ת"א 35 עלה ב-0.35%, רציו ירדה על רקע חשש מפני הזזת אסדת הגז
המשקיעים החלו לחשוש כי מפלגת כחול לבן תדרוש להזיז את אסדת הגז של לוויתן. הרודיום איבדה 4.8% על רקע מתווה המיזוג עם פנאקסיה. ברנמילר צללה ב-30%
יום המסחר השני לשבוע זה נסגר בעליות שערים שנחלשו לקראת הנעילה על רקע היחלשות המגמה בוול סטריט. מדד ת"א 35 מדד ת"א 90 מחזור המסחר הסתכם בכ-1.26 מיליארד שקל. 17:27 יום המסחר בבורסה של ת"א ננעל בעליות: מדד ת"א 35 עלה ב-0.35% ומדד ת"א 90 הוסיף 0.68%. בלטו במסחר שותפויות הגז שנסחרו על רקע חשש כי מפלגת כחול לבן תדרוש להזיז את אסדת לוויתן - אם תרכיב את הממשלה הבאה. מצע המפלגה כולל סעיף המתייחס לנושא זה, כאשר מוצע להזיז את האסדה שכבר החלו העבודות על הבסיס שלה. גורמים בשותפות לוויתן טענו כי הזזת אסדת הגז תהיה מכה אנושה לפרויקט. רציו יהש 2.46% דלק קידוחים יהש דלק קבוצה -1.78% 16:40 רציו יהש 2.46% מאבדת 2.5% על רקע החשש מפני גישת מפלגת כחלון לבן לאסדת הגז של לוויתן. מפלגת כחול ציינה במצע המפלגה כי בכוונתה לבחון מחדש את מיקום אסדת לוויתן. גורמים בשותפות לוויתן דחו גישה זו, ואמרו כי הזזת האסדה עלולה לגרום לדחיית פרויקט פיתוח מאגר לוויתן. מניית ברנמילר מאבדת 30% על רקע פרסום תשקיף לקראת הנפקת מניות. הנפקה זו צפויה לדלל את בעלי המניות. 16:30 המסחר בוול סטריט נפתח בעליות שערים. 15:30 הדולר עלה ב-0.03% ושערו היציג נקבע על 3.625 שקלים. 15:20 חברת מליסרון 0.1% המפעילה קניונים ושטחי משרדים ברחבי הארץ, מדווחת על מכירת מניות החברה מחוץ לבורסה בכ-150 מיליון שקל על ידי עופר השקעות. העסקאות בוצעו בדיסקאונט של כ-0.03% לשער הבסיס של המניה הבוקר ככל הנראה עבור מספר מוסדיים מצומצם. 14:30 חברת הרודיום השק , הצפויה למזג את פעילות הקנאביס של חברת הפארמה פנאקסיה, מדווחת היום על הגשת בקשה סופית לבית המשפט לכינוס אסיפה כללית של בעלי המניות לשם אישור המיזוג בין החברות. במסגרת הבקשה, פורסמה הערכת שווי לפעילותה של פנאקסיה, אשר קובעת כי שווי החברה ליום 31.1.2019, הוא כ-753 מליון שקל (לכתבה המלאה). 13:40 מניית מדיגוס מזנקת בכ-14% לאחר שהחברה דיווחה הבוקר על בחינה ראשונית של כניסה לתחומי הקנאביס הרפואי ומחפשת שיתופי פעולה בתחום. בנוסף, דיווחה החברה בצהריים כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת לינקיורי, הפועלת בתחום הפרסום המקוון, ומוחזקת 100% על ידי אלגומייזר להקמת פלטפורמה אינטרנטית לייצור, שיווק ומכירת מוצרים מבוססי קנאביס. בנוסף, יבחנו שתי החברות כניסה להסכם מחייב וייסוד חברת פרסום בינלאומית משותפת במסגרתה תבוצע הפעילות האמורה. 13:20 חברת הקנאביס וואיטסטון הודיעה היום על כך שלא שהחליטה שלא למזג לתוכה את פעילות הקנאביס של חברת "קנאביס פארם" וזאת לאור מה השחברה מגדירה כ"אי התממשות מצגים" וחריגה מלוח זמנים בהסכם (לכתבה המלאה). 