ההצלחה חלקית: מודיעין גייסה 56 מיליון שקלים בלבד - שום מוסדי לא שם כסף
שותפות מודיעין יהש השלימה את גיוס הכסף, בהצלחה חלקית. ל-Bizportal נודע כי השותפות הצליחה לגייס 56 מיליון שקלים מתוך 76 מיליון השקלים שביקשה לגייס. עוד נודע, כי שום גוף מוסדי לא שם כסף.
במודיעין מתכננים לנצל את הסכום שיגויס לטובת קידוח אקספלורציה ברישיון 'גבריאלה' שיחל בחודשים הקרובים, בו מחזיקה השותפות ב-70%). עלות הקידוח ב'גבריאלה' מוערכת ב-96 מיליון דולר, לפני הוצאות על מבחני הפקה. טרם הגיוס, היו למודיעין בקופה אמצעים נזילים שמסתכמים ב-6.8 מיליון דולר.
- 27.קונה בשפל 29/12/2012 18:50הגב לתגובה זוההנפקה נעשתה מתחת לשווי ההשקעה בגבריאלה וכן מתחת לשווי של האחזקה בשמשון. אופציה מדהימה להשקעה, על גבריאלה, ים חדרה, דניאל וכו. מימון היתרה יעשה בדרך של מכירת חלק מרישיון גבריאלה. ראה זרח בשמן וכן ממימוש האופציות. מודיעין- סיבוב חדש, משחק חדש. אני במשחק
- 26.הזדמנות קניה. 29/12/2012 09:14הגב לתגובה זוירדה המון אל מתחת הערך האמיתי שלה.
- 25.שצחי סולטן יקבל שווץ במוח שלו אמן סלה כן יהי רצון! (ל"ת)אביעד הנחמדדד 28/12/2012 18:40הגב לתגובה זו
- 24.מאיר 28/12/2012 14:57הגב לתגובה זועליות... כל השפנים שברחו עם העדר מחפשים להכנס חזרה אחרי הגיוס המוצלח(המשך פעילות במרץ 13) בהצלחה למחזיקים.
- 23.הכי ותיק 38 28/12/2012 10:34הגב לתגובה זוכואב הלב על האנשים הכל כך פשוטים שלא מבינים מה היא עלות קידוח ימי או לחלופין*** יועצים****עלק בבנקים יעצו להם לשרוף את כספי החסכון של הילדים אבל שימו לב אף מוסדי לא השקיע אגורה הסוף ידוע חבל על הכסף נתנו לחתול לשמור על החלב אגב שימו לב סולטן מושקע בנייר בקושי 2.06% זה אומר הכל שבת שלום פריירים
- 22.חחחחחחחחח 28/12/2012 08:47הגב לתגובה זוסכין נופלת
- 21.המודיע 28/12/2012 08:23הגב לתגובה זולגבריאלה היא צריכה 97 מיליון דולר , שזה 370 מיליון שקל. היא גייסה מהציבור בלבד לא מהמוסדיים 56 מיליון שח בלבד יש לה לגייס עוד 314 מיליון . כלומר עוד הנפקות רבים לפינינו ודילולים בלי סוף. בנוסף, יש לה חובות רבים , תביעות על הראש ורישיון ים חדרה לא תפותח כי בעלי מודיעין יודעים שאין שם כלום. מה קיבלנו מניה שאין לה זכות קיום. בירחו עכשיו כי עוד מעט לא תישאר סיבה לברוח.
