הנהלת מיטק והנהלת טיב טעם
צילום: יחצ

טיב טעם ומיטק חתמו על מזכר כוונות לשת"פ לאיפיון מוצרי בשר

במזכר ההבנות לא פורטו עדיין הרבה פרטים, אך הצדדים צפויים לבחור ביחד סוגי בשר שיפותחו ולאחר מכן להחליט מי יהיה אחראי על הייצור ובאילו טריטוריות טיב טעם תוכל להפיץ את מוצריה
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה טיב טעם מיטק

חברת מיטק העוסקת בפיתוח של בשר מתורבת וחברת טיב טעם 0.4%  העוסקת בתחום קמעונאות המזון חתמו על מזכר הבנות לצורך שיתוף פעולה.

מזכר הכוונות עדיין לא מחייב, ומכיוון שמדובר במזכר כוונות גם לא מפורט בתוכו טיב שיתוף הפעולה בין הצדדים.

מה שכן מפורט בהסכם הוא שבתוך ארבעה חודשים לכל היותר ממועד החתימה, יעבדו הצדדים בשיתוף פעולה לצורך איפיון ופיתוח של מוצרי בשר. כלומר טיב טעם ומיטק יחשבו ביחד איזה סוגים של מוצרי בשר לפתח.

לאחר מכן, במשך עוד 4 חודשים הצדדים אמורים יהיו לחתום על הסכם מפורט בו יקבע באילו טריטוריות בעולם תקבל טיב טעם זכות הפצה וכן מי יהיה אחראי מבין הצדדים על ייצור המוצרים.

המניה של מיטק כעת קופצת במסחר ב-3%, אבל צריך לזכור שמניית החברה כבר ירדה בכ-50% מתחילת השנה כחלק מהביצועים המאכזבים של ענף הפודטק.

חגי שלום, מנכ"ל קבוצת טיב טעם: "אנו עושים היום צעד חשוב בהרחבת האסטרטגיה העסקית של טיב טעם, לאור התאוצה של התפתחות ענף הפוד-טק בכללותו, ובפרט, הסינרגיה בין תחום הבשר המתורבת לבין פעילות ייצור המזון של מגזר התעשייה של קבוצת טיב טעם.

הדבר יאפשר לטיב טעם לתת מענה לדרישה העולמית ההולכת וגוברת למזון בריא ואיכותי מבלי לשלם את המחיר המוסרי והמחיר הכלכלי של תעשייה זו, תוך הקטנת פגיעה בסביבה".

שרון פימה, מנכ״ל מיטק: "אנו גאים ששחקן כה משמעותי בתעשיית המזון הישראלית, עם פעילויות הן בתחום הקמעונאי והן בעיבוד הבשר, בחר במיטק להיות השותפה שלה בתחום הפוד-טק התחרותי והמתפתח בקצב מסחרר ישראל ובעולם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מכתב כוונות זה הוא צעד ראשון לבחינת האפשרויות להאצת אימוץ מוצרי בשר מתורבתים, זיהוי התנאים להקמת מתקני ייצור והערכת ההזדמנויות הגלומות במוצרי בשר נוספים המונעים על ידי טכנולוגיות גידול התאים מזנים שונים וכן יכולות הדפסת התלת-מימד הביולוגית שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נורית 14/07/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    מסוג בעלי העסקים מזהי ההזדמנויות
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.