מכשיר קשר צבא דיגיטלי אלביט
צילום: אלביט מערכות

אלביט מערכות: חוזה של 338 מיליון דולר עבור הצבא השוויצרי

אלביט תספק לצבא השוויצרי פתרון רשת רדיו תוכנה טקטית ניידת, בחוזה למשך 6 שנים. נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "שוויץ הנה שוק יעד אסטרטגי עבורנו"
נתנאל אריאל | (9)
נושאים בכתבה אלביט מערכות

חברת אלביט מערכות -0.06%  הדואלית (סימול: ESLT) מדווחת על זכייה בחוזה של כ-338 מיליון דולר עם משרד ההגנה של שוויץ, לספק לצבא המדינה פתרון רשת רדיו תוכנה טקטית ניידת, לרוחב צבא היבשה, במסגרת תכנית הדיגיטציה של התקשורת בצבא בשם (TK A)  Ersa mob Komm. החוזה הוא למשך 6 שנים.

 

לדברי החברה, מדובר בהצלחה שמגיעה לאחר יותר משלוש שנים של בחינות טכניות ובחינות שטח, בתנאי מעבדה ובתנאי שדה, על ידי מנהל הרכש במשרד ההגנה וצבא שוויץ. פתרון הרשת הניידת הדיגיטלית שיסופק מבוסס על משפחת רדיו התוכנה בארכיטקטורה פתוחה מסוגE-LynXTM, מאפשר תקשורת מהירה, אמינה ומאובטחת.

טכנולוגיית אי-לינקס (E-LynX) לתקשורת צבאית דיגיטלית מאפשרת קיום תקשורת רחבת פס להעברת תשדורת וידאו מהירה, טקסט וקול, באמצעות מכשירי קצה קלים ומוקשחים וממשק משתמש אינטואיטיבי.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, ציין: "שוויץ הנה שוק יעד אסטרטגי עבורנו ונמשיך במאמצינו לתמוך בצבא השוויצרי ולהרחיב את שיתוף הפעולה שלנו עם התעשייה השוויצרית. הזכייה בחוזה זה מדגישה את ההכרה הגוברת בקרב צבאות אירופאיים בפתרון רדיו התוכנה הנייד E-LynX כמועדף עבור רשתות צבאיות ניידות מתקדמות ודיגיטיציה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עומרי 17/12/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    לא מובן איך חברה עם תזרים מזומנים יציב ועקבי , רווחיות שעולה מרבעון לרבעון וצבר הזמנות שגדל גם הוא לא זוכה לסיקור חיובי ולתשואה במניה. אלביט מערכות היא המניה הגרועה במדד 35 . נראה שמנהלי ההשקעות לא ממליצים עליה
  • 5.
    גם היא זכתה במכרז בארהב אבל רק יורדת חחח (ל"ת)
    גילת 17/12/2020 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גאווה ישראלית 17/12/2020 15:24
    הגב לתגובה זו
    מי שמשקיע בחברות שמיצרות נשק לרצח עם, הקארמה תרדוף אותו כל ימיו ובגלגול הבא יסבול יסורים.
  • 3.
    מניה פח 17/12/2020 11:21
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לשמוע על חברת אלביט שמוכרת נשק לעולם לא אשקיע בה גם אם תעלה בטירוף זאת חברה שזורעת הרס חורבן ומטפחת מלחמות , מצד שני כל הסכמי השלום עם האמירויות הם קודם כל עסקאות נשק שיעשירו את הקופה האמריקאית.
  • עומרי 17/12/2020 19:02
    הגב לתגובה זו
    ואיך בדיוק נתמודד מול האיום בהשמדה של איראן והטרור האיסלאמי ??? עם דגלים של ה"קהילה הגאה" ? לך תמשיך לישון על האף
  • נדק להגנה (ל"ת)
    אופיר 17/12/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 17/12/2020 10:44
    הגב לתגובה זו
    מדהים עד כמה הקונים לא מחוייבים לנייר פח הזה.איזה כישלון ניהולי זה הסיבה היחידה שהיא תקועה בבוץ חזק.
  • יוחאי 17/12/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    חכה שיסיימו לשלם על הקניה הענקית שעשו ואז כנראה נראה עלייה מהותית
  • 1.
    המשקיע 17/12/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    לדעתי האישית, שער 50 אלף זה עניין של כמה חודשים מקסימום
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?