על הדולר, הסחורות וכי"ל: מה השלב הבא?
רעידת האדמה הפוקדת את שוק הסחורות מותירה אחריה קורבנות רבים. מחירי החוזים המשתוללים בעוצמה חסרת תקדים מושכים אחריהם למעלה ולמטה את הערכות האינפלציה, את יחס המטבעות השונים למטבע האמריקאי, את מניות מגזר הכימיה ואת שווקי המניות בעולם בכלל, לטלטלה שמצליחה לסחרר גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר.
שינויים בהערכות אודות השפעת המיתון העולמי על קצב הצמיחה במזרח מלובה בפעילות ספקולטיבית ענפה של קרנות הגידור הפופולאריות כל כך, משכו את מחירי הנפט, המתכות והדגנים מעליות חדות בחצי הראשון של השנה לירידות חדות בחודשיים האחרונים.
הצפי לגידול דרמטי בביקוש למוצרי היסוד במדינות המתפתחות, יחד עם חששות גלובאליים שמא לא ניתן יהיה "לספק את הסחורה", האיצו במשקיעים להגביר את ציפיות האינפלציה ארוכת הטווח. האינפלציה הגלומה בישראל, לדוגמה, זינקה ליותר מ-3% בכל אחת מ-10 השנים הבאות, הרבה מעל היעד הממשלתי ללא הצדקה, וכבר תוקנה באלימות לערכים שפויים יותר במרכז היעד בחודש החולף. אם היעד הממשלתי נע בין 1% ל-3% אזי כל הערכה אחרת לטווח הארוך אינה עומדת בקנה אחד עם ההיגיון הבריא, והיא מתרחשת כתוצאה מהשלכה מוגזמת של האירועים בהווה על העתיד.
תנודתיות כזו באינפלציה הצפויה מנערת את שוק האג"ח ומשפיעה ביתר שאת על תמחור אג"ח קונצרניות, כיוון שעלייה אסטרונומית במדד המחירים לצרכן מגדילה את הוצאות המימון של החברות וכך את הסיכוי לחדלות פרעון. האג"ח שנענשו בתקופה האחרונה צפויות לשוב למגמת עלייה ככל שיתקררו המים בשוק הסחורות הרותח. הערכותינו הן כי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שיפורסם השבוע יעלה ב-0.6%, ויסכם עלייה של 4.3% במדד ב-12 החודשים האחרונים. עליית המחירים אם כן עדיין גבוהה מהיעד אך בהחלט ניתן לומר שהיא מתכנסת למרכז.
הדולר עלול לשבור את ה-1.6 מול האירו
מחירי הסחורות נקובים בדולר, ועל כן קיימת תמונת ראי לא מושלמת בין שעריהן לשערו של המטבע האמריקני. מי מניע את מי היא שאלה של ביצה ותרנגולת, אך לבטח ניתן לומר כי שובה של מגמת העלייה במחירי הסחורות עשויה להפעיל לחץ נוסף על הדולר למול המטבעות האחרים, ואולי אף לדחוף אותו לשבירת הרמה הבלתי מנוצחת של 1.6 דולר ליורו.
רבים בוודאי התפתו לגעת במניות הכימיה כשאלה נגעו בנקודת הרתיחה בחודש יוני האחרון, וקיבלו כוויה שתשאיר בידם צלקת עמוקה. מחירי התירס, החיטה והאורז הגואים משכו את המאמינים להערכות כי הביקוש הצפוי לדשנים לחקלאות הוא אין סופי ושווה לרכוש מניות של חברות כמו כיל בכל מחיר ובמכפילים עצומים. לא צריך להיות מנתח טכני דגול כדי לזהות שמדובר בבועה ומהתבוננות חטופה על הגרף ניתן היה לראות שהמחירים מנופחים, ויצרי החמדנות הם אלה המניעים את המניה להמשיך ולטפס ללא הצדקה.
עד כאן לא חידשתי דבר, ולא הייתי רוצה לאכזב. הביקוש לסחורות לא השתנה כהוא זה מתחילת השנה וכך גם לא ההיצע. אם כך, אין כל הצדקה כלכלית לשינויים הדרמטיים במחיריהן, והתנודתיות הגבוהה היא תוצאה מיידית של פעילות ספקולטיבית גרידא. הצמיחה המהירה במזרח וההתעוררות הכלכלית בקרבם של שליש מאוכלוסיית העולם לא משאירה ספק לעניין הביקוש הגובר למוצרי הבסיס, ומגמת עליית המחירים בסחורות תימשך עוד שנים ארוכות. ככל שיתייקרו המחירים כך יגבר הלחץ על המטבע האמריקני וזה יבקר בנקודות שפל חדשות, והשקעה במניות מגזר הכימיה תניב למשקיעים בעלי אורך נשימה תשואת יתר על תשואת השוק.
הביקושים מהמזרח בולמים את המיתון העולמי ויתכן שאם לא כן, היינו עדים למשבר עמוק הרבה יותר. ובכל זאת, הפעילות הענפה הנובעת מעוצמתו של הענק המתעורר משפיעה באופן דרמטי לפה ולשם ומגדילה התנודתיות הגלומה בהשקעה בכל כלי פיננסי כמעט. הצמיחה במזרח משולה בעיניי לתנועת הלוחות הטקטוניים, ובכל פעם שישתחרר לחץ אנו צפויים לחוש ברעידת אדמה שאת תוצאותיה קשה לנבא. מי שיתפתה למהלכים מהירים ויפעל בפזיזות בכל פעם שתהיה התפרצות לאחד הכיוונים, צפוי לשלם מחיר יקר וכואב מתנועת המטוטלת האכזרית שתגיע ביום שאחרי. חשדנות והטלת ספקות מומלצות ליישום בעידן משוגע שכזה, ובעלי היצירתיות והתחכום מוזמנים אף לנסות ולנצל מצבי קיצון להשגת רווח מהיר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
