עוז יוסף יוחננוף
צילום: יחצ יוחננוף
ראיון

"מוצרי זול סטוק ימכרו ביוחננוף, נקים חנות בתוך חנות וכח הקנייה יגדל"

עוז יוסף, סמנכ"ל הכספים של יוחננוף, מסביר על הסינרגיה בתחום הסטוק וטוען שיפתחו חנויות גם מאה מטר מ"ג'מבו" של הראל ויזל; עוד הוא מציע הסבר אלטרנטיבי לפריחת המתחרות באונליין (וזו לא מחמאה) 
איתי פת-יה | (7)

"אם מחיר של מוצר מסוים משתנה אצלנו במהלך היום זה רק כדי להגיב לשינוי במחירים בשוק, ולא במטרה להטעות את המערכת ולקבל דירוג טוב יותר בהשוואות של מחיר הסל מול המתחרות. לא אגיב למה שאחרים עושים - וקראנו את הכתבות על הדברים האלה – אבל בשונה ממה שאמר אחד השחקנים שנתפס, לא כולם עושים את זה ואנחנו לא עושים את זה".

כך משיב לנו עוז יוסף, סמנכ"ל הכספים של קמעונאית המזון יוחננוף 0% , כשהוא נשאל על הפרסום של משרד הכלכלה, לפיו מחיר סל המוצרים הבסיסי ברשת גבוה מהממוצע ברשתות הדיסקאונט (882 שקל לעומת 867 שקל, בהתאמה), והאם הדבר נובע ממניפולציה על המחירים ע"י מי מהמתחרות, שעשויה להוריד אותם בסמוך לבדיקה ולהעלותם חזרה לאחריה.

 

עד כאן זווית הצרכן. מבחינת זווית המשקיע, הנתונים היותר רלוונטיים קשורים בהכנסות ורווחי החברה, שנסחרת כיום לפי שווי של 2.25 מיליארד שקל לאחר עלייה של 27% ב-12 החודשים האחרונים. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 ההכנסות הסתכמו ב-2.4 מיליארד, הרווח התפעולי עמד על 135 מיליון שקל (גידול של 33% לעומת התקופה המקבילה) והרווח הנקי הצטבר לסכום של 102 מיליון שקל (בנטרול תרומות מיוחדות בסך של כ-7.5 מיליון הוצאות בגין גריטת רכוש קבוע בסניפים שנרכשו מיינות ביתן).

 

ברבעון השלישי של 2020, ההכנסות הסתכמו ב-821 מיליון שקל (צמיחה של 7.2% על פני הרבעון המקביל) ונתון מעניין נוסף בדוח היה המכירות בחנויות זהות, שעלה בשיעור של 5.9%, לעומת 11.6% ב ויקטורי -1.7% , 12.5% בפרשמרקט ו-13.6% ב שופרסל 2.32% , למשל. את דוחות קמעונאיות המזון בשנה החולפת ליוותה מילה אחת שהפכה אולי לסמל התקופה: אונליין, כמובן. גם מצד מתחרות של יוחננוף כמו שופרסל ו טיב טעם -1.5% חזרו על המנטרה: אונליין, אונליין ועוד פעם אונליין.

 

אלא שיוחננוף, מלבד פעילות של הזמנה מראש ואיסוף בסניפים,  לא ממש שם, ואחת הטענות שעלו בנוגע ארשת הייתה שלו היה לרשת מערך אונליין מלא ופעיל, הייתה מציגה צמיחה גבוהות יותר במכירות החנויות הזהות. יוסף מבחינתו טוען כי מדובר בהשפעה נקודתית בלבד ומציע הסבר אלטרנטיבי לכך שהאונליין אצל המתחרות פורח (ולא מדובר במחמאה).

