הבורסה חתמה בירידות שערים: כיל הצליחה להחזיק את המעו"ף

המניה ריכזה כרבע ממחזור המסחר בבורסה וזינקה 5.5%, אפריקה הוסיפה 1.62% לערכה. מדד הבנקים השיל 1.5%
עדי בן ישראל |

הבורסה בת"א חתמה את יום המסחר במגמה מעורבת לאחר שמדד המעו"ף נסחר בירידות שערים של יותר מ-0.6% בשעה 15:30, על רקע הירידות בחוזי וול סטריט. עם זאת משעה 15:30 החלה מניית כי"ל בזינוקים חדים שלוו במחזורים גדולים והובילו את המעו"ף לסגירה חיובית.

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים כרגע בירידות שערים קלות על רקע הדוחות המאכזבים של ענקית הפיננסים וואקוביה, שמובילה את הסנטימנט השלילי בקרב המניות הפיננסיות.

בשוק המקומי נרשמת גם דריכות לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן בחודש מארס מחר (ג'). האינפלציה בישראל חורגת נכון להיום מטווח היעד הממשלתי, מה שלא מנע מבנק ישראל לחתוך את הריבית ב-1% בתוך פחות מחודשיים, בשל החשש מההאטה הכלכלית הגלובלית. השאלה העיקרית כעת היא האם ההאטה הכלכלית, שהגיעה כבר לישראל, תקרר גם את האינפלציה במשק, והנתונים שיפורסמו מחר יספקו רמזים ראשונים לכך.

סימן נוסף להאטה בצמיחה הגיע היום בדמות נתון מדד מנהלי הרכש בחודש מארס, אשר ירד ב-2.3% ל-50.5%. כלכלני דן אנד ברדסטריט, שפרסמו את המדד, מעריכים כי המשק היצרני ייכנס להאטה אחרי פסח.

מדדים מובילים: המעו"ף עלה ב-0.02% לרמה של 1,049 נקודות, מדד ת"א 100 רשם ירידה של 0.09% לרמה של 974 נקודות ומדד ת"א 75 איבד 0.84% מערכו וחתם ברמה של 751 נקודות.

מניות במרכז

כי"ל שוברת היום שיאים חדשים, לאחר שמנכ"ל אורלקלי, מתחרתה הגדולה של כי"ל היושבת ברוסיה, אמר כי מחירי האשלג בעולם יגיעו בקרוב מאוד ל-750 דולר לטון ואף התנבא כי מחיר האשלג ינסוק ל-1000 דולר בקצב מהיר יותר מציפיות האנליסטים. על רקע הדברים האלה זינקה המנייה ב-

מספר חברות בולטות באחד העם מחלקות היום דיבידנדים. כיל תחלק מחר דיבידנד של 0.08933 דולר למניה (היום הוא "יום הקום"). גם אפריקה תחלק היום דיבידנד של 7.9285 שקלים למניה וקבוצת דלק תחלק דיבידנד של 5.479 שקלים למניה.

ואם בקבוצת דלק עסקינן, המניה נסחרת היום על רקע הורדת מחיר יעד בידי בית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, לרמה של 790 שקלים מ-1,000 שקלים. ההמלצה נותרה על "תשואת יתר".

טבע הוסיפה לרכז עניין על רקע 2 פסיקות לטובתה מצד בתי משפט בארה"ב ובאירופה, אשר אישרו לה לשווק את הריספדרל ואת הפוסמקס. בנוסף, בשוק מתרוצצות שמועות לפיהן החברה תפרסם את דוחותיה הכספיים ב-29 באפריל, אולם עד כה לא אישרה החברה את המועד.

בזירת הנדל"ן, קרדן אן.וי והחברה הבת ג'י.טי.סי ממשיכות להיסחר על רקע האפשרות של מיזוג 2 החברות. ג'.טי.סי מוחזקת ב-64.3% מקרדן ומרכזת את פעילות הנדל"ן הבינלאומית של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.