ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי לא אישר קצבה; מה קבע בית המשפט?

הזכויות של ביטוח לאומי משמעותיות - קצבאות שונות, מעטפת כלכלית בסיסית. אם אתם עוברים לחו"ל לתקופה, אתם עלולים לאבד את הזכויות האלו למרות שהפרשתם לביטוח לאומי במשך שנים ואפילו עשרות שנים

עמית בר | (28)

בני זוג שגרו 9 שנים בארה"ב ובהמשך חיו 4 שנים על יאכטה סברו שהם זכאים לקצבאות מביטוח לאומי. כשחזרו לארץ, התברר שלהם שביטוח לאומי לא מכיר בהם. המקרה הגיע לבית המשפט. השופטים דחו את תביעתם להכרה מביטוח לאומי. 

בני הזוג שהיו יזמים ובעלים של חברת סטארטאפ, תבעו להחזיר את מעמד התושבות לשנים 2012-2021 כדי שיוכלו לקבל כספים מהביטוח לאומי. רק תושבים יכולים לקבל קצבאות שונות, לרבות קצבת זקנה וזכויות נוספות מהביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי סירב - וטען שמרכז חייהם היה בחו"ל, לא בישראל. בית המשפט שקבע באופן ברור שהמוסד לביטוח לאומי צודק והסביר מהם המבחנים להיות תושב.  


ב-2007 עברו בני הזוג לגור בארה"ב אחרי שהמוצר שפיתחו - מקלדת עם סורק מובנה - הגיע לשלב הייצור. הם הקימו שם חברת קיסקן האמריקאית עם משקיעים מקומיים והחזיקו ב-30% מהמניות. התובעת המשיכה לעבוד מארה"ב כשכירה בחברה ישראלית - סיגל טק וונצ'רס 2000 - שהקימה עם בעלה ב-2000. היא שימשה דירקטורית ומנהלת פיתוח עסקי וטסה לישראל "כמעט 4 פעמים בשנה" לישיבות.

הבעל ניהל את קיסקן האמריקאית ועבד בפיתוח, ייצור ושיווק. הוא נסע הרבה לסין בגלל שהסינים היו אחראים על הייצור.



ב-2016 הפסיקו בני הזוג לעבוד. במקום לחזור לישראל החליטו לטייל. הם רכשו סירת מפרש "מכל החסכונות שלהם" ויצאו לשייט ברחבי העולם. "החלטנו להגשים חלום ורכשנו סירה במטרה לצאת לשייט מחוף אל חוף ברחבי העולם", אמרו לבית הדין. הטיול התארך בגלל תאונה ימית שאילצה אותם לקנות סירה חדשה, ואחר כך בגלל קורונה שמנעה מהם לחזור. הם חזרו לישראל רק בספטמבר 2021 אחרי שמכרו את הסירה.


כשבני הזוג חזרו לישראל גילו שהביטוח הלאומי קבע שהם אינם תושבי ישראל עוד מדצמבר 2012. זה אומר שהם לא זכאים לקצבת זקנה וזכויות רבות נוספות. התובעת שקיבלה כנראה בטעות קצבת אזרח ותיק עד אוגוסט 2021.

הביטוח הלאומי בדק דוח ביקורת גבולות ומצא שהתובע היה בישראל רק כ-300 ימים בין 2012-2021. בין השנים 2018-2020 הוא בכלל לא ביקר בישראל. גם התובעת שהתה בישראל רק לפרקים קצרים.


טענות בני הזוג

בני הזוג טענו שהם שמרו על זיקה לישראל: היה להם בית בישראל כל הזמן שבו גרו הילדים, הם שילמו דמי ביטוח לאומי, הם הגישו דוחות מס בישראל ובארה"ב, הם מעולם לא קנו בית בארה"ב. הם העבירו עד 2017 משכורות לבנק בישראל. "מעולם לא הייתה לנו כוונה להשתקע מחוץ לגבולות המדינה", הם טענו והגדירו  את שהותם בחו"ל כזמנית.

קיראו עוד ב"בארץ"


בית הדין לא השתכנע. השופטים בדקו את "מבחן מירב הזיקות" - איפה באמת היה מרכז החיים שלהם? על העבודה בחו"ל הם כתבו: "כל פעילות חברת קיסקן בוצעה בארה"ב ובמקומות נוספים מחוץ לישראל ורק קבלת התשלום בוצע בישראל".

