מה קורה לוועדי העובדים בבנקים בישראל? בכל שבוע שביתה במקום אחר
אם נביט לאחור בטווח זמן של חודש בלבד, נוכל למצוא 3 בנקים שוועדי העובדים בהם נטלו לעצמם את זכותם (הלגיטימית) להכריז על עיצומים, שביתה, החרפת מאבק - תקראו לזה איך שאתם רוצים.
שנייה אחרי שוועד מנהלי בנק מסד החליטו לרדת מאיומיהם מול הנהלת הבנק (איום ששרד יום אחד בלבד) וכשבועיים אחרי המאבק בין ועד מנהלי דיסקונט מול הנהלת הבנק בעניין תוספות השכר (סכסוך שהסתיים גם הוא), מודיעים היום עובדי בנק בינלאומי בראשותו של חנוך ליבנה, יו"ר הוועד, על מחאתם והחלטתם.
עובדי הבינלאומי מודיעים, כי במחאה על הפרה שיטתית של הסכמי עבודה על ידי הנהלת הבנק, לא ישווקו העובדים את הייעוץ הפנסיוני מטעם הבנק. "הנהלת הבינלאומי מעדיפה שלא לקדם את העובדים שלה ולא לאפשר להם לימודים. יותר נוח להם להצניח עובדים מבחוץ", כך טוען היום ועד העובדים בבינלאומי.
אפשר להסתכל על השביתות והעיצומים מכמה כיוונים - יש שיגידו שעובדי הבנק יודעים לעמוד על זכויותיהם וכדאי שבכל ארגון גדול ידעו לעמוד כך על זכויותיהם.
מצד שני, אפשר לומר שהעובדים מחזיקים את הנהלות הבנקים כ"בני ערובה" ואת ציבור הלקוחות ביניהם - הטריגר של הפעלת האיום, וההודעה על עיצומים הפך להיות מכונה משומנת היטב, ששותפים לה אנשי יחסי ציבור מחד וההסתדרות מאידך.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
