גיא פרג, אספן גרופ
צילום: יחצ
ראיון

"עם 50 מ' יורו מטדי והקשרים שלו נגיע להנפקה עם מאסה של נכסים"

טדי שגיא קונה 25% מאספן אירופה. היו"ר גיא פרג אומר שהריביות על ההלוואה יהיו אטרקטיביות וששגיא עצמו מביא ערך מוסף. על אף שעד כה לא פעלו ברומניה, לדבריו הנכסים שיקבלו ממנו שם אינן "עז". וגם: למה להקים דיור מוגן על קרקע בטיילת שכל שבוע מתקשרים אליו עם הצעות קנייה עבורה?
איתי פת-יה |

"בסוף, היכולות ההוניות של אספן גרופ כיום מוגבלות, בשביל להנפיק חברה בבורסה באירופה צריך להגיע למאסה קריטית של נכסים שעדיין לא הגענו אליה. בלי טדי שגיא כנראה שהיה לוקח לנו יותר זמן לבצע רכישות, והזרמה של 50 מיליון יורו שיספק לנו היא דבר שמשפר משמעותי את יכולות החברה בהקשר הזה. מעבר לכסף, טדי והצוות שלו יהיו מעורבים בהנגשת עסקאות לאספן באירופה עם כל הקשרים שיש להם - ויש להם – למשל עם בנקים וגורמים רלוונטיים ביבשת. החבירה שלו אלינו היא אחד ועוד אחד שנותן שלוש".

 

את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל גיא פרג, יו"ר חברת הנדל"ן המניב אספן גרופ 2.98% , שלחברת הבת שלה באירופה אספן BV הכניסה זה עתה את איש העסקים טדי שגיא כשותף, תחילה עם כ-25% מהמניות בה. פרג משיב לשאלתנו האם בכלל החברה, אילולא חברה לטדי שגיא, הייתה מסוגלת עם קווי האשראי שלה, קופת המזומנים, והנגישות לשוק ההון, להמשיך לאסוף עסקאות ולהגדיל את פורטפוליו הנכסים, כפי שמצופה מחברה בסקטור שלה – או שמא "הבריכה תתייבש".

 

ואולי צריך להתחיל קודם לכן – האם בכלל יש מה לקנות וקל לאתר עסקאות טובות, או שימי הפייר סיילים של נכסים מניבים שהתרוקנו בפרוץ הקורונה הלכו חלפו להם, והיום כבר הכל מתומחר גבוה. פרג אופטימי. לפני פחות מחודש רכשה החברה משרדים בהולנד ב-76 מיליון יורו לצד אלטשולר שחם נכסים ו שלמה ביטוח ("8 שוכרים בנכס, בהם אחד הבנקים המרכזיים בהולנד. המיקום סמוך לתחנת רכבת – זו עסקה מצויינת"). מעבר לכך הוא סבור ש"בכל שוק יש הזדמנויות". "אמנם הכל נראה גבוה עכשיו אבל כשאתה חברה שפועלת עם מוניטין ומחזיקה צוות מקומי ומכירה טוב את השוק תמיד תמצא הזדמנויות. גם כשמימשנו נכסים בגרמניה אפשר לראות שעשינו זאת בתשואה שנתית ממוצעת (IRR) דו-ספרתית".

 

אז מגרמניה אספן כמעט ויצאה (נותרה לה פעילות שולית בלבד), ושגיא נכנס לפעילות באירופה – אבל למעשה מדובר בהולנד. שם המיקוד של אספן, שלא שוללת כניסה לטריטוריות נוספות, אך לא דובר על כך עם שגיא, לא לשם כך יזרים לה כספים וסביר כי עד להנפקה המיוחלת, ייתכן בעוד שנה וחצי להערכת הצדדים, לא נראה בפורטפוליו נכסים ממדינות נוספות.