 

"בשני הסגרים הראשונים, שהיו גדולים יותר מזה השלישי, באמת חווינו ירידה במכירות", יוסף אומר, "ובגלל זה המכירות בחנויות זהות לא היו מרשימות אצלנו כמו אצל המתחרות. אבל זה היה נקודתי, ומעבר לתקופות האלה, לא חשבנו בחסרון על פניהם בגלל היבט האונליין. עכשיו למשל, כשהסגר השתחרר אנחנו רואים יותר אנשים חוזרים בהמוניהם לסניפים".

 

"ברשתות אחרות שמשקיעות יותר באונליין אין כל כך חוויית קנייה", הוא ממשיך וטוען, "לכן לקוחות רבים מעדיפים להזמין משלוח אליהם הביתה – כדי לא להיפגש עם חוויית הקניה . ביוחננוף, בתור אסטרטגיה וכמדיניות החלטנו להשקיע המון ברצפת המכירה וליצור חוויית קניה ללקוחות. בכל סניף מושקעים מיליונים על גבי מיליונים – גם באלה שאנחנו רוכשים מנחום ביתן".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ואולי הלקוחות לא עושים את זה כי לא נעים להסתובב בסניף, אלא פשוט כדי לחסוך זמן – שירות שהם מוכנים לשלם עליו יותר, ואתם כרגע לא מציעים להם.

"לא כולם מחפשים לחסוך זמן. יש כאלה שבאמת בשבילם להגיע לסופר זו חוויה – לראות את המוצרים, לבחור את המלפפון הכי טוב שהם רוצים. אצל המתחרים שפעילים באונליין יש המון תלונות והחזרות, לצורך העניין של ירקות לא מספיק טריים. בנוסף, ברכישה בסניף יש את הקנייה האימפולסיבית שבאינטרנט אין - אתה מסתובב בסופר, מקבל השראה על מה שבא לך לבשל ופתאום יכול לשים בעגל נתח בשר שמאד גירה אותך, או לרכוש שוקולד בקופה. מעבר לזה, שוב צריך להזכיר שהרווחיות במשלוחים מאד נמוכה. אנחנו לא אומרים שלא נהיה במשלוחים, רק לא בקונספט הנוכחי. נעשה את זה כשנוכל לספק את החוויה הטובה ביותר".

 

נישאר רגע בנושא החדשנות – אז אונליין לא כרגע, אבל אתם כן משקיעים במיזם "עגלה חכמה" דרך ההשקעה שלכם ב-A2Z, שממנה רכשתם 7% ב-7 מיליון שקל, והיא בעלת השליטה ב- Cust2Mate שעושה עגלות כאלה. מעבר לשירות ללקוח, איך זה מתרגם לתוצאות החברה? מה ההיגיון הכלכלי?

"עשינו הזמנה של למעלה מ-600 עגלות ועד אמצע השנה הן יהיו פרושות ברוב הסניפים. עכשיו אנחנו בשלב הפיילוט ורואים שצעירים ואנשים יותר 'טכנולוגיים' אוהבים את זה. זה גם משפר את החוויה וגם למעשה חוסך להם זמן – בלי לוותר על חוויית הקניה. קיצור זמן העמידה בתור בקופה משמעותו עוד זמן להסתובב בסניף ולבצע רכישות נוספות שמגדילות את הסל.  בינתיים אנחנו רואים שסל הקניות בשימוש בעגלה החכמה הוא באמת גבוה יותר. אגב, A2Z התגלתה גם כשהשקעה פיננסית מאד טובה עם רווחים של כמה עשרות מיליונים כי המניה שלה עלתה – לא שהשקענו כדי לממש, אבל יצא ככה על הדרך וגם זה טוב".

 

מה ההסבר לכך שהסל גבוה יותר אצל לקוחות שהשתתפו בפיילוט?

"יכולים להיות כמה הסברים אופציונליים – או באמת שזה מיוחס לזמן שנחסך בקופות והוקדש לרכישת מוצרים נוספים או שמלכתחילה האוכלוסיה שנוטה להשתמש בעגלה החכמה הם לקוחות יותר טכנולוגיים כאמור, וגם יותר 'חזקים' כלכלית". 