- 20.המסקנה : אנשים אוהבים לשים את כספם על קרן הצבי (ל"ת)דודו 28/12/2012 07:53הגב לתגובה זו
- 19.רק רציו 28/12/2012 07:37הגב לתגובה זואחרי ההנפקה רציו טטוססססססססס
- 18.המזל נחס של נוחי נדבק גם בחברה הזו (ל"ת)המזל נחס של נוחי 28/12/2012 01:15הגב לתגובה זו
- 17.איך מקבלים החזר מס על ההפסדים האלו (ל"ת)ינשוף 27/12/2012 22:06הגב לתגובה זו
- 16.לך תקנה בזה מנמרודי הנוכל עוד כמה אחוזים משרה ומירה אפס (ל"ת)תום 27/12/2012 20:25הגב לתגובה זו
- 15.רק רציו 27/12/2012 20:06הגב לתגובה זוהבא אחרי ההנפקה רציו טטוססססססססססססססססססססס
- 14.ספקולנט או פנאט 27/12/2012 20:03הגב לתגובה זומה גורם למישהו לקום בבוקר ולשים כסף כשהוא רואה משחטה סכין נופלת ? תחתית רצחנית מדומה ? אנשים איבדו שם הכל לא ברור דורש בדיקה
- 13.יש חברות טובות יותר 27/12/2012 20:00הגב לתגובה זולגייס את כל הסכום. לא מבין את האנשים שמוכנים להשקיע בהרפתקה כזו כאשר ברור שידוללו קשות מכל ההנפקות.
- 12.שי 27/12/2012 19:47הגב לתגובה זולך אישית אין מניות מודיעין אתה שודד כספי מודיעין בשיטות מתוכמות והרשות נירות זבל ישנה עמוק
- 11.זה מהתמונה דומה לסורי דמסקאי.מצח רחב פנים צרות (ל"ת)בהצלחה 27/12/2012 19:23הגב לתגובה זו
- 10.אממ 27/12/2012 19:18הגב לתגובה זוהצלחה חלקית זה חרא. שום מוסדי לא שם כסף זה טוב, אם יהיה משהו בקידוח הם יהיו חייבים לקנות ויפעילו לחץ חזק ללמעלה. כמובן אם יהיה נפט אם הכל באם.
- 9.סיפור גלוב חוזר על עצמו גם פה (ל"ת)זרובבל 27/12/2012 19:09הגב לתגובה זו
- 8.למה נראה לי שרק הבעלים מרוויחים על חשבון כולם (ל"ת)הנשר 27/12/2012 18:57הגב לתגובה זו
- 7.בנצי 27/12/2012 18:54הגב לתגובה זובינגו כל הסיפור זה שטח קידוח מול הרצליה של ישראמקו מצאו נפט איכותי אבל יכולת השאיבה מוגבלת עקב שכבת נפט קטנה מאוד ולא עמוקה בדיוק כמו בשמן---חשבו כמה שנים אתם צרכים לחיות כדי להחזיר את ההשקעה ועוד להוציא כסף מ סולטן פריירים לא נגמרים רק.....את ההמשך תדקלמו לבד
- 6.מחכה לה באגורה (ל"ת)ניר 27/12/2012 18:53הגב לתגובה זו
- 5.יום. רטון. תתרסק עוד מאה. אחז (ל"ת)ניר 27/12/2012 18:51הגב לתגובה זו
- 4.מיקי 27/12/2012 18:44הגב לתגובה זוהדרך לשער 10 ידועה
- 3.אנונימי 27/12/2012 18:42הגב לתגובה זוואחרי זה הנפקה 3 יש להם בקופה עכשיו 56 מיליון ש"ח ועוד 6.8 מיליון דולר שזה כ-20 מיליון ש"ח חסרים כ320 מיליון להתחלת הקידוח סכום מיפלצתי לגיוס.
- אבי 27/12/2012 20:07הגב לתגובה זולמה לא לומר אמת.
- 2.אנונימי 27/12/2012 18:41הגב לתגובה זוואחרי זה הנפקה 3 יש להם בקופה עכשיו 56 מיליון ש"ח ועוד 6.8 מיליון דולר שזה כ-20 מיליון ש"ח חסרים כ320 מיליון להתחלת הקידוח סכום מיפלצתי לגיוס.
- 1.מתי היחידות נכנסות לכסף? (ל"ת)רון 27/12/2012 18:39הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