 

זאת להוציא את רומניה. בעבור אותם 25% יעביר שגיא לאספן BV שני נכסים שלו במדינה בשווי של 60 מיליון יורו. מעבר לכך תנאי העסקה הם כדלקמן: אופציה לקבלת 15% נוספים ועלייה לשיעור החזקה של 40% ("הוא מעוניין לעשות זאת"), כנגד הזרמת 50 מיליון יורו נכון להון החברה כיום לצד פרמיה של 3 מיליון יורו לפי ההון העצמי במועד המימוש. שגיא צפוי לרכוש גם 5% מהמניות של החברה האם תמורת כ-40.5 מיליון שקל במסגרת הקצאה פרטית לפי מחיר של 12.1 שקל למניה, אפסייד של 40% על שער הבסיס הבוקר שעומד על 8.72 שקלים. ובסך הכל: השקעה של כ-610 מיליון יורו.

 

עוד במסגרת שגיא ימכור לאספן מרכז לוגיסטי בבעלותו ב-66 מיליון שקל ואז ישכור אותו ממנה ל-10 שנים עם עוד שתי תקופות הארכה בנות 5 שנים. ההכנסות השנתיות מהנכס כיום הן 3 מיליון שקל, ובצד המבנה הלוגיסטי שהיקפו 4,800 מ"ר קרקע פנויה בהיקף כ-4 דונם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עד היום לא הייתם ברומניה. האם זו "עז" שקיבלתם בעסקה?

"ממש לא. למרות שלא נכנסנו לשם, כן בחנו זאת והסתכלנו עליה בשנים האחרונות. בנכסים האלה ביקרנו בעצמנו. אלה שני בנייני משרדים בהיקף 40 אלף מטר, מושכרים בתפוסה של 92% ו-98% ובממוצע 95%. הם מניבים דמי שכירות שנתיים נטו בסך של כ-4.2 מיליון יורו".

 

לטדי הייתה פעילות לפני כן בהולנד? איך בכלל נוצר הקשר מולו?

"לא, אבל הוא הכיר טוב את המדינה וידע שהכלכלה שם חזקה. הקשר איתו התחיל לפני שבועיים, הוא חיפש  פלטפורמה אירופאית שאפשר להמשיך לפתח אותה. הוא ביקר בכל הנכסים שלנו בהולנד ומאד התרשם, פגש את הצוות המקומי. הוא אהב את מה שראה והבין שיש פוטנציאל לקחת את החברה קדימה ולהגדיל אותה בשביל עוד הון, להנפיקה ולהציף כך ערך לבעלי המניות".

 

ומה לגבי המרכז הלוגיסטי? יטענו ששגיא רצה לגדר את הסיכון שבבעלות עליו ולהעביר אותו אליכם.

"יש פה חוזה לתקופה כל כך ארוכה כך שלא נראה לי שמישהו יעלה בדעתו שתהיה לנו בעיה עם הנכס הזה עוד עשור, ואולי אפילו יותר. אנחנו מאד רוצים את העסקה הזו, לוגיסטיקה היא סקטור מצוין, המרכז הזה, שנמצא בנמל חיפה, משמש את הדיוטי פרי של סקאל. יש לו רישיון מיוחד והוא חייב להיות דווקא שם בגלל נושא המכס. אי אפשר להפעיל אותו מכל מקום".

 

תמורת המניות בצד, בשלב זה של מזכר ההבנות לא דיווחתם על תנאי ההלוואה. אפשר להניח שתהיה עדיפה מאשר הנפקת אג"ח או ריביות בקווי אשראי בנקאיים?

"התשובה ברורה. אנחנו לא מחפשים סתם לקחת אשראי, גם לא כדי לומר שטדי איתנו – כי הוא יהיה איתנו בכל מקרה הרי. על ההלוואה סיכמו רק כדי שנוכל להגיע למטרה המשותפת והיא לרכוש נכסים בהיקפים משמעותיים ולהגיע להנפקה באירופה עם מאסה, כפי שאמרתי". 

