הבוננזה של דן - אחרי תשואה של אלפי אחוזים מוכרת אלקטריאון ב-40 מלש"ח
לאחר זינוק של יותר מ-1,000% מאז הכניסה לבורסה במניית אלקטריאון -0.67% מדווחת החברה כי אחת מבעלי המניות הגדולים - חברת התחבורה הציבורית "דן" - מכרה כ-2.15% ממניות אלקטריאון בכ-40 מיליון שקל. המכירה בוצעה ביום חמישי (ט' באב) במסגרת עסקה מחוץ לבורסה, לפי מחיר של 202 שקלים למניה (מחיר שוק) ולאחר העסקה, נותרה חברת דן עם כ-10.45% ממניות החברה.
לקריאה נוספת:
> אפקון: הסכם שיתוף פעולה והשקעה באלקטריאון
> המוסדיים מאמינים באלקטריאון - מגייסת 123 מיליון שקל בהנפקה פרטית
> אלקטריאון: אפס הכנסות, הפסד של 13 מיליון ש' - שווי של מיליארד ש'
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
> אלקטריאון: הצלחה בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית בשוודיה
אלקטריאון הפועלת בתחום הטעינה האלחוטית של כלי רכב חשמליים באמצעות טכנולוגיית "כביש חכם", היא אחת המניות החמות ביותר בבורסה - היא הניבה תשואה של כ-220% מתחילת השנה לרמת שיא של כ-222 שקל למניה, שווי של כ-2.14 מיליארד שקל - זאת, למרות שהחברה עדיין לא החלה בפעילות מסחרית.
התפתחות מחיר מניית אלקטריאון - תשואה של כ-1,060% מאז השלמת יציקת הפעילות לשלד הבורסאי (ביומדיקס)
מניית אלקטריאון קיבלה מחיר יעד של 181 שקלים מחברת פרוסט&סאליבן באמצע יוני, אולם נסחרת כרגע במחיר גבוה בכ-23% ממחיר זה. לאחרונה נכנסו מספר משקיעים מוסדיים למניה, בהשקעה של 123 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד שקל, המניה זינקה מאז בכ-25% נוספים.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
החברה הוקמה לפני 7 שנים על ידי המנכ"ל אורן עזר וסמנכ"ל הטכנולוגיה חנן רומבק, שניהם יוצאי חברת אלביט מערכות. כל אחד מהנם מחזיק ב-15.9% ממניות החברה. חברת דן נכנסה להשקעה בתחילת הדרך.
אלקטריאון פיתחה תשתית סלילים שמוטמנת מתחת לפני השטח של נתיב הנסיעה ומאפשרת העברת אנרגיה לכלי הרכב כדי להאריך את טווח הנסיעה של כלי הרכב החשמליים ולחסוך זמן בטעינת הרכבים.
הפיתוח של החברה מיושם במקטע כביש חשמלי בשבדיה כסוג של פיילוט כשבינתיים על פי דיווחי החברה התוצאות משביעות רצון. בשלב הראשון השימוש יהיה בעיקר לתחבורה ציבורית ומשאיות שנוסעות בנתיבים קבועים.
פיילוט חשוב נוסף יהיה בתל אביב. עיריית תל אביב תפעיל קו תחבורה ציבורית באמצעות קו של חברת דן, שיפעל על תשתית כביש חשמלי. הפרויקט, על פי הערכת החברה יופעל במחצית השנייה של 2020.
- 6.יונה 03/08/2020 03:54הגב לתגובה זוהחלה לפני חודשיים, איפה זה קורה בת"א?
- 5.מישהו כנראה הולך לדפוק קופה (ל"ת)גידי 02/08/2020 16:49הגב לתגובה זו
- 4.רוי 02/08/2020 16:20הגב לתגובה זואין כמו מנוע בעירה פנימית
- 3.קובי 02/08/2020 12:32הגב לתגובה זולא מכרו הכל.
- 2.עד כה הניסוים שלה מוצלחים מאוד, יש עוד לאן לשאוף בהחלט (ל"ת)דניאל שמו 02/08/2020 11:51הגב לתגובה זו
- 1.איתן 02/08/2020 10:37הגב לתגובה זואיך פרויקט שאין לו הצדקה כלכלית תופח לממדים כאלה? תחשבו על זה...

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
