כמה עשה מתחילת השנה התיק הכי חכם וסולידי?

המחצית הראשונה של שנת 2008 הסתיימה בלי חגיגות או צילצולי פעמונים אבל עם הרבה כאב וסבל למשקיעים הישירים והעקיפים. נסגרה לה חצי שנה קשה במיוחד של כלכלת שפל עולמית, אינפלציה דוהרת , נפט וסחורות במחירי שיא, מחסור בהיצע למוצרי מזון בסיסיים, מחנקי אשראי, מצוקות נזילות ועוד ועוד גורמים “חביבים” שיוצרים לחץ כבד על כל ההשקעות הפיננסיות ואווירה קשה בשוקי ההון והכספים בארץ ובעולם.

מדדי המניות המובילים ירדו ביותר מ- 10%, הנדל”ן התרסק ביותר מ- 30%, מניות הבנקים צללו בממוצע בכ- 15% והדולר כמובן וכידוע ירד בכ- 13%. אפילו אגרות החוב השיקליות של הממשלה, השחרים, ירדו בממוצע בקצת יותר מ- 2% מתחילת השנה.

אז מה עלה? הריבית במשק עלתה בחצי אחוז במצטבר, האינפלציה עלתה ויחד איתה כל ההשקעות הצמודות למדד: אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד שקיבלו מקום בכורה של ההשקעה המוצלחת ביותר מתחילת השנה עלו במחצית הראשונה של 2008 בכ- 8%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד, אלו עם הסיכון הגבוה יותר ועם הצפי לתשואה טובה יותר מהמקבילות הממשלתיות הניבו למשקיעים בהם מתחילת השנה “רק” 5.5% והגיעו למקום השני והמאוד מכובד.

נו, אבל מי היה כזה חכם שהעביר את כל תיק ההשקעות שלו לאגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד כבר בתחילת השנה? תראו לי אחד כזה ואני אוריד בפניו את הכובע. רובנו שקענו לתוך אותה מלכודת של תיק מגוון וסולידי, אותה סביבה מוכרת של תיק השקעות המורכב מכל מגוון אפיקי ההשקעה. החכמים שבינינו עוד בחרו להשקיע בתיק עם רכיב מנייתי נמוך, זה הסולידי עם השקעה של עד 20% במניות. היותר חכמים עוד העדיפו לעשות בחירה סלקטיבית של מניות ואגרות חוב, ידעו לא להשקיע במניות בעולם, ידעו לא להשקיע במטבעות אלא רק בשקל וידעו לבחור את הטווח הנכון ברכיב אגרות החוב שלהם.

אז בואו ונראה מה הניב לנו אותו תיק השקעות סולידי. אנחנו נבחן תיק עם רכיב מנייתי של 25%. התיק הזה כביכול מייצג את הגופים הסולידים יותר מבין אותן קופות הגמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוח המנהלים שיש לכל אחד מאיתנו. התשואות החצי שנתיות יגיעו בימים הקרובים אליכם הביתה עם דיווח יפה ומהודר ועם מספרים שליליים ברמות כואבות במיוחד.

מי שפתח את השנה עם תיק השקעות כזה בשווי של 100 אלף ש”ח, השקיע ברכיב המנייתי 25% כלומר 25 אלף ש”ח ונניח שבחר להיות הסולידי ביותר, והשקיע רק בתעודות סל על מדד תל אביב 25, בלי בחירה שגויה של מניות, בלי חו”ל, בלי נדל”ן, בלי תל אביב 75 וכמובן בלי מניות יתר. על רכיב זה הוא הפסיד 2,500 ש”ח מתחילת השנה.

נניח שמדובר בתיק חכם שלא היה בו רכיב מט”חי או דולרי, ויתר 75% מהתיק התחלק בין השקלים והצמוד, אפילו עם העדפה לצמוד. אז נניח 30 אלף ש”ח הושקעו באפיק השקלי, כאן ההפסד הוא של 650 ש”ח. 25 אלף ש”ח הושקעו באגרות חוב קונצרניות צמודות למדד (וכמובן רק הטובות והמדורגות) והניבו רווח של 1,375 ש”ח ויתרת 20 אלף ש”ח הושקעו באגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד והניבו רווח של 1,600 ש”ח.

אם נסכם את מאזן הרווחים וההפסדים שלנו נגלה שתיק ההשקעות החכם שלנו הצליח להגיע לביצועים מעולים במונחי שנת 2008 וייצר הפסד קטן ושולי יחסית של 175 ש”ח, שבמונחי תשואה מדובר על הפסד זעום במחצית הראשונה של השנה של פחות מרבע אחוז. להפסד הזה צריך להוסיף את כל העלויות שיש לנו בפעילות בבורסה, עמלות לסוגיהן וכמובן דמי הניהול של קופת הגמל או קרן ההשתלמות או הפנסיה או ביטוח המנהלים.

בסיכומו של דבר, בכל דרך שרק נחפש, סביר להניח שבדיווח החצי שנתי של הרכיב הפנסיוני שלנו לא נפגוש מספרים חיוביים. קשה גם לצפות לתשואות חיוביות בתיקים שניהלנו לבד או שנוהלי על ידי מנהל התיקים שבחרנו באופן ספציפי לתיק ההשקעות שלנו. אבל מי שיפגוש מספר שלילי חד סיפרתי יכול להרגיש נוח שהוא עשה בחירה טובה של מנהל השקעות.