דו"ח התעסוקה הכביד על המדדים הארופאים: הפוטסי צנח ב-2%
המדדים המובילים באירופה חתמו את היום המסחר בירידות שערים, בתוך כך, השלימו המדדים 3 ימי ירידות רצופים. זאת, כתגובה לפרסום נתוני דו"ח התעסוקה היום בארצות הברית, שהצביע על האטת הצמיחה בשוק העבודה האמריקני. יש לציין כי, בסיכום רב שנתי, בעבור המדדים באירופה, בשנת 2008 נרשמה הפתיחה הגרועה ביותר בבורסות אירופה מאז שנת 2000.
"נתוני התעסוקה אלו מחזקים את חששותיהם של המשקיעים כי כלכלת ארצות הברית צועדת אל עבר המיתון, יתכן אף כי היא כבר הגיעה ליעד זה", ציין ריצארד סקוט, מנהל נכסים ב- MitonOptimal.
עוד היום, יצרניות הרכבים, Renault ו- Daimlerהובילו את מניות יצרניות הרכבים לנסיגת הערך הגדולה ביותר מאז שנת 2003, כתוצאה, מהדיווח על החלשות מכירות הרכבים בחודש דצמבר בארצות הברית. כמו כן, מניות יצרנית המתכות, ArcelorMittal, נחלשו היום לרמת שפל דו-שבועית, כתוצאה מרגישותה של החברה לכלכלה האמריקנית.
מדדים
אינדקס ה- Stoxx 600 איבד היום 1.9% לרמה של 352 נקודות. המדד צנח ב-3.5% בשלושת ימי המסחר הראשונים של שנת 2008, ובתוך כך, רשם את את הירידה הגדולה ביותר מאז שנת 2000, אז צנח ב-6.8%. אינדקס ה- Stoxx 50, השיל 1.7% היום, ואינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, נחלש ב-1.5%.
המדדים המובילים חתמו את יום המסחר בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה. הפוטסי הלונדוני איבד 2% מערכו בעוד הקאק 40 הצרפתי צנח ב-1.8%. כמו כן, הדקס הגרמני השיל 1.3% מערכו.
מניות אירופאיות במרכז
מניות יצרנית הרכבים השניה בגודלה בצרפת, Renault, צנחו היום ב-7.6% למחיר של 86.45 אירו למניה. כמו כן, יצרנית הרכבים, Nissan, אשר Renault מחזיקה ב-44% ממניותיה, משכה את היום את מניות יצרניות הרכבים היפניות בבורסת טוקיו, זאת על רקע ירידת מכירות החברה בדצמבר בארצות הברית. יש לציין כי 65% מהרווח התפעולי של חברת Nissan נובע מאזור צפון אמריקה.
עוד במניות יצרניות הרכבים, מניות ענקית הרכבים, Daimler, צנחו היום ב-6%למחיר של 59.17 אירו למניה.
מניות יצרנית המתכות הגדולה בעולם, ArcelorMittal, צנחו ב-3.6% למחיר של 49.9 אירו למניה.
מניות יצרנית המכשירים הסלולרים, Ericsson, השילו היום 4.3% למחיר של 14.18 קורנה שוודית למניה.
מניות חברת EFG צנחו היום ב-7.9% למחיר של 40.9 פרנק שווצרי, לאחר שענקיות הפיננסים UBS ו- Daniele Brupbacherחתכו את המלצות מניות החברה ל"מכירה" מ"החזק" תוך כדי הורדת צפי הרווח למניה ב-10% ו-15% בהתאמה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
