לחץ עבודה
צילום: Image by creativeart on Freepik

בתוך כעשור: גידול של 20% בפער שעות העבודה בין ישראל וה-OECD

מרגישים שאתם עובדים יותר מאשר מדינות מפותחות אחרות בעולם? זה מגובה בנתונים
דור עצמון | (1)

ישראל ידועה במשך שנים כמדינה בה עובדים יותר שעות מבשאר העולם וגם שעובדים בה יותר שנים כדי לקנות דירה. כיום, במדינת ישראל עובדים בשנה כ-140 שעות יותר מאשר במדינות ה-OECD - עלייה של כמעט 20% מלפני כעשור אז עבדו בישראל כ-118 שעות בשנה מעבר למדינות ה-OECD.

עם זאת, סך שעות העבודה השנתיות ירד בכ-25 שעות באותה תקופת זמן, אם כי בשאר מדינות ה-OECD נרשמה ירידה כפולה בסך שעות העבודה השנתיות. לפני כעשור עמד סך שעות העבודה השנתיות בישראל על כ-1,920 שעות בממוצע, לעומת כ-1,800 שעות בממוצע ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות).

חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל מגביל את שעות העבודה בשבועיות בעד 43 שעות. עם זאת, בצרפת החוק מגביל בעד 35 שעות עבודה שבועיות, בדנמרק עד 37 שעות, ובבלגיה, אוסטרליה ושבדיה עד 38 שעות עבודה שבועיות. מנגד, שבוע העבודה בהודו מוגבל בעד 48 שעות עבודה. משרה מלאה בישראל היא משרה בת כ־43 שעות עבודה שבועיות. מדובר בשבוע העבודה הרביעי באורכו בעולם המפותח. שבוע העבודה הסטנדרטי במשרה מלאה קצר יותר כמעט בכל אירופה.

בארה"ב, שבוע עבודה במשרה מלאה מוגדר כ־30 שעות בלבד. אבל החוק הפדרלי בארה"ב, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, לא מחייב מעסיקים לשלם תוספת על שעות נוספות. כך שיש מדינות שבהן להגדרה "משרה מלאה" אין משמעות, וניתן להעסיק בהן עובדים בלי הגבלת שעות ובלא תוספת תשלום. בישראל עובדים 380 שעות בשנה יותר מאשר בצרפת, 360 יותר מגרמניה, 285 יותר מאשר ביפן ו-235 יותר מאשר באירלנד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עובדים כמו חמורים והכל יקר רצח (ל"ת)
    אלון 14/04/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
תאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאיתאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאי

ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״

מדור קריירה ו-AI: שיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים

הדס ברטל |

בישראל ישנם כ-13,700 אדריכלים, כאשר ההערכה היא כי רק כמחציתם הם אדריכלים פעילים העוסקים במקצוע. השכר הממוצע בו נע בין 15 אלף ל-25 אלף שקלים. מתחילים בשכר נמוך יחסית של כ-10 אלף של, אחרי 2-3 שנים מתקרבים לממוצע, אחרי 10 שנים נמצאים מעל הממוצע. אדריכלים רבים מרוויחים גם משמעותית מעל הממוצע, 30 אלף ומעלה. אדריכל זה מקצוע חשוב ומכניס. ההערכה היא כי בענף האדריכלות ישנו מחסור בעובדים כאשר בעשור האחרון נוספו רק כאלף -אלפיים אדריכלים חדשים. יחד עם נקודת הפתיחה הזו, רצינו לבדוק איך מהפכת ה-AI משפיעה על העבודה ועל האדריכלים עצמם בשיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים.

ספר קצת על עליכם:
משרד ישר אדריכלים יושב בתל-אביב ועובד בכל הארץ. יש לנו קרוב ל-160 עובדים. בונים מגדלים וגם לא מגדלים המשמשים לתעסוקה, למסחר, שימוש ציבורי ולמגורים. מאוד מאמינים בקידמה טכנולוגית ומנסים להיות בחזית.


איך ה-AI משפיע על העבודה?
אצלנו ה-AI מגיע בעיקר בשלבי התכנון המוקדמים של פיתוח קונספט ורעיונות. הוא לא מייצר רעיונות בעצמו אבל הוא כן עוזר להביא רעיונות ראשוניים להדמיות ריאליסטיות באופן מהיר יותר, בזה יש לו יכולת גדולה. בשלב מאוחר יותר יש את כל העבודה מול הרשויות וההיתרים הנדרשים, אנחנו אימנו את כלי ה-AI עם מודלים שיכולים לעזור לנו בלייעל תהליכים ולשאול שאלות הקשורות לתקנות וחוקים.


