אורן עזר מנכל אלקטריאון
צילום: יח"צ

אלקטריאון: אפס הכנסות, הפסד של 13 מיליון ש' - שווי של מיליארד ש'

החברה מסכמת את שנת 2019 עם מזומנים ושווי מזונים בהיקף של כ-12.6 מיליון שקל; החברה לא נפגעה מהתפשטות הקורונה, אך להמשך ההגבלות עשויות להיות השלכות באשר ללוחות הזמנים של החברה
איתן גרסטנפלד | (8)

חברת אלקטריאון 0.79%  העוסקת בפיתוח "כביש חכם", מפרסמת את תוצאותיה לשנת 2019.  אין הכנסות, יש הוצאות, אבל יש חלום וזה מספיק כדי שהמשקיעים יעניקו לחברה שווי פנומנלי של 1 מיליארד שקל. מהדוחות עולה כי המזומנים ושווי מזומנים של החברה נכון לסוף 2019 מסתכמים בהיקף כולל של כ-12.6 מיליון שקל. בשנת 2019 החברה הפסידה 13 מיליון שקל. בשלב זה, החברה מוסרת כי לא נפגעה באופן מהותי מהתפשטות נגיף הקורונה, אך החמרת ההגבלות עשויות לגרור דחייה בלוחות הזמנים שלה. לחברה אין בשלב זה הכנסות. היא מדווחת על מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-12.6 מיליון שקל, גידול של כ-34%, לעומת כ-9.4 מיליון שקל אשתקד. עיקר הגידול מיוחס לפעילות שוטפת וכן מהשקעת חברת דן בחברה.  בסיכום שנת 2019 החברה רשמה הפסד נקי של כ-13 מיליון שקל, בהשוואה לכ-67.2, זאת בעקבות הוצאות רישום למסחר בגובה של כ-51 מיליון שקל אותם רשמה במהלך 2018. החברה נדרשת למימון פעילותה השוטפת דרך השקעות ותמיכות (שת"פים ותמיכות מו"פ מגופים שונים). אפשרות נוספת היא גיוס בבורסה, שווי החברה הוא 1 מיליארד שקל. השפעות התפשטות נגיף הקורונה לדברי החברה, פעילות הקבוצה וחוסנה הכלכלי לא נפגעו באופן מהותי והיא צופה כי תוכל לעמוד בהמשך פעילות המחקר והפיתוח של הקבוצה, ובהתחייבויותיה לצורך המשך ביצוע הפרויקטים בהם היא נוטלת חלק. מנגד, להערכת הקבוצה, במידה ויוחמרו ההגבלות או תחול הרעה משמעותית במצב הכללי בשוק, אלו עשויים לגרור דחייה מסוימת בלוחות הזמנים המתוכננים לתהליכי המחקר והפיתוח של מוצריה. יחד עם זאת, חוסנה הכלכלי של הקבוצה ומדיניות ניהול הסיכונים שלה, מאפשרים, לה לצמצם את הסיכונים כתוצאה מכך.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לרון 28/04/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    ככה מרוויחים על אלקטריאון!
  • 5.
    בועה 27/04/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    ואחרי הצניחה במחירי הבנזין יש עוד פחות סיבה להשקיע מילארדים כרגע בסיפור הזה שאולי אולי אולי יראה הכנסה רצינית שנים רבות קדימה
  • 4.
    בדרך למיליארד דולר 27/04/2020 12:16
    הגב לתגובה זו
    לא מנתחים חברה כזאת לפי הכנסות, אלא לפי חוזים ופוטנציאל... היא זולה.
  • 3.
    נורמן 27/04/2020 12:10
    הגב לתגובה זו
    החברה הזו היא פלופ המאה... כל הרעיון לא מעשי ולא יצמח ממנו כלום.
  • הטכנולוגיה המתקדמת ביותר תמיד זוכה להערות פרימיטביות (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2020 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רפי 27/04/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    אצלנו אחרי הפסד של 1.5 מיליון(אחרי שנתיים מצויינות). ההנהלה פתחה ב"דיאטה". כל הבעסה בפיננסים...
  • 1.
    אחת החברות המלהיבות בעולם (ל"ת)
    אבי 27/04/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
  • היא תעלה מאות אחוזים בקרוב (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?