גמלים מדבר
צילום: Istock

המנהיגים בועידת האקלים מזהירים מהסכנה, אבל הוועידה כולה היא הצגה

"אנחנו בדרך לגיהנום אקלימי, הרגל עדיין על דוושת הגז". כך אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, בתחזית אפוקליפטית בוועידת האקלים בשארם א-שייח. אבל האמת היא שהוא עושה לעצמו חיים קלים: לצעוק שהמצב קשה זה קל מאוד. לשנות זה מסובך יותר. כל המדינות יהנהנו בהסמכה אבל סין והודו לא מתכוונות להוריד את הרגל מהגז, והעולם משחק כרגע בנדמה לי
מוטי קפלן | (1)

"ללא הסכם היסטורי בפסגה אין דרך בה נוכל למנוע מצב קטסטרופלי" אמר מזכ"ל האו"ם אנטוני גוטרש, בוועידת האקלים בשארם א-שייח במצרים. נציגי 194 מדינות מתכנסים לשבועיים כדי לדון בבעיה העולמית, אך רק 24 מדינות הגישו את התחייבויות האקלים שלהן לעשורים הקרובים, ולא מדובר בהכרח על המדינות המזהמות ביותר.

 

גוטרש הוסיף כי "מדיניות האקלים בכל מדינה מובילה אותנו לקטסטרופה". לדבריו, ישנו צורך בשיתוף פעולה בין המדינות המפותחות לבין המתפתחות. המזכ"ל כינה את ההתנהלות הנוכחית "התאבדות קולקטיבית" כשהוא מסביר שהתקופה הנוכחית היא "קוד אדום לאנושות".

 

אז נכון, המצב לא טוב, אבל האמת היא שגוטרש עושה לעצמו חיים קלים - כדי לשנות את הספינה העולמית צריך התגייסות של המדינות המזהמות הגדולות ביותר. שתיים מתוך השלוש הן סין והודו, והן לא מתכוונות כרגע לוותר. הן אומרות למערב, ובמידה רבה של צדק, אתם התפתחתם במהלך השנים שזיהמתם את כדור הארץ. עכשיו התור שלנו. העוני בסין והודו גדול, הצורך בפיתוח חיוני, ולכן הבעיה של העולם היא שהמדינות האלה כנראה לא ממש יחתמו מרצונן הטוב על ויתור על קידמה. האם העולם המערבי מתכוון באמת לפעול או רק להמשיך ולצייץ ולצעוק שהמצב חמור? כרגע זה מה שהוא עושה. אז כן, בוועידה כל המדינות יהנהנו בהסכמה על הצורך בשינוי, אבל כולם יודעים שאף אחת מהמזהמות הגדולות לא מתכוונת לכך ברצינות.

סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%.

מעבר לכך, זו לא ועידת האקלים הראשונה. כבר בשנות ה-90 המדינות חתמו על פרוטוקול קיוטו, והתחייבו להפחית את פליטות הפחמן, אבל זה לא קרה. ועידת האקלים בפריז ב-2015 והסכם פריז בעקבותיה גם לא שינתה את המצב - המדינות ממשיכות להגדיל את הפליטות. הניסיון לגרום להן להפחית רק גרם להן להמציא דרכים שונות, כמו פקיסטן שהתחייבה להפחית את הפליטות "אחרי שהן יגיעו לרמה הגבוהה ביותר שלהן" - זה כמובן נכון. מתישהו היא תזהם הכי הרבה ואחר כך זה יירד, אבל מה המשמעות של זה? בפועל - כלום.

 

הועידה שנפתחה אתמול בשארם אמורה לעסוק בנושאים רבים. בשבוע הראשון יעסקו בכלכלת אקלים, צמצום וביטול פליטות הפחמן, חקלאות ועוד. השבוע השני יתמקד בתחומים המושפעים מהמשבר, כמו בתחום הביולוגי, מים ומגדר.

 

מהצד הישראלי הגיע לפסגה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, וזאת לאחר שראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מירב מיכאלי ביטלו את השתתפותם בוועידה אחרי תוצאות הבחירות, ועל אף שלא הוקמה עדיין כמובן ממשלה חדשה.

 

המשלחת הישראלית כוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, אנשי הסקטור הפרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי ואנשי אקדמיה. בביתן הישראלי יתקיימו יותר מ-35 אירועים שונים במגוון נושאים, בהם שמירה על המגוון הביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה ושיתופי פעולה אזוריים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הנשיא הרצוג ציין כי "מדובר באירוע היסטורי במאבק החשוב ביותר של האנושות - הצלת האקלים של כדור הארץ. המזרח התיכון ניצב מול אתגרים אדירים. בנאומי אציג חזון ישראלי שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש', בו ישראל, בשיתוף מדינות האזור, מספקת פתרונות משמעותיים מול משבר האקלים". אבל כאמור, מדובר בעיקר במס שפתיים שנשמע טוב לציבור אבל אין פה פעילות אמיתית לשינוי המצב.

 

בחודש ספטמבר פורסם מחקר בכתב העת "Science", לפיו האנושות חצתה או על סף חציית 5 מתוך 16 נקודות מפנה אקלימיות. המסת קרחוני מערב אנטארקטיקה, שתביא לתוספת של 3.3 מטרים למפלס פני הים – כלומר ערי חוף גדולות ברחבי העולם יוצפו ויהרסו. בנוסף, הם מדברים על הרס 99% משוניות האלמוגים בעולם אלו דוגמאות למה שצפוי להתרחש בעקבות חציית הקו. אחת מנקודות המפנה המאיימת להכניס את העולם לסכנה ממשית היא איבוד של כ-30% מהאמזונס עד 2030. יערות האמזונס, הנחשבים "הריאות של העולם", כבר לא יוכלו לספוג עבורנו פחמן והדבר יוביל לעלייה של 25% של גז החממה באטמוספרה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ההתמכרות לצריכה גורית לסים להמשיך לזהם. חלק מהכוח אצל האנשים (ל"ת)
    09/11/2022 06:01
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.