איפה הוא תורם?
הוא מאוד מייעל זמנים. הוא יכול לקצר את הדרך מהסקיצה והרעיון הראשוני אל הדמיה שנראית מוגמרת בכמה שניות. זה דבר מאוד טוב והרבה פעמים, זה יכול להיות בעוכרינו כי ליצירה יש תהליך שהוא תלוי זמן והתפתחות ומחשבה שהיא לא יכולה להיות רגעית. אם כל התהליך מתקצר אז צריך להיות ערים לזה. באופן כללי כל התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות שמקצרת תהליכים היא גם מייצרת עבודה נוספת. אם פעם לפני כמה שנים לפרזנטציה של קונספט, אדריכלים היו מביאים או סקיצות או הדמיות ריאליסטיות, אז היום כשאפשר לעשות את כל זה יותר בקלות ובמהירות, ואנחנו נביא גם אנימציות, VR (מציאות וירטואלית) וסרטים שיוצגו לכל פרזנטציה. כל פעם שהגיעה טכנולוגיה שמקצרת עבודה בדברים מסוימים אז אנחנו משקיעים את האנרגיה בלהיות משוכללים יותר בדברים אחרים.

משרד ישר אדריכלים צילום איתי רוקבן
משרד ישר אדריכלים - קרדיט: איתי רוקבן

יש גם חסרונות מקומות בו הוא נכשל?
כמובן. יש אי דיוקים שצריך לעשות כל הזמן עם בינה מלאכותית. הדמיות שאנחנו עושים בעצמנו הן מדויקות לפי הכוונות שלנו, אבל עם הדמיות של AI, לעין מקצועית זה קל לראות, קל שמדובר ב-AI אם לא השקיעו בה זמן. אנחנו משתדלים להשקיע זמן, זה לא שגר ושלח, גם בבינה מלאכותית צריך לעשות תיקונים ולשים לב לפרטים.

אפלייד
צילום: טוויטר

פיטורים באפלייד מטיריאלס: כ-100 עובדים בישראל צפויים לעזוב במסגרת קיצוצים גלובליים

אדיר בן עמי |

חברת אפלייד מטיריאלס, אחת הספקיות המרכזיות לתעשיית המוליכים למחצה, הודיעה על קיצוץ עולמי של כ-4% מכוח האדם שלה, מהלך שמשפיע גם על פעילות החברה בישראל. מתוך כ-36 אלף עובדים ברחבי העולם, מדובר בפיטוריהם של כ-1,400 איש. בישראל, שבה מועסקים כ-2,400 עובדים, הערכה היא שכ-100 מהם ייפטרו.

המהלך מצטרף לשורת צעדים שהחברה נוקטת כחלק מאסטרטגיה ארגונית רחבה שמטרתה להיערך טוב יותר לצמיחה עתידית, תוך הגברת קצב הפעולה והיעילות התפעולית. על פי הודעת החברה, מדובר בתהליך ממוקד שבא בעקבות שינויים בטכנולוגיות ייצור, עלייה בשימוש באוטומציה ודיגיטליזציה, וכן מגמות גיאוגרפיות שמשנות את פיזור הצוותים ואת דרישות הכשירות המקצועית.

אפלייד, שמחזיקה בישראל מרכזים ברחובות ובנס ציונה, מתמחה בין היתר בפיתוח מערכות לבקרת ייצור שבבים, תחום חיוני לתעשיית השבבים הגלובלית. עם זאת, גם חברות שפועלות בלב העשייה הטכנולוגית אינן חסינות לשינויים בשוק או ללחצים תפעוליים, ובמקרה זה מדובר בהתייעלות שמתרחשת לקראת סוף שנת הכספים של החברה.

לפי דיווחים פנימיים, החברה התחילה להודיע לעובדים המושפעים כבר ב-23 באוקטובר, תוך התחייבות למתן תנאי פרידה הולמים. "המהלך יתבצע בכל הרמות והקבוצות בארגון, כחלק ממאמץ משותף של כלל היחידות ליישם תוכניות אסטרטגיות שנבנו בחודשים האחרונים", נמסר בהודעה.

נזכיר שאפלייד פועלת בעשרות מדינות ומשרתת שחקני מפתח בתעשיית השבבים, שנמצאת בתקופה של שינויים מהירים הן מבחינת ביקושים והן מבחינת טכנולוגיה. החברה מציינת כי היא שואפת להתמקד בתחומים בעלי פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר, מה שמחייב, לדבריה, התאמות בכוח האדם כדי לשמר תחרותיות וחדשנות.