על הדולר, הסחורות וכי"ל: מה השלב הבא?
רעידת האדמה הפוקדת את שוק הסחורות מותירה אחריה קורבנות רבים. מחירי החוזים המשתוללים בעוצמה חסרת תקדים מושכים אחריהם למעלה ולמטה את הערכות האינפלציה, את יחס המטבעות השונים למטבע האמריקאי, את מניות מגזר הכימיה ואת שווקי המניות בעולם בכלל, לטלטלה שמצליחה לסחרר גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר.
שינויים בהערכות אודות השפעת המיתון העולמי על קצב הצמיחה במזרח מלובה בפעילות ספקולטיבית ענפה של קרנות הגידור הפופולאריות כל כך, משכו את מחירי הנפט, המתכות והדגנים מעליות חדות בחצי הראשון של השנה לירידות חדות בחודשיים האחרונים.
הצפי לגידול דרמטי בביקוש למוצרי היסוד במדינות המתפתחות, יחד עם חששות גלובאליים שמא לא ניתן יהיה "לספק את הסחורה", האיצו במשקיעים להגביר את ציפיות האינפלציה ארוכת הטווח. האינפלציה הגלומה בישראל, לדוגמה, זינקה ליותר מ-3% בכל אחת מ-10 השנים הבאות, הרבה מעל היעד הממשלתי ללא הצדקה, וכבר תוקנה באלימות לערכים שפויים יותר במרכז היעד בחודש החולף. אם היעד הממשלתי נע בין 1% ל-3% אזי כל הערכה אחרת לטווח הארוך אינה עומדת בקנה אחד עם ההיגיון הבריא, והיא מתרחשת כתוצאה מהשלכה מוגזמת של האירועים בהווה על העתיד.
תנודתיות כזו באינפלציה הצפויה מנערת את שוק האג"ח ומשפיעה ביתר שאת על תמחור אג"ח קונצרניות, כיוון שעלייה אסטרונומית במדד המחירים לצרכן מגדילה את הוצאות המימון של החברות וכך את הסיכוי לחדלות פרעון. האג"ח שנענשו בתקופה האחרונה צפויות לשוב למגמת עלייה ככל שיתקררו המים בשוק הסחורות הרותח. הערכותינו הן כי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שיפורסם השבוע יעלה ב-0.6%, ויסכם עלייה של 4.3% במדד ב-12 החודשים האחרונים. עליית המחירים אם כן עדיין גבוהה מהיעד אך בהחלט ניתן לומר שהיא מתכנסת למרכז.
הדולר עלול לשבור את ה-1.6 מול האירו
מחירי הסחורות נקובים בדולר, ועל כן קיימת תמונת ראי לא מושלמת בין שעריהן לשערו של המטבע האמריקני. מי מניע את מי היא שאלה של ביצה ותרנגולת, אך לבטח ניתן לומר כי שובה של מגמת העלייה במחירי הסחורות עשויה להפעיל לחץ נוסף על הדולר למול המטבעות האחרים, ואולי אף לדחוף אותו לשבירת הרמה הבלתי מנוצחת של 1.6 דולר ליורו.
רבים בוודאי התפתו לגעת במניות הכימיה כשאלה נגעו בנקודת הרתיחה בחודש יוני האחרון, וקיבלו כוויה שתשאיר בידם צלקת עמוקה. מחירי התירס, החיטה והאורז הגואים משכו את המאמינים להערכות כי הביקוש הצפוי לדשנים לחקלאות הוא אין סופי ושווה לרכוש מניות של חברות כמו כיל בכל מחיר ובמכפילים עצומים. לא צריך להיות מנתח טכני דגול כדי לזהות שמדובר בבועה ומהתבוננות חטופה על הגרף ניתן היה לראות שהמחירים מנופחים, ויצרי החמדנות הם אלה המניעים את המניה להמשיך ולטפס ללא הצדקה.
עד כאן לא חידשתי דבר, ולא הייתי רוצה לאכזב. הביקוש לסחורות לא השתנה כהוא זה מתחילת השנה וכך גם לא ההיצע. אם כך, אין כל הצדקה כלכלית לשינויים הדרמטיים במחיריהן, והתנודתיות הגבוהה היא תוצאה מיידית של פעילות ספקולטיבית גרידא. הצמיחה המהירה במזרח וההתעוררות הכלכלית בקרבם של שליש מאוכלוסיית העולם לא משאירה ספק לעניין הביקוש הגובר למוצרי הבסיס, ומגמת עליית המחירים בסחורות תימשך עוד שנים ארוכות. ככל שיתייקרו המחירים כך יגבר הלחץ על המטבע האמריקני וזה יבקר בנקודות שפל חדשות, והשקעה במניות מגזר הכימיה תניב למשקיעים בעלי אורך נשימה תשואת יתר על תשואת השוק.
הביקושים מהמזרח בולמים את המיתון העולמי ויתכן שאם לא כן, היינו עדים למשבר עמוק הרבה יותר. ובכל זאת, הפעילות הענפה הנובעת מעוצמתו של הענק המתעורר משפיעה באופן דרמטי לפה ולשם ומגדילה התנודתיות הגלומה בהשקעה בכל כלי פיננסי כמעט. הצמיחה במזרח משולה בעיניי לתנועת הלוחות הטקטוניים, ובכל פעם שישתחרר לחץ אנו צפויים לחוש ברעידת אדמה שאת תוצאותיה קשה לנבא. מי שיתפתה למהלכים מהירים ויפעל בפזיזות בכל פעם שתהיה התפרצות לאחד הכיוונים, צפוי לשלם מחיר יקר וכואב מתנועת המטוטלת האכזרית שתגיע ביום שאחרי. חשדנות והטלת ספקות מומלצות ליישום בעידן משוגע שכזה, ובעלי היצירתיות והתחכום מוזמנים אף לנסות ולנצל מצבי קיצון להשגת רווח מהיר.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.
