רוני צארום מוכר את השליטה באספן גרופ בתמורה ל-485 מיליון שקל
איש העסקים והיזם רוני צארום, אשר מחזיק בכ-45% מחברת הנדל"ן אספן גרופ -0.48% ימכור את השליטה בחברה לבעלי השליטה ב- אוסטרליה ישראל 0% , אבן נוימן ושלומי עקריש. את השליטה בחברה צארום השיג עוד ב-2005 לאחר שרכש אותה מידי אליעזר פישמן, בזמן שהחברה סבלה מגירעון תזרימי. החברה מתמקדת בעיקר מתמחה בנדל"ן מניב, בעיקר בתחומי המשרדים והמסחר, ושוקי הפעילות המרכזיים שלה הם בישראל ובהולנד. עד כה נחתם בין הצדדים מזכר הבנות לא מחייב כשתמורת המכירה תעמוד על 485 מיליון שקל.
בדוחותיה האחרונים החברה המשיכה לדבוק בתחזית כי ה-NOI השנתי יהיה בטווח של 150-155 מיליון שקל לאחר שברבעון האחרון עמד על 40 מיליון שקל, ה-FFO צפוי להגיע ל- 90-100 מיליון שקל. החברה רשמה רווחי שיערוך של 101.2 מיליון שקל, בעיקר על קרקע ביעוד מלונאי בחברת פאי סיאם בעקבות חתימה על הסכם שכירות ותפעול מחייב עם רשת ישרוטל, לעומת 7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי השיערוך הקפיצו את הרווח הנקי ל-70.5 מיליון שקל (27 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) לעומת כ-2.5 מיליון שקל (מתוכם כ-0.37 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), ברבעון המקביל אשתקד.
ביולי 2022, חתמה חברת הבת פאי סיאם, שבבעלות אספן גרופ ושלמה דהוקי, עם חברת ישרוטל, על הסכם שכירות, תפעול וניהול של בית מלון שצפויה פאי סיאם להקים במפרץ אמנון הממוקם בצפון הכנרת, ומשתרע לאורך מפרצים ייחודיים השוכנים על שפת הכנרת. המלון מתוכנן להצטרף לקבוצת מלונות ה"אקסקלוסיב" של רשת ישרוטל ולכלול כ- 195 סוויטות, שטחי הסעדה, שטחי מסחר, מסעדת חוף וספא מפואר. תקופת השכירות תחל ממועד מסירת המלון ולמשך תקופה של 24 שנים ו-11 חודשים.
רוני צארום מסר בהמשך להודעה על המכירה: "אני חש שהבשילה העת ברמה האישית למקד את פעילותי העסקית בתחומים חדשים, בעיקר בתחום הטכנולוגיה על תת ענפיה השונים, ולממש את אחזקתי באספן. אני רוצה להודות לגיא פרג יו״ר אספן שעובד איתי כבר שני עשורים, לצופית מנכ"לית אספן ולכל צוות אספן המדהים בארץ ובעולם. בלעדיכם אספן לא יכלה להגיע להישגים אליה הגיעה. אני רוצה גם להודות למשקיעים שהאמינו בחברה ובצוות. אני משוכנע שאספן תמשיך לצמוח, לייצר ערך לבעליה ולכבוש פסגות חדשות. בהזדמנות זו, אני גם מאחל לרוכשים ולעובדי החברה הצלחה רבה בהמשך הדרך. אספן וצוותה חשובים לי עד מאוד, והם תמיד יהיו יקרים לליבי".
- אוסטרליה ישראל תרכוש נכס מניב בעפולה תמורת 145 מיליון שקל
- עושה הסבת מקצוע: השלד של אבן ניומן משקיע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניה של אספן גרופ איבדה מאז תחילת מאי כ-43% ושווי החברה עומד על 426 מיליון שקל, באותה התקופה איבד מדד הנדל"ן כ-25% "בלבד".
- 4.גד 27/12/2022 21:09הגב לתגובה זוחברה ריווחית כבר כמה שנים רצופות. יצאה מהשקעות בגרמניה בזמן, נשארה בהולנד בשכל. קנתה את מלונות פאי סיאם. הון עצמי 750 שווי שוק 480. הבנתם?
- 3.יוסף 27/12/2022 13:12הגב לתגובה זומחיר המניה לא משקף את התוצאות. איפה המוסדיים? איפה עושי השוק? וגם רוני והחברה היו צריכים להכריז על קניות חוזרות של מניות בשוק כבר מזמן. וגם עכשיו - במקום לזנק ב100% היא עולה ב20, ומחר תרד ב5%. אין משקיעים רציניים כאן
- 2.האם הרוכשים חייבים הצעת רכש מהציבור? (ל"ת)אנונימי 27/12/2022 09:03הגב לתגובה זו
- 1.הגולש 26/12/2022 22:48הגב לתגובה זווקונים לפי 17 ש"ח למניה?!
- יוסף 27/12/2022 13:08הגב לתגובה זוובחלק מהמניות בחסר ענק. בכל בורסה נורמלית בעולם ידיעה כזו מקפיצה את הנייר לשווי העיסקה פחות עשרה אחוז. רק בארץ במקום לקפוץ 100% הנייר עולה ב22% בדיחה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
