האם הפער בין המעו"ף למדדי היתר מוצדק?
לא קשה שלא לשים לב לפער שנפתח בין מדדי היתר למדדים הכבדים, קרי, ת"א 100 והמעו"ף. מתחילת השנה, הצליחו מדדי המעו"ף ות"א 100 להשיג אומנם תשואה שלילית, אך קטנה בהרבה מהתשואה השלילית של מניות היתר. האם הפער הזה מוצדק?
רק 3 מניות "מחזיקות" את המעו"ף בימים אלו. כולכם בוודאי מדקלמים את שמותיהן מדי יום (לפחות 2 מהן) – צמד החמד, כיל וחברה לישראל. גם סלקום הצליחה להניב תשואה חיובית של 0.4% מתחילת השנה, ולכן אנו מציינים גם אותה. אבל שום מניה לא עומדת מול ה-64% שעשתה כי"ל מתחילת שנה וה-39% של חברה לישראל? מבלי לזלזל חלילה באף חברה...
נכון שסך המניות שהניבו תשואה חיובית בכל 4 המדדים הללו שהבאתי לפניכם אינו רב. אבל בתקופות של תשואה שלילית, חלק מה"חוכמה" זה גם להצליח לפחות לבחור את המניות שיתנו את תשואת היתר על מדדי השוק. כלומר – אם השוק יעשה תשואה שלילית של (10%-), הצלחה תיחשב למי שיבחר מניות שיתנו תשואה יותר גבוהה מזה, ולצורך העניין גם (8%-) נחשב. אחרת, איפה החוכמה שלנו בתור מנהלי השקעות?
כאשר אנו בוחנים את מספר המניות שהניבו תשואת יתר על המדדים, התמונה שמצטיירת לפנינו קצת שונה. למעשה, רק רבע מהמניות במדדים הכבדים (מעו"ף ות"א 100) הצליחו לתת תשואה טובה יותר על פני המדדים שבו הן נסחרות. במדדי היתר לעומת זאת, התמונה קצת שונה – כמעט חצי (!) מהמניות הצליחו לתת תשואה טובה יותר מהמדדים.
רוב המשקיעים נצמדים למניות הגדולות והסחירות בתקופות של אי ודאות, וייתכן שזו ההגדרה הנכונה יותר לתקופה האחרונה. יש אינפלציה, יש חששות מהעלאת ריבית, יש חששות לגבי יכולת הצמיחה של השוק המקומי והעולמי, וזו בטח לא התקופה לצאת בהרפתקאות. אבל האם אפשר לבוא ולומר שכל המניות שנמצאות במדדי היתר מוגדרות כ"הרפתקאות לבעלי לב חזק בלבד"? האם ה"תקופה" בלבד אשמה בפער האדיר הזה שנפתח בין המדדים?
נכון, יש כאן ענייני סחירות, ומניה קטנה יכולה "לחטוף" יותר מאשר מניית מעו"ף. כאן אנו מציינים בעיה נוספת של שוק ההון שלנו – שלצערנו התחרותיות שבו הביאה למצב של מדידת ביצועים לאורך טווחי זמן קצרים מדי, כאשר ברור לכולם שהשקעה נמדדת על פני תקופה ארוכה יותר. מדידה שכזו מנטרלת תנודות חדות במחירי המניה.
אם לוקחים את כל זה בחשבון, אין לנו ספק כי הפער בין מדדי היתר למדדי המעו"ף הוא חריג, ולהערכתנו, לאורך זמן, הפער צפוי להצטמצם. וכן - מדדי היתר טומנים בחובם מציאות – של חברות טובות, עם סיפור של צמיחה, מוצרים טובים, עם הנהלה איכותית, ואפילו כאלו שמצטיינות בשקיפות מול השוק.
ולכם המשקיעים נותר פשוט לקחת את חפירה ולתור אחר אותן מציאות. האנליסטים שמכסים מניות יתר, ואני ביניהם, ישמחו כמובן לסייע.
* הכותבת היא אנליסטית מניות יתר בבית ההשקעות IBI.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.