 

מהדיסקאונט אל הסטוק

מניית יוחננוף אמנם עלתה ב-12 החודשים האחרונים, אולם מאז ההנפקה שהייתה בסוף 2019 ונעשתה לפי שווי של 2.35 מיליון שקל אחרי הכסף דווקא ירדה בכ-4%. הרשת, בבעלות משפחת יוחננוף (80%) פעילה זה 30 שנה בתחומה ומחזיקה נכון לסוף נובמבר ב-28 סניפים. באחרונה הודיע הרשת על רכישת קרקע בפתח תקוה בתמורה ל-70 מיליון שקל עליה תקים סניף חדש, וכן מנוהלים מגעים מול יינות ביתן על רכישת סניפים נוספים ממנה. היעד של יוחננוף ל-2022 הוא להגיע ל-38 סניפים.

  

נוסף על אלה, זה עתה הודיעה הרשת על כניסה לתחום פעילות חדש – חנויות הסטוק. יוחננוף תרכוש את השליטה (50.1%) ברשת "זול סטוק" בתמורה לכ-45 מיליון שקל, בעסקה המשקפת לזו שווי של כ-90 מיליון שקל. בעלי המניות הקיימים, אדיר ונונו וסהר כוכבי, יחזיקו בכ-30% ו-19.9%, בהתאמה וכן ימשיכו לנהל את הרשת ויהיו זכאים למענק כפוף לביצועים. לזול סטוק כ-50 סניפים, חלקם בזכיינות ועד סוף מאי בכוונתה להתרחב למעל 60. הרשת מוכרת ציוד כתיבה, כלי בית, כלים חד פעמיים, מוצרי פלסטיק, כלי אחסון, מוצרי נקיון, צעצועים, מתנות, חפצי נוי, מוצרי אחסון, כלי מטבח ועוד. בכוונת יוחננוף בהמשך להנפיק את הרשת לפי שווי של כ-300 מיליון שקל.

 

יוסף אמנם לא יודע בשלב זה לנקוב בסכום הסל הממוצע של זול סטוק (בדיקת הנאותות בין הצדדים טרם נסתיימה) אולם נחשף כי ההכנסות ב-2020, כולל אלה של סניפי הזכיינות, עמדו על כ-230 מיליון שקל. להוציא סניפים אלה, ההכנסות הסתכמו בכ-71 מיליון שקל, עלייה של כ-27% לעומת הכנסות של כ-56 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי הסתכם בכ-12.3 מיליון שקל בשנת 2020 (שיעור רווחיות תפעולית של כ-17%) והרווח הנקי הסתכם בכ-8.7 מיליון שקל. יוסף כן מציין כי כל סניפים רווחיים ואין ליוחננוף תכניות לסגור מי מהם.

 

"נגדיל את מספר הסניפים של זול סטוק", יוסף מספר, "השאיפה שלנו היא להגיע לכל מקום – גם פריפריה, גם מרכז. בעוד שבוע נחנוך סניף חדש במגדל העמק, אנחנו חושבים גם על ירושלים וחיפה".

מה מנחה אתכם בבחירת המיקומים? אם מחר תקראו שהראל ויזל רכש שטח במיקום מסוים כדי לפתוח בו סניף של ג'מבו היוונית, שהוא המפעיל שלה בארץ, לא תהיה לכם בעיה לפתוח מאה מטר לידו?

"עצם זה שיש תחרות זה ממש לא שיקול אם לפתוח או לא. גם היום יש מקומות שבהם מקס סטוק הייתה פעילה וזול סטוק פתחה סניף קרוב לאחר מכן. גם ביוחננוף אנחנו לא נמנעים לפתוח ליד מתחרים – פתחנו במרכז ישפרו במודיעין חנות גדולה, כשכולם היו שם כבר: שופרסל, רמי לוי, יינות ביתן, טיב טעם וויקטורי".

