כמה עשה מתחילת השנה התיק הכי חכם וסולידי?
המחצית הראשונה של שנת 2008 הסתיימה בלי חגיגות או צילצולי פעמונים אבל עם הרבה כאב וסבל למשקיעים הישירים והעקיפים. נסגרה לה חצי שנה קשה במיוחד של כלכלת שפל עולמית, אינפלציה דוהרת , נפט וסחורות במחירי שיא, מחסור בהיצע למוצרי מזון בסיסיים, מחנקי אשראי, מצוקות נזילות ועוד ועוד גורמים “חביבים” שיוצרים לחץ כבד על כל ההשקעות הפיננסיות ואווירה קשה בשוקי ההון והכספים בארץ ובעולם.
מדדי המניות המובילים ירדו ביותר מ- 10%, הנדל”ן התרסק ביותר מ- 30%, מניות הבנקים צללו בממוצע בכ- 15% והדולר כמובן וכידוע ירד בכ- 13%. אפילו אגרות החוב השיקליות של הממשלה, השחרים, ירדו בממוצע בקצת יותר מ- 2% מתחילת השנה.
אז מה עלה? הריבית במשק עלתה בחצי אחוז במצטבר, האינפלציה עלתה ויחד איתה כל ההשקעות הצמודות למדד: אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד שקיבלו מקום בכורה של ההשקעה המוצלחת ביותר מתחילת השנה עלו במחצית הראשונה של 2008 בכ- 8%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד, אלו עם הסיכון הגבוה יותר ועם הצפי לתשואה טובה יותר מהמקבילות הממשלתיות הניבו למשקיעים בהם מתחילת השנה “רק” 5.5% והגיעו למקום השני והמאוד מכובד.
נו, אבל מי היה כזה חכם שהעביר את כל תיק ההשקעות שלו לאגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד כבר בתחילת השנה? תראו לי אחד כזה ואני אוריד בפניו את הכובע. רובנו שקענו לתוך אותה מלכודת של תיק מגוון וסולידי, אותה סביבה מוכרת של תיק השקעות המורכב מכל מגוון אפיקי ההשקעה. החכמים שבינינו עוד בחרו להשקיע בתיק עם רכיב מנייתי נמוך, זה הסולידי עם השקעה של עד 20% במניות. היותר חכמים עוד העדיפו לעשות בחירה סלקטיבית של מניות ואגרות חוב, ידעו לא להשקיע במניות בעולם, ידעו לא להשקיע במטבעות אלא רק בשקל וידעו לבחור את הטווח הנכון ברכיב אגרות החוב שלהם.
אז בואו ונראה מה הניב לנו אותו תיק השקעות סולידי. אנחנו נבחן תיק עם רכיב מנייתי של 25%. התיק הזה כביכול מייצג את הגופים הסולידים יותר מבין אותן קופות הגמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוח המנהלים שיש לכל אחד מאיתנו. התשואות החצי שנתיות יגיעו בימים הקרובים אליכם הביתה עם דיווח יפה ומהודר ועם מספרים שליליים ברמות כואבות במיוחד.
מי שפתח את השנה עם תיק השקעות כזה בשווי של 100 אלף ש”ח, השקיע ברכיב המנייתי 25% כלומר 25 אלף ש”ח ונניח שבחר להיות הסולידי ביותר, והשקיע רק בתעודות סל על מדד תל אביב 25, בלי בחירה שגויה של מניות, בלי חו”ל, בלי נדל”ן, בלי תל אביב 75 וכמובן בלי מניות יתר. על רכיב זה הוא הפסיד 2,500 ש”ח מתחילת השנה.
נניח שמדובר בתיק חכם שלא היה בו רכיב מט”חי או דולרי, ויתר 75% מהתיק התחלק בין השקלים והצמוד, אפילו עם העדפה לצמוד. אז נניח 30 אלף ש”ח הושקעו באפיק השקלי, כאן ההפסד הוא של 650 ש”ח. 25 אלף ש”ח הושקעו באגרות חוב קונצרניות צמודות למדד (וכמובן רק הטובות והמדורגות) והניבו רווח של 1,375 ש”ח ויתרת 20 אלף ש”ח הושקעו באגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד והניבו רווח של 1,600 ש”ח.
אם נסכם את מאזן הרווחים וההפסדים שלנו נגלה שתיק ההשקעות החכם שלנו הצליח להגיע לביצועים מעולים במונחי שנת 2008 וייצר הפסד קטן ושולי יחסית של 175 ש”ח, שבמונחי תשואה מדובר על הפסד זעום במחצית הראשונה של השנה של פחות מרבע אחוז. להפסד הזה צריך להוסיף את כל העלויות שיש לנו בפעילות בבורסה, עמלות לסוגיהן וכמובן דמי הניהול של קופת הגמל או קרן ההשתלמות או הפנסיה או ביטוח המנהלים.
בסיכומו של דבר, בכל דרך שרק נחפש, סביר להניח שבדיווח החצי שנתי של הרכיב הפנסיוני שלנו לא נפגוש מספרים חיוביים. קשה גם לצפות לתשואות חיוביות בתיקים שניהלנו לבד או שנוהלי על ידי מנהל התיקים שבחרנו באופן ספציפי לתיק ההשקעות שלנו. אבל מי שיפגוש מספר שלילי חד סיפרתי יכול להרגיש נוח שהוא עשה בחירה טובה של מנהל השקעות.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
