אלקטריאון
צילום: יחצ

הבוננזה של דן - אחרי תשואה של אלפי אחוזים מוכרת אלקטריאון ב-40 מלש"ח

לאחר זינוק של יותר מ-1000% מאז הכניסה לבורסה, חברת התחבורה הציבורית מכרה כ-2.15% ממניות אלקטריאון לפי מחיר השוק; החברה הגיעה לשווי שוק של 2.14 מיליארד שקל, לפני תחילת פעילות מסחרית
ערן סוקול | (6)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

לאחר זינוק של יותר מ-1,000% מאז הכניסה לבורסה במניית אלקטריאון 10.99%  מדווחת החברה כי אחת מבעלי המניות הגדולים - חברת התחבורה הציבורית "דן" - מכרה כ-2.15% ממניות אלקטריאון בכ-40 מיליון שקל. המכירה בוצעה ביום חמישי (ט' באב) במסגרת עסקה מחוץ לבורסה, לפי מחיר של 202 שקלים למניה (מחיר שוק) ולאחר העסקה, נותרה חברת דן עם כ-10.45% ממניות החברה.

לקריאה נוספת:

> אפקון: הסכם שיתוף פעולה והשקעה באלקטריאון

> המוסדיים מאמינים באלקטריאון - מגייסת 123 מיליון שקל בהנפקה פרטית

> אלקטריאון: אפס הכנסות, הפסד של 13 מיליון ש' - שווי של מיליארד ש'

> אלקטריאון: הצלחה בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית בשוודיה

אלקטריאון הפועלת בתחום הטעינה האלחוטית של כלי רכב חשמליים באמצעות טכנולוגיית "כביש חכם", היא אחת המניות החמות ביותר בבורסה - היא הניבה תשואה של כ-220% מתחילת השנה לרמת שיא של כ-222 שקל למניה, שווי של כ-2.14 מיליארד שקל - זאת, למרות שהחברה עדיין לא החלה בפעילות מסחרית.

התפתחות מחיר מניית אלקטריאון - תשואה של כ-1,060% מאז השלמת יציקת הפעילות לשלד הבורסאי (ביומדיקס)

מניית אלקטריאון קיבלה מחיר יעד של 181 שקלים מחברת פרוסט&סאליבן באמצע יוני, אולם נסחרת כרגע במחיר גבוה בכ-23% ממחיר זה. לאחרונה נכנסו מספר משקיעים מוסדיים למניה, בהשקעה של 123 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד שקל, המניה זינקה מאז בכ-25% נוספים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה הוקמה לפני 7 שנים על ידי המנכ"ל אורן עזר וסמנכ"ל הטכנולוגיה חנן רומבק,  שניהם יוצאי חברת אלביט מערכות. כל אחד מהנם מחזיק ב-15.9% ממניות החברה. חברת דן נכנסה להשקעה בתחילת הדרך.

אלקטריאון פיתחה תשתית סלילים שמוטמנת מתחת לפני השטח של נתיב הנסיעה ומאפשרת העברת אנרגיה לכלי הרכב כדי להאריך את טווח הנסיעה של כלי הרכב החשמליים ולחסוך זמן בטעינת הרכבים.

הפיתוח של החברה מיושם במקטע כביש חשמלי בשבדיה כסוג של פיילוט כשבינתיים על פי דיווחי החברה התוצאות משביעות רצון. בשלב הראשון השימוש יהיה בעיקר לתחבורה ציבורית ומשאיות שנוסעות בנתיבים קבועים.

פיילוט חשוב נוסף יהיה בתל אביב. עיריית תל אביב תפעיל קו תחבורה ציבורית באמצעות קו של חברת דן, שיפעל על תשתית כביש חשמלי. הפרויקט, על פי הערכת החברה יופעל במחצית השנייה של 2020.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יונה 03/08/2020 03:54
    הגב לתגובה זו
    החלה לפני חודשיים, איפה זה קורה בת"א?
  • 5.
    מישהו כנראה הולך לדפוק קופה (ל"ת)
    גידי 02/08/2020 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רוי 02/08/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    אין כמו מנוע בעירה פנימית
  • 3.
    קובי 02/08/2020 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא מכרו הכל.
  • 2.
    עד כה הניסוים שלה מוצלחים מאוד, יש עוד לאן לשאוף בהחלט (ל"ת)
    דניאל שמו 02/08/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איתן 02/08/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    איך פרויקט שאין לו הצדקה כלכלית תופח לממדים כאלה? תחשבו על זה...
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.