אחרי ניו-מד: ישראל תחתום מחר על שת"פ עם גרמניה בתחום האנרגיה

מנכ"ל משרד האנרגיה צפוי לחתום מחר על הסכם לקידום פרוייקטים בתחומי מימן, אנרגיה ירוקה וסייבר. אתמול חתמה ניו-מד על מזכר הבנות לא מחייב להעברת גז טבעי לגרמניה
נתנאל אריאל | (1)

הגז הישראלי שיזרום ליבשת אירופה, בעקבות משבר האנרגיה ביבשת והצורך של המדינות למצוא מקורות חלופיים לגז הרוסי, מסתמן כסנונית ראשונה של שת"פ רחב יותר שהולך ונרקם בין ישראל ואירופה. מנכ"ל משרד האנרגיה צפוי לחתום מחר על שיתוף פעולה לקידום פרויקטים בתחומי מימן, אנרגיה ירוקה וסייבר, בשולי ועידת האקלים של האו"ם, ה-COP27 (או יותר נכון - ההצגה השנתית) שמתקיימת השבוע בשארם א שייח.

במסגרת התכנית בין ישראל וגרמניה, יקימו המדינות צוותי עבודה משותפים שידונו, בתחומים של ביטחון אנרגטי, אנרגיות מתחדשות בדגש על רשת החשמל, אגרו-וולטאי, גז טבעי והתייעלות באנרגיה במרחב העירוני.

על ההסכם יחתמו מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת, ומנכ"לית ה-BMEK, משרד הכלכלה והאנרגיה הגרמני בריגיט שוונק (Brigit Schwenk).

כזכור, אתמול חתמה ניו-מד  ניו-מד אנרג יהש 0.13%  על מזכר הבנות לא מחייב להעברת גז טבעי לגרמניה, באמצעות שת"פ עם יוניפר הגרמנית. מדובר כעת על הסכם בלתי מחייב; החברות גם יבחנו אפשרות להקמת מתקן הנזלה חדש בישראל; יוסי אבו, מנכ״ל ניו-מד אמר אתמול כי ״בטווח הנראה לעין הגז הטבעי הוא מקור האנרגיה המשמעותי ביותר בעולם״.

 

מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת: "בחודשים האחרונים כתבנו יחד עם מקבילינו בגרמניה תוכנית עבודה שאפתנית, אשר תסייע לשני הצדדים בהתמודדות עם משבר האקלים. ישראל תלמד מהניסיון הגרמני על הגדלת החדרת אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל, ניהול הרשת וגיבוש אסטרטגית מימן ומאידך, ישראל תסייע לגרמניה בכל הקשור להגנה על תשתיות קריטיות וסייבר ושיתוף ידע בתחום האגרו-וולטאי. התכנית תסייע לנו לקדם את משק האנרגיה הישראלי ולעמוד ביעדים שהצבנו".

 

מנכ"לית משרד הכלכלה והאנרגיה הגרמני, בריגיט שוונק: "אנו יכולים להילחם בשינויי האקלים ביעילות רק באמצעים משותפים, כאשר שותפות האנרגיה הגרמנית-ישראלית משחקת תפקיד מרכזי בהקשר זה. השותפות מספקת מסגרת יעילה להתמודדות משותפת עם האתגרים הנוכחיים של מעבר האנרגיה מאנרגיה פוסילית לאנרגיה מתחדשת, ושתי המדינות יכולות ללמוד האחת מהשנייה בתחומי אנרגיות מתחדשות, התייעלות באנרגיה וטכנולוגיות מימן וכן הגנה על תשתיות אנרגיה קריטיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכפתור של "להמשך הכתבה" מאוד מאוד מיותר (ל"ת)
    בר 10/11/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

טורקיה ולוב צפויות לחפש גז מול חופי לוב;  טורקיה גם מעוניינת בהסכמי סחר לרבות נשק עם לוב; מצרים מודאגת 

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה ומדיניות החוץ שלה. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה לקידוחים לחיפושי גז מול חופי לוב.  

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה. הסיכוי לאישור, כך עולה מדיווחים שונים, גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים האלו, מה שמגביר את המתיחות האזורית - גם מולנו, וגם מול קפריסין ויוון.  

המהלך הצפוי הוא פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא. היא עשויה להיות הבעלים במאגרי הנפט והגז שיימצאו והיא תהיה שותפה וידידה של לוב שלה מאגרים מהגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט. כדי לפתח את המאגרים האלו לוב זקוקה להשקעות זרות וטורקיה רואה כאן פוטנציאל גדול.

ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שהוא מוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות קידוחים בו כהפרה של זכויותיהן הריבוניות. 

ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.