 

הזכרת את שיעורי התפוסה בנכסים ברומניה. מה לגבי הפורטפוליו הקיים שלכם? נכון לרבעון השלישי הוא היה 93%. איך מגדילים את הנתון?

"בעבודה קשה ואינטנסיבית. יש עוד וויכוח האם עברנו את הקורונה או שהיא עדיין איתנו, בכל אופן לדעתי עד כה צלחנו את התקופה הזו בצורה מצוינת בהולנד, עם 100% גבייה שם (גם הודות לתמיכה הממשלתית בשוכרים – א.פ). חלק גדול מהנכסים שלנו הם מרובי שוכרים ולכן יש תחלופה שלהם כשהחוזים מסתיימים, לכן, לפעמים לוקח זמן לאייש משרדים. אבל כל עוד אנחנו סביב שיעור תפוסה ממוצע של 95% אני מרגיש מאד בנוח". 

 

מה לגבי שכר דירה בחוזים חדשים שלכם?

"בחלק מהמקרים יש משאים ומתנים יותר קשוחים וצריך לבוא לקראת הדיירים בגרייס יותר ארוך בחודשי השכירות. מה שכן, לא רואים ירידה בדמי השכירות בחוזים החדשים ויש אפילו עלייה קלה".

 

פאי סיאם שרכשתם 50% ממנה לפני כשנה מקימה עם ישרוטל מלון ברחוב הירקון בתל אביב. בזמנו צפיתם שיפתח בסוף 2021, עכשיו אתם מדברים על רבעון שני של 2022. מה קרה?

"ראשית, יש נטייה לפתוח בתי מלון בתקופות האביב והקיץ. שנית, לאור המצב - קורונה וחורף - לא היה קריטי לפתוח את המלון כבר עכשיו. הכל מתקדם קשורה וכעת נעשות שם כבר עבודות גמר מתקדמות".

 

יש לכם עוד מלונות בהקמה, מה המצב מבחינת גיוס עובדים והם הקושי יכול לעכב את פתיחתם?

"אני לא חושב. במלון שלנו בחדרה היה קושי לגייס עובדים ובסוף הצוות התייצב. כשהמדינה שילמה דמי אבטלה למוצאים לחל"ת הייתה להם פחות מוטיבציה לחזור לעבוד, היום המצב חיובי יותר".

 

ליד הטיילת בתל אביב יש לכם קרקע בייעוד דיור מוגן. עזריאלי מרחיבים את רשת פאלאס שלהם, הפניקס מכרה את רשת עד 120 לשפיר. כלומר יש תנועה ערה בשוק הזה. ועדיין – הטיילת זו חתיכת בוננזה וקצת קשה לדמיין שם דיור מוגן. לפני שנה אמרתם שאם תלכו על שינוי יעוד זה יהיה רק בהמשך, ותחילה באמת תקימו שם דיור מוגן. זה עדיין הלך הרוח?

"אני יכול לספר לך שאני מקבל לפחות טלפון אחד כל שבוע מגורמים שמתעניינים בקרקע הזו. המיקום שלה מטורף. אנחנו מתקדמים עם התכניות שם ויש לנו וויכוחים מול העירייה לגבי היקף זכויות הבניה. חבל לנו לוותר כי כל מטר שווה הרבה מאד כסף".

 

מלכתחילה דיור מוגן מיועד לאנשים אמידים יחסית. כדי להצדיק את העלויות או שתצטרכו להקים בית דיור מוגן שיאכלס הרבה יותר דיירים – או לגבות הרבה יותר מהדיירים לעומת בתי דיור מוגן אחרים. ואם זה יהיה "הפרימיום של הפרימיום", השאלה אם בכלל יבואו לגור שם – או שהאוכלוסיה שתוכל להרשות זאת לעצמה תהיה כזו שלא מעוניינת בדיור מוגן בכלל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.