"ללא הסכם היסטורי בפסגה אין דרך בה נוכל למנוע מצב קטסטרופלי" אמר מזכ"ל האו"ם אנטוני גוטרש, בוועידת האקלים בשארם א-שייח במצרים. נציגי 194 מדינות מתכנסים לשבועיים כדי לדון בבעיה העולמית, אך רק 24 מדינות הגישו את התחייבויות האקלים שלהן לעשורים הקרובים, ולא מדובר בהכרח על המדינות המזהמות ביותר.

גוטרש הוסיף כי "מדיניות האקלים בכל מדינה מובילה אותנו לקטסטרופה". לדבריו, ישנו צורך בשיתוף פעולה בין המדינות המפותחות לבין המתפתחות. המזכ"ל כינה את ההתנהלות הנוכחית "התאבדות קולקטיבית" כשהוא מסביר שהתקופה הנוכחית היא "קוד אדום לאנושות".

אז נכון, המצב לא טוב, אבל האמת היא שגוטרש עושה לעצמו חיים קלים - כדי לשנות את הספינה העולמית צריך התגייסות של המדינות המזהמות הגדולות ביותר. שתיים מתוך השלוש הן סין והודו, והן לא מתכוונות כרגע לוותר. הן אומרות למערב, ובמידה רבה של צדק, אתם התפתחתם במהלך השנים שזיהמתם את כדור הארץ. עכשיו התור שלנו. העוני בסין והודו גדול, הצורך בפיתוח חיוני, ולכן הבעיה של העולם היא שהמדינות האלה כנראה לא ממש יחתמו מרצונן הטוב על ויתור על קידמה. האם העולם המערבי מתכוון באמת לפעול או רק להמשיך ולצייץ ולצעוק שהמצב חמור? כרגע זה מה שהוא עושה. אז כן, בוועידה כל המדינות יהנהנו בהסכמה על הצורך בשינוי, אבל כולם יודעים שאף אחת מהמזהמות הגדולות לא מתכוונת לכך ברצינות.

סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%.

מעבר לכך, זו לא ועידת האקלים הראשונה. כבר בשנות ה-90 המדינות חתמו על פרוטוקול קיוטו, והתחייבו להפחית את פליטות הפחמן, אבל זה לא קרה. ועידת האקלים בפריז ב-2015 והסכם פריז בעקבותיה גם לא שינתה את המצב - המדינות ממשיכות להגדיל את הפליטות. הניסיון לגרום להן להפחית רק גרם להן להמציא דרכים שונות, כמו פקיסטן שהתחייבה להפחית את הפליטות "אחרי שהן יגיעו לרמה הגבוהה ביותר שלהן" - זה כמובן נכון. מתישהו היא תזהם הכי הרבה ואחר כך זה יירד, אבל מה המשמעות של זה? בפועל - כלום.

• האו"ם: הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-4% במהלך 2022
• צפו: בנט תוקף באו"ם: "לתקוף כאן את ישראל לא הופך אתכם למוסריים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הועידה שנפתחה אתמול בשארם אמורה לעסוק בנושאים רבים. בשבוע הראשון יעסקו בכלכלת אקלים, צמצום וביטול פליטות הפחמן, חקלאות ועוד. השבוע השני יתמקד בתחומים המושפעים מהמשבר, כמו בתחום הביולוגי, מים ומגדר.

מהצד הישראלי הגיע לפסגה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, וזאת לאחר שראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מירב מיכאלי ביטלו את השתתפותם בוועידה אחרי תוצאות הבחירות, ועל אף שלא הוקמה עדיין כמובן ממשלה חדשה.

המשלחת הישראלית כוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, אנשי הסקטור הפרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי ואנשי אקדמיה. בביתן הישראלי יתקיימו יותר מ-35 אירועים שונים במגוון נושאים, בהם שמירה על המגוון הביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה ושיתופי פעולה אזוריים.

• רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
• מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

הנשיא הרצוג ציין כי "מדובר באירוע היסטורי במאבק החשוב ביותר של האנושות - הצלת האקלים של כדור הארץ. המזרח התיכון ניצב מול אתגרים אדירים. בנאומי אציג חזון ישראלי שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש', בו ישראל, בשיתוף מדינות האזור, מספקת פתרונות משמעותיים מול משבר האקלים". אבל כאמור, מדובר בעיקר במס שפתיים שנשמע טוב לציבור אבל אין פה פעילות אמיתית לשינוי המצב.

בחודש ספטמבר פורסם מחקר בכתב העת "Science", לפיו האנושות חצתה או על סף חציית 5 מתוך 16 נקודות מפנה אקלימיות. המסת קרחוני מערב אנטארקטיקה, שתביא לתוספת של 3.3 מטרים למפלס פני הים – כלומר ערי חוף גדולות ברחבי העולם יוצפו ויהרסו. בנוסף, הם מדברים על הרס 99% משוניות האלמוגים בעולם אלו דוגמאות למה שצפוי להתרחש בעקבות חציית הקו. אחת מנקודות המפנה המאיימת להכניס את העולם לסכנה ממשית היא איבוד של כ-30% מהאמזונס עד 2030. יערות האמזונס, הנחשבים "הריאות של העולם", כבר לא יוכלו לספוג עבורנו פחמן והדבר יוביל לעלייה של 25% של גז החממה באטמוספרה.