על הטיול הארוך: "שהותם של התובעים בחו"ל לא הייתה רק לצורך עבודה אלא הייתה גם למטרות בילוי והנאה", כתבו השופטים. הם קבעו שלא ניתן "לנתק" את תקופת הטיול מתקופת העבודה. על הזיקה לישראל: "עצם תשלום דמי הביטוח הלאומי אין בו כדי להעיד כשלעצמו על הזיקה הנדרשת לישראל", פסק בית הדין.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אנונימי 17/08/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    לא היו בארץלא שילמו ביטוח לאומי למה מגיע להם ומה קשור חרדיםכל מקרה לגופו.יש לכם הקוראים הרבה מה ללמוד מהחרדים.הם הקימו הרבה ארבוני התנגהות שעוזרים לכל האזרחים דתיים או חילוניים אז תפסיקו ללכלך עליהם...
  • 18.
    אנונימי 16/08/2025 09:16
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל קיימת כדי לעשוק את אזרחיה. המנגנון המפלצתי שקם כאן עסוק השכם והערב בשדידת אזרחי המדינה. כולם משתפים פעולה כולל בית המשפט. ביטוח לאומי זה המוסד הכי מושחת בישראל מוסד מיותר שעסוק בהשפלהגזלה ושוחד של מעכרים.
  • 17.
    החלטה אומללה. בטח שילמו פי כמה מאשר קיבלו. (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    גולד פינגר 06/07/2025 12:14
    הגב לתגובה זו
    תלומי ביטוח לאומי אינם מיסים! אם שולמו תשלומי ביטוח לאומי כחוק אז מדוע ביטוח לאומי מתנער מהתחיבויותו מה המשמעות של ביטוח בשם ביטוח לאומי
  • 15.
    מדינת כל נוכליה (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    פסד אמיתשוילי 06/07/2025 08:51
    הגב לתגובה זו
    היה מקרה דומה במס הכנסה גם כן בן אדם שחי בחול בלי בית. אמרו לו אתה ישראלי. רק ששם זה היה מס הכנסה. כשהמדינההצריכה לשלם היא נעלמת. ביזיון. לחרדים בטלנים יתנו. חילונים חפפו את עצמכם מפה. מדינה רוצחת ויורשת.
  • 13.
    עצמאי פצוע 06/07/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    לעשוק את המלל!
  • התבלבלת התכוות חרדים (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ברקוביץ 06/07/2025 02:09
    הגב לתגובה זו
    אז לפחות שיחזירו להם את התשלומים ששלמו על ביטוח לאומי בשנים שלא גרו פה
  • 11.
    חנה 06/07/2025 00:17
    הגב לתגובה זו
    האמת ביטוח לאומי לא משלם למי באמת לא יכול להתפרנס!! בושה !! לגבי הזוג הזההאינני יודעת פרטים. אבל חורה לי שאדם שלא יכול להתפרנס עקב תאונה ופוסט טראומה לא מקבל תשלום על ההחמרה. וגם מדובר במעט כסף אבל למי שמתקשה לתפקד זה משמעותי.
  • 10.
    מאש 05/07/2025 18:50
    הגב לתגובה זו
    לקבל מהם תשלום דמי ביטוח לאומי כל השנים זה בסדר אבל כשחוזרים לארץ אינם זכאים לקצבה זו שיא החוצפה. מילא אם לא היו משלמים כל השנים הללו אך לצורך התשלום היתה להם זיקה לארץ בביטוח לאומי ולצורך קבלת רצבה פתאום אין להם סיקה
  • אנונימי 06/07/2025 00:45
    הגב לתגובה זו
    לפני כן כן. אבל מהכתבה לא ברור האם בתשע השנים הללו הם שילמו
  • 9.
    אנונימי 05/07/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
    אילו נרשמתם בכל השנים האלה כאברכים בישיבה ביצהר או באיתמר או באש קודש אף אחד לא היה מעז לגעת לרעה בקיצבאות שלכם
  • 8.
    הרבה מלל אבל הפרטים הבאצת רלונטיים לא ברורים. (ל"ת)
    יאיר 05/07/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חיים רוטר 05/07/2025 18:26
    הגב לתגובה זו
    ללא בדיקה
  • ולערבים.. (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בטוח לאומי 05/07/2025 18:12
    הגב לתגובה זו
    בטוח לאומי מפסיק לשלם קיצבאות ילדים אחרי 3 חודשים בחול אבל יזדרז לשלוח לאותם ילדים צו גיוס אם יחזרו אחרי 9 שנים לארץ. גם ככה אנחנו מתחלקים בקצבה שמגיעה לנו עם לומד תורה . כאילו באה ישועה לעולם . המדינה הזאת מעוותת לגמרי ופלא שהתושבים נשארים לסבול פה
  • עוד מגיב איראני (ל"ת)
    סוכן מוסד 06/07/2025 14:24
    הגב לתגובה זו
  • ולערבים.. (ל"ת)
    אודי 06/07/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
  • המגיב השמוסיף ערבי הינו חרדי (ל"ת)
    חרדי 06/07/2025 12:57
  • 5.
    בזיון!! ביטוח לאומי גבו מהם אבל לשלם חזרה זה לא (ל"ת)
    שופט 05/07/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 05/07/2025 12:36
    הגב לתגובה זו
    ביטוח לאומי צודק יש חוקים במדינה. גם כך עוד עשור יגמר הכסף לביטוח לאומי.
  • הם שילמו לבטוח לאומי אז יודעים לקחת ולא לתת (ל"ת)
    איפה הצדק 05/07/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חצופים 05/07/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
    אנחנו נילחם וניספוג טילים בליסטי ונשמור להם על המדינה וכאשר יהיה להם אנטישמיות ורדיפות יחזרו יקבלו עוד מענקים ולא קנסות.אם עזבתם אז תעזבו בלי זכויות ומתהות ומענקים של תושב חוזר כי אין חזרה אוטומטית
  • אתה לא שמרת להם על כלום. שמרת לעצמך. (ל"ת)
    אנונימי 05/07/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני עורך דין 05/07/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    של כל דמי הביטוח שהם שילמו בשנים האלה או שזה רצחת וגם ירשת מבחינת ביטוח לאומי
  • סווינגר 05/07/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    ביטוח לאומי כמעשה קין להבל.
  • 1.
    טוב שיש ביטוח לאומי באחוריך (ל"ת)
    אנונימי 05/07/2025 11:45
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.