 

אמרתם שיש פוטנציאל לסינרגיה בין יוחננוף לזול סטוק. תסביר.

"קודם כל יש את הסינרגיה הברורה של להביא מוצרים מרשת לרשת. ביוחננוף למשל תוכל למצוא בקרוב מוצרים של זול סטוק. נוכל לחזק את מחלקת כלי הבית במוצרים שנביא במחיר הרבה יותר זול שיתגלגל ללקוח. עוד ניצור סינרגיה בין מוצרים, נגיד במחלקת היין למכור גם כוסות יין. היבט שני הוא להביא את שאר המוצרים שלהם לחנויות שלנו, בין אם באמצעות קונסיגנציה או בזכיינות".

 

"נקודה נוספת היא כח הקנייה שלנו, שעכשיו זול סטוק תהנה ממנו כדי לפעול מול ספקים שמשיקים לנו. הם יוכלו לקבל מחירים נמוכים יותר, הרי רשת גדולה מקבלת הנחות משמעותיות יותר על כמות. מדובר למשל על חומרי ניקוי. מעבר לזה, כחברה יש לנו המון נדל"ן בבעלותנו ואנחנו יכולים להכניס לשם עוד חנויות של זול סטוק בכל מיני קונספטים: חנות ליד חנות, חנות בתוך חנות. ביבנה, במישור אדומים ובפתח תקווה יש לנו קרקעות שמתחילות בנייה".

 

על כל הקרקעות שלכם אמורים לקום סניפים? אין שטח שהכי כדאי פשוט לממש אותו ולא להקים עליו?

"אנחנו מלכתחילה קונים קרקעות לטובת סניפים, זה לא נדל"ן מניב בשבילנו. מה שכן, לפי מה שקורה בשטח לפעמים נוצרים שיתופי פעולה. למשל הקמנו עם פרשקובסקי בשותפות שווה בניין ברחובות עם שתי קומות מסחר ו-6 קומות משרדים. בסוף מכרנו למניבים ריט חצי מהנתח של כל אחד מאיתנו, ונשארנו עם השטח האסטרטגי של הסניף. כלומר היה פה רכיב של נדל"ן מניב, ועדיין נותרנו עם חלק מהבעלות".

 

לסיום, עתרתם עם המתחרים שלכם לבג"ץ נגד ההחלטה של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל להחלת פיקדון על בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי, אחרי שיעדי המחזור באמצעות המחזוריות שמוצבות ברחוב לא הושגו. מבחינתכם זה אומר להתקין מכונות בסניפים, להקצות כח אדם וגם שטח. אתם מתנגדים לרעיון עצמו או שפשוט מצפים לסבסוד של המהלך?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נריה 15/03/2021 23:51
    הגב לתגובה זו
    בעזרת ה' בהצלחה איתן יוחננוף יקר וגם אלעד חרזי , ברכה הצלחה בחיים ועושר
  • 6.
    זול סטוק עבדו על יוחננופ. (ל"ת)
    חיים 15/03/2021 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ויזל יקרע אותם (ל"ת)
    אלין 15/03/2021 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 15/03/2021 12:13
    הגב לתגובה זו
    המניה ה"סולידית" ביותר אפילו לאינטרנט לא נכנסו בשלב זה
  • 3.
    אחלה יוחננוף 15/03/2021 10:06
    הגב לתגובה זו
    היו שם מלא רשתות שנכשלו. יוחננוף גם זולים גם אין תורים גם כשרות גבוהה. אין על יוחננוף
  • 2.
    נחמד. באמת שיביאו לסניפי יוחננוף מוצרים מזול סטוק (ל"ת)
    זה יהיה יעיל מאוד 15/03/2021 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תותחים (ל"ת)
    בכיר מהענף 15/03/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.