אלקטריאון
צילום: יחצ

הבוננזה של דן - אחרי תשואה של אלפי אחוזים מוכרת אלקטריאון ב-40 מלש"ח

לאחר זינוק של יותר מ-1000% מאז הכניסה לבורסה, חברת התחבורה הציבורית מכרה כ-2.15% ממניות אלקטריאון לפי מחיר השוק; החברה הגיעה לשווי שוק של 2.14 מיליארד שקל, לפני תחילת פעילות מסחרית
ערן סוקול | (6)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

לאחר זינוק של יותר מ-1,000% מאז הכניסה לבורסה במניית אלקטריאון 0.02%  מדווחת החברה כי אחת מבעלי המניות הגדולים - חברת התחבורה הציבורית "דן" - מכרה כ-2.15% ממניות אלקטריאון בכ-40 מיליון שקל. המכירה בוצעה ביום חמישי (ט' באב) במסגרת עסקה מחוץ לבורסה, לפי מחיר של 202 שקלים למניה (מחיר שוק) ולאחר העסקה, נותרה חברת דן עם כ-10.45% ממניות החברה.

לקריאה נוספת:

> אפקון: הסכם שיתוף פעולה והשקעה באלקטריאון

> המוסדיים מאמינים באלקטריאון - מגייסת 123 מיליון שקל בהנפקה פרטית

> אלקטריאון: אפס הכנסות, הפסד של 13 מיליון ש' - שווי של מיליארד ש'

> אלקטריאון: הצלחה בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית בשוודיה

אלקטריאון הפועלת בתחום הטעינה האלחוטית של כלי רכב חשמליים באמצעות טכנולוגיית "כביש חכם", היא אחת המניות החמות ביותר בבורסה - היא הניבה תשואה של כ-220% מתחילת השנה לרמת שיא של כ-222 שקל למניה, שווי של כ-2.14 מיליארד שקל - זאת, למרות שהחברה עדיין לא החלה בפעילות מסחרית.

התפתחות מחיר מניית אלקטריאון - תשואה של כ-1,060% מאז השלמת יציקת הפעילות לשלד הבורסאי (ביומדיקס)

מניית אלקטריאון קיבלה מחיר יעד של 181 שקלים מחברת פרוסט&סאליבן באמצע יוני, אולם נסחרת כרגע במחיר גבוה בכ-23% ממחיר זה. לאחרונה נכנסו מספר משקיעים מוסדיים למניה, בהשקעה של 123 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד שקל, המניה זינקה מאז בכ-25% נוספים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה הוקמה לפני 7 שנים על ידי המנכ"ל אורן עזר וסמנכ"ל הטכנולוגיה חנן רומבק,  שניהם יוצאי חברת אלביט מערכות. כל אחד מהנם מחזיק ב-15.9% ממניות החברה. חברת דן נכנסה להשקעה בתחילת הדרך.

אלקטריאון פיתחה תשתית סלילים שמוטמנת מתחת לפני השטח של נתיב הנסיעה ומאפשרת העברת אנרגיה לכלי הרכב כדי להאריך את טווח הנסיעה של כלי הרכב החשמליים ולחסוך זמן בטעינת הרכבים.

הפיתוח של החברה מיושם במקטע כביש חשמלי בשבדיה כסוג של פיילוט כשבינתיים על פי דיווחי החברה התוצאות משביעות רצון. בשלב הראשון השימוש יהיה בעיקר לתחבורה ציבורית ומשאיות שנוסעות בנתיבים קבועים.

פיילוט חשוב נוסף יהיה בתל אביב. עיריית תל אביב תפעיל קו תחבורה ציבורית באמצעות קו של חברת דן, שיפעל על תשתית כביש חשמלי. הפרויקט, על פי הערכת החברה יופעל במחצית השנייה של 2020.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יונה 03/08/2020 03:54
    הגב לתגובה זו
    החלה לפני חודשיים, איפה זה קורה בת"א?
  • 5.
    מישהו כנראה הולך לדפוק קופה (ל"ת)
    גידי 02/08/2020 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רוי 02/08/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    אין כמו מנוע בעירה פנימית
  • 3.
    קובי 02/08/2020 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא מכרו הכל.
  • 2.
    עד כה הניסוים שלה מוצלחים מאוד, יש עוד לאן לשאוף בהחלט (ל"ת)
    דניאל שמו 02/08/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איתן 02/08/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    איך פרויקט שאין לו הצדקה כלכלית תופח לממדים כאלה? תחשבו על זה...
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.