על הדולר, הסחורות וכי"ל: מה השלב הבא?
רעידת האדמה הפוקדת את שוק הסחורות מותירה אחריה קורבנות רבים. מחירי החוזים המשתוללים בעוצמה חסרת תקדים מושכים אחריהם למעלה ולמטה את הערכות האינפלציה, את יחס המטבעות השונים למטבע האמריקאי, את מניות מגזר הכימיה ואת שווקי המניות בעולם בכלל, לטלטלה שמצליחה לסחרר גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר.
שינויים בהערכות אודות השפעת המיתון העולמי על קצב הצמיחה במזרח מלובה בפעילות ספקולטיבית ענפה של קרנות הגידור הפופולאריות כל כך, משכו את מחירי הנפט, המתכות והדגנים מעליות חדות בחצי הראשון של השנה לירידות חדות בחודשיים האחרונים.
הצפי לגידול דרמטי בביקוש למוצרי היסוד במדינות המתפתחות, יחד עם חששות גלובאליים שמא לא ניתן יהיה "לספק את הסחורה", האיצו במשקיעים להגביר את ציפיות האינפלציה ארוכת הטווח. האינפלציה הגלומה בישראל, לדוגמה, זינקה ליותר מ-3% בכל אחת מ-10 השנים הבאות, הרבה מעל היעד הממשלתי ללא הצדקה, וכבר תוקנה באלימות לערכים שפויים יותר במרכז היעד בחודש החולף. אם היעד הממשלתי נע בין 1% ל-3% אזי כל הערכה אחרת לטווח הארוך אינה עומדת בקנה אחד עם ההיגיון הבריא, והיא מתרחשת כתוצאה מהשלכה מוגזמת של האירועים בהווה על העתיד.
תנודתיות כזו באינפלציה הצפויה מנערת את שוק האג"ח ומשפיעה ביתר שאת על תמחור אג"ח קונצרניות, כיוון שעלייה אסטרונומית במדד המחירים לצרכן מגדילה את הוצאות המימון של החברות וכך את הסיכוי לחדלות פרעון. האג"ח שנענשו בתקופה האחרונה צפויות לשוב למגמת עלייה ככל שיתקררו המים בשוק הסחורות הרותח. הערכותינו הן כי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שיפורסם השבוע יעלה ב-0.6%, ויסכם עלייה של 4.3% במדד ב-12 החודשים האחרונים. עליית המחירים אם כן עדיין גבוהה מהיעד אך בהחלט ניתן לומר שהיא מתכנסת למרכז.
הדולר עלול לשבור את ה-1.6 מול האירו
מחירי הסחורות נקובים בדולר, ועל כן קיימת תמונת ראי לא מושלמת בין שעריהן לשערו של המטבע האמריקני. מי מניע את מי היא שאלה של ביצה ותרנגולת, אך לבטח ניתן לומר כי שובה של מגמת העלייה במחירי הסחורות עשויה להפעיל לחץ נוסף על הדולר למול המטבעות האחרים, ואולי אף לדחוף אותו לשבירת הרמה הבלתי מנוצחת של 1.6 דולר ליורו.
רבים בוודאי התפתו לגעת במניות הכימיה כשאלה נגעו בנקודת הרתיחה בחודש יוני האחרון, וקיבלו כוויה שתשאיר בידם צלקת עמוקה. מחירי התירס, החיטה והאורז הגואים משכו את המאמינים להערכות כי הביקוש הצפוי לדשנים לחקלאות הוא אין סופי ושווה לרכוש מניות של חברות כמו כיל בכל מחיר ובמכפילים עצומים. לא צריך להיות מנתח טכני דגול כדי לזהות שמדובר בבועה ומהתבוננות חטופה על הגרף ניתן היה לראות שהמחירים מנופחים, ויצרי החמדנות הם אלה המניעים את המניה להמשיך ולטפס ללא הצדקה.
עד כאן לא חידשתי דבר, ולא הייתי רוצה לאכזב. הביקוש לסחורות לא השתנה כהוא זה מתחילת השנה וכך גם לא ההיצע. אם כך, אין כל הצדקה כלכלית לשינויים הדרמטיים במחיריהן, והתנודתיות הגבוהה היא תוצאה מיידית של פעילות ספקולטיבית גרידא. הצמיחה המהירה במזרח וההתעוררות הכלכלית בקרבם של שליש מאוכלוסיית העולם לא משאירה ספק לעניין הביקוש הגובר למוצרי הבסיס, ומגמת עליית המחירים בסחורות תימשך עוד שנים ארוכות. ככל שיתייקרו המחירים כך יגבר הלחץ על המטבע האמריקני וזה יבקר בנקודות שפל חדשות, והשקעה במניות מגזר הכימיה תניב למשקיעים בעלי אורך נשימה תשואת יתר על תשואת השוק.
