-3.6 תגרום להתחזקות מהירה שתביא את הדולר ל-3.7-3.75 בתוך שבוע שבועיים. בטווח הארוך סימני היפוך הכיוון עדיין אינם חד משמעיים. מי ששוקל לרכוש דולרים כהשקעה לטווח של שנתיים שלוש, יעדיף אולי להמתין להמשך התחזקות של הדולר אל מעבר ל-3.7. קנייה כזו תהייה יקרה קצת יותר אבל בטוחה הרבה יותר.