טיב טעם ומיטק חתמו על מזכר כוונות לשת"פ לאיפיון מוצרי בשר
חברת מיטק העוסקת בפיתוח של בשר מתורבת וחברת טיב טעם 1.82% העוסקת בתחום קמעונאות המזון חתמו על מזכר הבנות לצורך שיתוף פעולה.
מזכר הכוונות עדיין לא מחייב, ומכיוון שמדובר במזכר כוונות גם לא מפורט בתוכו טיב שיתוף הפעולה בין הצדדים.
מה שכן מפורט בהסכם הוא שבתוך ארבעה חודשים לכל היותר ממועד החתימה, יעבדו הצדדים בשיתוף פעולה לצורך איפיון ופיתוח של מוצרי בשר. כלומר טיב טעם ומיטק יחשבו ביחד איזה סוגים של מוצרי בשר לפתח.
לאחר מכן, במשך עוד 4 חודשים הצדדים אמורים יהיו לחתום על הסכם מפורט בו יקבע באילו טריטוריות בעולם תקבל טיב טעם זכות הפצה וכן מי יהיה אחראי מבין הצדדים על ייצור המוצרים.
המניה של מיטק כעת קופצת במסחר ב-3%, אבל צריך לזכור שמניית החברה כבר ירדה בכ-50% מתחילת השנה כחלק מהביצועים המאכזבים של ענף הפודטק.
- טיב טעם בדוחות טובים: הרווח התפעולי זינק ב-36%
- טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חגי שלום, מנכ"ל קבוצת טיב טעם: "אנו עושים היום צעד חשוב בהרחבת האסטרטגיה העסקית של טיב טעם, לאור התאוצה של התפתחות ענף הפוד-טק בכללותו, ובפרט, הסינרגיה בין תחום הבשר המתורבת לבין פעילות ייצור המזון של מגזר התעשייה של קבוצת טיב טעם.
הדבר יאפשר לטיב טעם לתת מענה לדרישה העולמית ההולכת וגוברת למזון בריא ואיכותי מבלי לשלם את המחיר המוסרי והמחיר הכלכלי של תעשייה זו, תוך הקטנת פגיעה בסביבה".
שרון פימה, מנכ״ל מיטק: "אנו גאים ששחקן כה משמעותי בתעשיית המזון הישראלית, עם פעילויות הן בתחום הקמעונאי והן בעיבוד הבשר, בחר במיטק להיות השותפה שלה בתחום הפוד-טק התחרותי והמתפתח בקצב מסחרר ישראל ובעולם.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"מכתב כוונות זה הוא צעד ראשון לבחינת האפשרויות להאצת אימוץ מוצרי בשר מתורבתים, זיהוי התנאים להקמת מתקני ייצור והערכת ההזדמנויות הגלומות במוצרי בשר נוספים המונעים על ידי טכנולוגיות גידול התאים מזנים שונים וכן יכולות הדפסת התלת-מימד הביולוגית שלנו".
- 1.נורית 14/07/2021 10:50הגב לתגובה זומסוג בעלי העסקים מזהי ההזדמנויות

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
