בכירי הכלכלנים בשוק: בנטרול הייבוא הצמיחה הייתה אפסית
"הייבוא ירד ב-8.6% וזה כל הסיפור כאן", אומר רון אייכל, האסטרטג הראשי במיטב, ומסביר: "נתון הייבוא משך מעלה את נתון הצמיחה באופן כללי. לרכיב הייבוא יש השפעה של 44% מהתוצר; לכן, אם מנטרלים רכיב זה, 4% היו נגרעים מנתון צמיחת התמ"ג - ומכאן שאנו מקבלים צמיחה אפסית".
אייכל מדגיש גם כי צמיחה של 6.6% בייצוא היא מרשימה אך "עדיין מדובר בהאטה", שכן זהו הנתון החלש ביותר מזה כשנה וחצי. הצריכה הפרטית ירדה ב-3.6% לעומת עלייה של 9.3% ברבעון הראשון; למרות שהנתון הושפע מירידה במכירות כלי הרכב שהביאה לירידה במכירות המוצרים בני קיימא, עדיין מדובר בנתון חלש המהווה עדות נוספת להאטה.
"הנתונים לא חזקים", מוסיף שלמה מעוז, הכלכלן הראשי באקסלנס נשואה. "התעשייה הצבאית וכיל אחראיות לייצוא החזק. אני מעריך כי ההאטה תורגש בישראל ברבעון האחרון של השנה, כך שבכל 2008 נראה צמיחה של 3.8% בלבד ובשנה הבאה הצמיחה תרד ל-2.5%".
"קטנו הסיכויים להעלאת הריבית"
גם ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בהראל פיננסים, מוריד את רף ההתלהבות מהנתונים והוא אף הולך צעד אחד קדימה ומציין כי "נתוני הצמיחה מקטינים את הסיכוי להעלאת ריבית בנק ישראל מחר (ב')".
שראל מעריך כי "בהמשך השנה צפויה הצמיחה להאט, ככל הנראה כבר ברבעון השלישי, כתוצאה מההאטה בכלכלה העולמית, הירידות בשוקי ההון (המקטינים את העושר של הציבור) והייסוף בשער החליפין של השקל (המקטין את תחרותיות היצוא ובפיגור מסוים מקטין את היקף היצוא). סימנים מקדימים לכך ניתן כבר לראות באינדיקטורים חודשיים כגון פדיון ענפי המסחר והשירותים והכנסות המדינה ממסים".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
