בן זאב: רבעון 2 יהיה רבעון שיא לאפריקה ישראל
האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה מגלה היום (ד') אופטימיות לגבי מניית אפריקה ישראל, הוא משדרג למנייה את ההמלצה ל"קנייה" וסבור כי מחיר יעד של 200 שקל ראוי למניה, מחיר זה גבוה בכ-33% ממחירה הנוכחי בבורסה, וזאת למרות שהמניה מזנקת כעת ב-3.2% במחזור ער של 13 מיליון שקל. בן זאב מעריך כי תוצאות הרבעון השני יהוו תוצאות שיא עבור החברה.
"בזכות קפיצת מדרגה ברווחי יזמות מקרקעין, אשר ישלבו רווחים גבוהים מניו יורק וממוסקבה. הערכנו את החברה במודל NAV הכולל מרכיב בגין יזמות עתידית, בפעילות הנדל"ן
בארה"ב וברוסיה", מסביר בן זאב.
בכלל פיננסים בטוחה ציינו כי לאחר הדו"ח השנתי של אפריקה ישראל לשנה שעברה הם מצאו כי רווחי היזמות של אפריקה ישראל נמצאו במיטבם. באותה התייחסות הם העריכו כי רווח יזמות המקרקעין בשנת 2005 יסתכמו בכ-700 מיליון שקל, לפני מס ושותף.
לאחר תוצאות הרבעון הראשון בעקבות פגישות שקיימו האנליסטים בחברה הם מעלים את ההערכות באופן משמעותי, הן מבחינת הערכת תיק הנכסים של החברה והן בכל הנוגע לתחזית הרווח ברבעונים הבאים.
במודל המעודכן לשווי אפריקה ישראל הערכנו את החברה בשווי של 10 מיליארד שקל, המשקף 200 שקל למניה (לעומת 7.5 מיליארד שקל, או 156 שקל למניה בעדכון הקודם.
המקורות העיקריים לעלייה המשמעותית בשווי המוערך הם כדלקמן: לאס וגאס. אפריקה ישראל שותפה (16.25%) בפרוייקט ענק במרכז לאס וגאס בפרוייקט שיכלול 850 אלף מ"ר של מלונאות ,מסחר ומגורים.
סך ההשקעה בפרוייקט צפויה להסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר וסך ההכנסה הצפויה בערכי המכירה הנוכחיים הם כ-9.0-8.5 מיליארד דולר, דהיינו רווח של למעלה מ-4 מיליארד דולר על פני 10-5 שנים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
