גמלים מדבר
צילום: Istock

המנהיגים בועידת האקלים מזהירים מהסכנה, אבל הוועידה כולה היא הצגה

"אנחנו בדרך לגיהנום אקלימי, הרגל עדיין על דוושת הגז". כך אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, בתחזית אפוקליפטית בוועידת האקלים בשארם א-שייח. אבל האמת היא שהוא עושה לעצמו חיים קלים: לצעוק שהמצב קשה זה קל מאוד. לשנות זה מסובך יותר. כל המדינות יהנהנו בהסמכה אבל סין והודו לא מתכוונות להוריד את הרגל מהגז, והעולם משחק כרגע בנדמה לי
מוטי קפלן | (1)

"ללא הסכם היסטורי בפסגה אין דרך בה נוכל למנוע מצב קטסטרופלי" אמר מזכ"ל האו"ם אנטוני גוטרש, בוועידת האקלים בשארם א-שייח במצרים. נציגי 194 מדינות מתכנסים לשבועיים כדי לדון בבעיה העולמית, אך רק 24 מדינות הגישו את התחייבויות האקלים שלהן לעשורים הקרובים, ולא מדובר בהכרח על המדינות המזהמות ביותר.

 

גוטרש הוסיף כי "מדיניות האקלים בכל מדינה מובילה אותנו לקטסטרופה". לדבריו, ישנו צורך בשיתוף פעולה בין המדינות המפותחות לבין המתפתחות. המזכ"ל כינה את ההתנהלות הנוכחית "התאבדות קולקטיבית" כשהוא מסביר שהתקופה הנוכחית היא "קוד אדום לאנושות".

 

אז נכון, המצב לא טוב, אבל האמת היא שגוטרש עושה לעצמו חיים קלים - כדי לשנות את הספינה העולמית צריך התגייסות של המדינות המזהמות הגדולות ביותר. שתיים מתוך השלוש הן סין והודו, והן לא מתכוונות כרגע לוותר. הן אומרות למערב, ובמידה רבה של צדק, אתם התפתחתם במהלך השנים שזיהמתם את כדור הארץ. עכשיו התור שלנו. העוני בסין והודו גדול, הצורך בפיתוח חיוני, ולכן הבעיה של העולם היא שהמדינות האלה כנראה לא ממש יחתמו מרצונן הטוב על ויתור על קידמה. האם העולם המערבי מתכוון באמת לפעול או רק להמשיך ולצייץ ולצעוק שהמצב חמור? כרגע זה מה שהוא עושה. אז כן, בוועידה כל המדינות יהנהנו בהסכמה על הצורך בשינוי, אבל כולם יודעים שאף אחת מהמזהמות הגדולות לא מתכוונת לכך ברצינות.

סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%.

מעבר לכך, זו לא ועידת האקלים הראשונה. כבר בשנות ה-90 המדינות חתמו על פרוטוקול קיוטו, והתחייבו להפחית את פליטות הפחמן, אבל זה לא קרה. ועידת האקלים בפריז ב-2015 והסכם פריז בעקבותיה גם לא שינתה את המצב - המדינות ממשיכות להגדיל את הפליטות. הניסיון לגרום להן להפחית רק גרם להן להמציא דרכים שונות, כמו פקיסטן שהתחייבה להפחית את הפליטות "אחרי שהן יגיעו לרמה הגבוהה ביותר שלהן" - זה כמובן נכון. מתישהו היא תזהם הכי הרבה ואחר כך זה יירד, אבל מה המשמעות של זה? בפועל - כלום.

 

הועידה שנפתחה אתמול בשארם אמורה לעסוק בנושאים רבים. בשבוע הראשון יעסקו בכלכלת אקלים, צמצום וביטול פליטות הפחמן, חקלאות ועוד. השבוע השני יתמקד בתחומים המושפעים מהמשבר, כמו בתחום הביולוגי, מים ומגדר.

 

מהצד הישראלי הגיע לפסגה נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, וזאת לאחר שראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מירב מיכאלי ביטלו את השתתפותם בוועידה אחרי תוצאות הבחירות, ועל אף שלא הוקמה עדיין כמובן ממשלה חדשה.

 

המשלחת הישראלית כוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, אנשי הסקטור הפרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי ואנשי אקדמיה. בביתן הישראלי יתקיימו יותר מ-35 אירועים שונים במגוון נושאים, בהם שמירה על המגוון הביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה ושיתופי פעולה אזוריים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הנשיא הרצוג ציין כי "מדובר באירוע היסטורי במאבק החשוב ביותר של האנושות - הצלת האקלים של כדור הארץ. המזרח התיכון ניצב מול אתגרים אדירים. בנאומי אציג חזון ישראלי שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש', בו ישראל, בשיתוף מדינות האזור, מספקת פתרונות משמעותיים מול משבר האקלים". אבל כאמור, מדובר בעיקר במס שפתיים שנשמע טוב לציבור אבל אין פה פעילות אמיתית לשינוי המצב.

