המנהיגים בועידת האקלים מזהירים מהסכנה, אבל הוועידה כולה היא הצגה
"ללא הסכם היסטורי בפסגה אין דרך בה נוכל למנוע מצב קטסטרופלי" אמר מזכ"ל האו"ם אנטוני גוטרש, בוועידת האקלים בשארם א-שייח במצרים. נציגי 194 מדינות מתכנסים לשבועיים כדי לדון בבעיה העולמית, אך רק 24 מדינות הגישו את התחייבויות האקלים שלהן לעשורים הקרובים, ולא מדובר בהכרח על המדינות המזהמות ביותר.
גוטרש הוסיף כי "מדיניות האקלים בכל מדינה מובילה אותנו לקטסטרופה". לדבריו, ישנו צורך בשיתוף פעולה בין המדינות המפותחות לבין המתפתחות. המזכ"ל כינה את ההתנהלות הנוכחית "התאבדות קולקטיבית" כשהוא מסביר שהתקופה הנוכחית היא "קוד אדום לאנושות".
אז נכון, המצב לא טוב, אבל האמת היא שגוטרש עושה לעצמו חיים קלים - כדי לשנות את הספינה העולמית צריך התגייסות של המדינות המזהמות הגדולות ביותר. שתיים מתוך השלוש הן סין והודו, והן לא מתכוונות כרגע לוותר. הן אומרות למערב, ובמידה רבה של צדק, אתם התפתחתם במהלך השנים שזיהמתם את כדור הארץ. עכשיו התור שלנו. העוני בסין והודו גדול, הצורך בפיתוח חיוני, ולכן הבעיה של העולם היא שהמדינות האלה כנראה לא ממש יחתמו מרצונן הטוב על ויתור על קידמה. האם העולם המערבי מתכוון באמת לפעול או רק להמשיך ולצייץ ולצעוק שהמצב חמור? כרגע זה מה שהוא עושה. אז כן, בוועידה כל המדינות יהנהנו בהסכמה על הצורך בשינוי, אבל כולם יודעים שאף אחת מהמזהמות הגדולות לא מתכוונת לכך ברצינות.
סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%.
מעבר לכך, זו לא ועידת האקלים הראשונה. כבר בשנות ה-90 המדינות חתמו על פרוטוקול קיוטו, והתחייבו להפחית את פליטות הפחמן, אבל זה לא קרה. ועידת האקלים בפריז ב-2015 והסכם פריז בעקבותיה גם לא שינתה את המצב - המדינות ממשיכות להגדיל את הפליטות. הניסיון לגרום להן להפחית רק גרם להן להמציא דרכים שונות, כמו פקיסטן שהתחייבה להפחית את הפליטות "אחרי שהן יגיעו לרמה הגבוהה ביותר שלהן" - זה כמובן נכון. מתישהו היא תזהם הכי הרבה ואחר כך זה יירד, אבל מה המשמעות של זה? בפועל - כלום.
- האו"ם: הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-4% במהלך 2022
- צפו: בנט תוקף באו"ם: "לתקוף כאן את ישראל לא הופך אתכם למוסריים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הועידה שנפתחה אתמול בשארם אמורה לעסוק בנושאים רבים. בשבוע הראשון יעסקו בכלכלת אקלים, צמצום וביטול פליטות הפחמן, חקלאות ועוד. השבוע השני יתמקד בתחומים המושפעים מהמשבר, כמו בתחום הביולוגי, מים ומגדר.
מהצד הישראלי הגיע לפסגה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, וזאת לאחר שראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מירב מיכאלי ביטלו את השתתפותם בוועידה אחרי תוצאות הבחירות, ועל אף שלא הוקמה עדיין כמובן ממשלה חדשה.
המשלחת הישראלית כוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, אנשי הסקטור הפרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי ואנשי אקדמיה. בביתן הישראלי יתקיימו יותר מ-35 אירועים שונים במגוון נושאים, בהם שמירה על המגוון הביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה ושיתופי פעולה אזוריים.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
הנשיא הרצוג ציין כי "מדובר באירוע היסטורי במאבק החשוב ביותר של האנושות - הצלת האקלים של כדור הארץ. המזרח התיכון ניצב מול אתגרים אדירים. בנאומי אציג חזון ישראלי שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש', בו ישראל, בשיתוף מדינות האזור, מספקת פתרונות משמעותיים מול משבר האקלים". אבל כאמור, מדובר בעיקר במס שפתיים שנשמע טוב לציבור אבל אין פה פעילות אמיתית לשינוי המצב.
בחודש ספטמבר פורסם מחקר בכתב העת "Science", לפיו האנושות חצתה או על סף חציית 5 מתוך 16 נקודות מפנה אקלימיות. המסת קרחוני מערב אנטארקטיקה, שתביא לתוספת של 3.3 מטרים למפלס פני הים – כלומר ערי חוף גדולות ברחבי העולם יוצפו ויהרסו. בנוסף, הם מדברים על הרס 99% משוניות האלמוגים בעולם אלו דוגמאות למה שצפוי להתרחש בעקבות חציית הקו. אחת מנקודות המפנה המאיימת להכניס את העולם לסכנה ממשית היא איבוד של כ-30% מהאמזונס עד 2030. יערות האמזונס, הנחשבים "הריאות של העולם", כבר לא יוכלו לספוג עבורנו פחמן והדבר יוביל לעלייה של 25% של גז החממה באטמוספרה.
- 1.ההתמכרות לצריכה גורית לסים להמשיך לזהם. חלק מהכוח אצל האנשים (ל"ת)09/11/2022 06:01הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