הביקושים מהמזרח בולמים את המיתון העולמי ויתכן שאם לא כן, היינו עדים למשבר עמוק הרבה יותר. ובכל זאת, הפעילות הענפה הנובעת מעוצמתו של הענק המתעורר משפיעה באופן דרמטי לפה ולשם ומגדילה התנודתיות הגלומה בהשקעה בכל כלי פיננסי כמעט. הצמיחה במזרח משולה בעיניי לתנועת הלוחות הטקטוניים, ובכל פעם שישתחרר לחץ אנו צפויים לחוש ברעידת אדמה שאת תוצאותיה קשה לנבא. מי שיתפתה למהלכים מהירים ויפעל בפזיזות בכל פעם שתהיה התפרצות לאחד הכיוונים, צפוי לשלם מחיר יקר וכואב מתנועת המטוטלת האכזרית שתגיע ביום שאחרי. חשדנות והטלת ספקות מומלצות ליישום בעידן משוגע שכזה, ובעלי היצירתיות והתחכום מוזמנים אף לנסות ולנצל מצבי קיצון להשגת רווח מהיר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
המשק הישראלי מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
נתוני סקר המגמות בעסקים לאוקטובר מלמדים על התאוששות זהירה במשק הישראלי לאחר תקופת הלחימה. בעוד שבענפי המסחר והשירותים נרשמת יציבות ואף שיפור קל, ענף הבינוי ממשיך לסבול מירידות חדות, ומגבלת המחסור בעובדים המקצועיים עדיין מעיקה. בענף המלונאות ההתאוששות
עדיין רחוקה מהעין
הכלכלה הישראלית מתחילה להתאושש לאחר תקופת הלחימה, אך הדרך חזרה לשגרה עוד ארוכה, כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לגבי המשק הישראלי באוקטובר. סקר המגמות בעסקים, המבוסס על דיווחי מנהלי חברות מכל הענפים, חושף כי לצד סימנים ראשונים של התאוששות בענפי המסחר והשירותים, ענף הבינוי ממשיך להידרדר והמלונאות נאבקת לשרוד. הנתונים מצביעים על שיפור זהיר באמון העסקים, אך גם על פערים עמוקים בין ענפים שנשענים על הצריכה המקומית לבין אלה שתלויים בביטחון ובתיירות.
לפי הנתונים, מאזני הנטו על מצב החברות באוקטובר היו חיוביים ברוב הענפים, למעט במלונאות. המאזן הכולל על ביצועי החברות מצביע על מגמה שלילית קלה בספטמבר לעומת אוגוסט, בדומה לחודש הקודם, מה שמעיד כי המשק עוד לא חזר לפעילות מלאה. עם זאת, בענפי המסחר הקמעוני נרשם שיפור ברור: המכירות עלו ב-11.1% לעומת החודש הקודם, והערכת המנהלים למצב הכלכלי הנוכחי השתפרה ל-20.6% - הגבוהה ביותר מאז תחילת הקיץ.
בענף הבינוי, לעומת זאת, הנתונים מצביעים על ירידה חדה בפעילות. היקף הפעילות השוטפת ירד ב-17.1% והעבודות החדשות ירדו ב-16% נוספים לעומת החודש הקודם. גם אם הציפיות לנובמבר חיוביות מעט, עדיין מדובר בענף שרחוק מחזרה לשגרה. מגבלת המחסור בעובדים המקצועיים נותרה משמעותית במיוחד - יותר מ-36% מהחברות בענף מדווחות כי היא משפיעה באופן מתון עד חמור על פעילותן, אף שנרשמה ירידה קלה לעומת תקופת הלחימה.
בתעשייה ניכרת זהירות מהוססת. המדדים מצביעים על עלייה קלה בתפוקה ובמכירות, לצד ציפיות זהירות לשיפור בהזמנות ובתעסוקה. עם זאת, מגבלת המצב הביטחוני ממשיכה להשפיע על שליש מהעסקים בענף, לעומת כ-12% בלבד לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל. בתחילת הלחימה כמעט מחצית מהעסקים בתעשייה הגדירו את המצב הביטחוני כמגבלה משמעותית - נתון שמעיד על התאוששות מסוימת, אך רחוקה ממצב יציב.
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענף השירותים מציג תמונה דומה: מגמה של יציבות עם נטייה חיובית. למרות ירידה קלה במכירות המקומיות והיצוא, המנהלים בענף מעריכים שתחול עלייה בפעילות ובמספר המועסקים בנובמבר. גם כאן ניכרת ירידה משמעותית בהשפעת המצב הביטחוני על הפעילות, שחזרה כמעט לרמות שלפני המלחמה.