 

בחודש ספטמבר פורסם מחקר בכתב העת "Science", לפיו האנושות חצתה או על סף חציית 5 מתוך 16 נקודות מפנה אקלימיות. המסת קרחוני מערב אנטארקטיקה, שתביא לתוספת של 3.3 מטרים למפלס פני הים – כלומר ערי חוף גדולות ברחבי העולם יוצפו ויהרסו. בנוסף, הם מדברים על הרס 99% משוניות האלמוגים בעולם אלו דוגמאות למה שצפוי להתרחש בעקבות חציית הקו. אחת מנקודות המפנה המאיימת להכניס את העולם לסכנה ממשית היא איבוד של כ-30% מהאמזונס עד 2030. יערות האמזונס, הנחשבים "הריאות של העולם", כבר לא יוכלו לספוג עבורנו פחמן והדבר יוביל לעלייה של 25% של גז החממה באטמוספרה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ההתמכרות לצריכה גורית לסים להמשיך לזהם. חלק מהכוח אצל האנשים (ל"ת)
    09/11/2022 06:01
    הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

ברודקום
צילום: טוויטר
לקראת הדוחות

ברודקום מפרסמת היום תוצאות: צפי לצמיחה חדה בשבבי AI

השוק מצפה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר ולגידול של 66% בהכנסות מבינה מלאכותית ועל הקשר בין ברודקום לגוגל

רן קידר |
נושאים בכתבה ברודקום

ברודקום Broadcom -1.6%    תפרסם היום, לאחר נעילת המסחר, תוצאות כספיות לרבעון האחרון. השוק מצפה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר, גידול של 24% בהשוואה לשנה קודמת, ולרווח למניה מתואם של 1.87 דולר, עלייה של 32%. תחזיות אלה מבוססות על נתונים ממקורות שונים, כולל הערכות אנליסטים מבנק אוף אמריקה ומיזוהו, שמצביעות על האצה בהכנסות משבבי AI. הרבעון הקודם, שדווח בספטמבר, הראה הכנסות של 15.95 מיליארד דולר, גידול של 22%, עם שולי רווח גולמי של 75.5%.

המניה של ברודקום עלתה ב-76% מתחילת השנה, לעומת 23% במדד נאסד"ק. העלייה משקפת הערכה לשילוב בין צמיחה רווחית לחדשנות, כולל שבבים מותאמים אישית (ASICs) לשוק ה-AI. אנליסטים מ-JP מורגן חזרו על דירוג "משקל יתר" עם יעד של 400 דולר, בעוד UBS העלתה את היעד ל-472 דולר, בהסתמך על ביקוש מתמשך למוצרי AI. מאז הדו"ח הקודם, המניה עלתה ב-15%, לעומת 4% במדד S&P 500, בעקבות השקת Gemini 3 של אלפבית, המסתמכת על שבבי ברודקום.

שבבי AI מובילים את הצמיחה

ברודקום פועלת בשלושה סגמנטים עיקריים: שבבים (62% מההכנסות), תוכנת תשתיות ותקשורת. בשוק השבבים, החברה מתמקדת ברשתות, אחסון ואלחוט, אך הצמיחה מגיעה משבבי AI, שמהווים כ-50% מההכנסות בסגמנט זה. שבבי AI ASICs מיועדים לעיבוד אלגוריתמים מתקדמים במרכזי נתונים, רכבי ענן ויישומי זמן אמת. ברבעון הקודם, הכנסות AI עלו ב-63% ל-5.2 מיליארד דולר, כאשר XPUs - שבבים ייעודיים לאימון מודלי AI - תרמו 65% מהסכום. ברבעון שידווח הלילה, הצפי הוא להכנסות AI של 6.2 מיליארד דולר, גידול של 66%, מה שמעלה את התחזית השנתית ל-19.9 מיליארד דולר, עלייה של 63% משנה קודמת.

התפתחות משמעותית היא הזמנה של 10 מיליארד דולר מלקוח חדש בתחום AI, שהוכרזה בספטמבר. המנכ"ל הוק טאן ציין כי ההזמנה משפרת את תחזית 2026, עם צפי להכנסות AI של 40.4 מיליארד דולר, גידול של 103% לפי האנליסטים. שותפויות עם גוגל (TPUs, 58% ממשלוחי ASICs), מטא ואלפבית מחזקות את מעמדה. TPUs של גוגל, במחיר של 13,000 דולר ליחידה, צפויים לתרום 22.1 מיליארד דולר ב-2026, שהם 78% מההכנסות מ-ASICs. בנוסף, השקת Thor Ultra, שבב רשת חדש, תומכת בדרישות AI ומתחרה בשבבי נטוורקינג של Nvidia ו-AMD.


הדו"ח של החברה מהווה מדד לביקוש לחומרה מתקדמת, שכן ברודקום מספקת תשתיות ל-70% ממרכזי הנתונים הגדולים. הצפי הוא להכנסות שבבים שיגדלו ב-24% ל-10.7 מיליארד דולר. עם זאת, שולי הרווח הגולמי צפויים לרדת ב-70 נקודות בסיס ל-75%, עקב עלויות HBM גבוהות יותר. הדבר מצביע על אתגרים בשרשרת האספקה, אך לא פוגע בצמיחה הכוללת. בהשוואה למתחרים, Nvidia שולטת בשוק GPUs עם 80% נתח, אך ברודקום צומחת מהר יותר ב-ASICs מותאמים, שמהווים 20% משוק ה-AI הכולל. AMD, עם 10% נתח, מתמקדת ב-GPUs, אך ברודקום מרוויחה משותפות OpenAI לבניית מערכות AI, שמאתגרות את Nvidia בעלויות נמוכות יותר (5,000 דולר לשבב לעומת 30,000-40,000 דולר ל-Nvidia).