12:20 מניית מג'יק 2.36% עולה בכ-2% לאחר שחברת התוכנה דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2018. ההכנסות ברבעון הרביעי עלו ב-9% לכ-72.3 מיליון דולר, לעומת 66.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון הרביעי עלה ב-20% לכ- 4.5 מיליון דולר, או 6 סנט למניה, לעומת 3.8 מיליון דולר, או 9 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה (Non-GAAP) עלה ב-21% לכ-5.8 מיליון דולר, או 12 סנט למניה, לעומת 4.8 מיליון דולר, או 11 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד. 11:30 חברת כיל דיווחה הבוקר על הגשת תביעה נגדית על ידי חברת המחשוב IBM ישראל, בהיקף של כ-186 מיליון שקל (כ-51 מיליון דולר), בקשר עם התביעה שהגישה כיל כנגד IBM ישראל לפיצוי בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל (300 מיליון דולר) בטענה לנזקים שנגרמו לחברה בשל אי קיום התחייבויותיה של IBM במסגרת פרויקט המחשוב של החברה שהביאו לכישלון הפרויקט (לכתבה המלאה). 10:20 מניית אראסאל 2.51% מזנקת בכ-20%, במחזור של כ-55 אלף שקל, לאחר שהחברה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה מתוחכמים לתחומי התעופה והארטילריה דיווחה הבוקר על התקשרות בהסכם מסגרת עם צבא ארה"ב לייצור ואספקה של ציוד תמיכה קרקעי למטוסי F16, בהיקף של כ-5.6 מיליון דולר. בהתאם להסכם, אספקה בהיקף של 2.1 מיליון דולר תבוצע בשנת 2019 והיתרה תבוצע באופן שווה, על פני ארבע שנים החל משנת 2020. 9:45 פתיחה חיובית באחוזת בית כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.3% ומדד ת"א 90 עולה 0.2%. מניות הבנקים מטפסות במחזורים הגבוהים בשוק ושולחים את מדד הבנקים לעלייה של 0.5%. אינטרקיור -1.28% מאבדת 3%, ו טוגדר 2.31% מזנקת 5%. מניית טבע 1.26% מטפסת 0.7%. 7:30 יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות: "זה עשוי להיות אחד השבועות הקריטיים במרוץ לסיום מלחמת הסחר ארה"ב-סין. אחרי הבעת אופטימיות זהירה בתקשורת הסינית בסופ"ש האחרון, והצהרה על התקדמות חשובה. המחלוקת העיקרית נותרה עדיין בנושא הקניין הטכנולוגי. בהנחה שקובעי המדיניות לא יהרסו את החגיגה ואכן יצליחו להגיע להסכם סחר סין-ארה"ב בקרוב, נראה כי הטריגר לעליות בשוק הסיני עשוי להיות כפול ומכופל". יום המסחר האחרון בבורסה בתל אביב ננעל ברובו בעליות. ת"א 35 עלה ב-0.5%, ת"א 90 עלה ב-0.6% ות"א בנקים איבד כ-0.1%. גזית גלוב זינקה ב-4.7% לאחר מימוש מניות FCR (לכתבה המלאה). אופקו סגרה פער ארביטרז' וזינקה ב-8.6%, בי קומיוניקיישנס 0.8% קפצה ב-6.2% לאחר הצעת סרצל'ייט (לכתבה המלאה). מניית בנק אגוד זינקה בכ-8.4% על רקע הדיווח מיום חמישי אודות בחינת מימוש החזקותיו במניות החברה לפיתוח חוף התכלת (לכתבה המלאה). מניות הקנאביס טיפסו: אינטרקיור -1.28% זינקה ב-24% במחזור של כ-20 מיליון שקל והגבוה ביותר בבורסה, הרודיום השק זינקה ב-31%. הבוקר באסיה מתנהל המסחר בעליות, כאשר הניקיי עולה ב-1.1% ושנחאי עולה ב-3%
- 11.איצקו 06/03/2019 16:15הגב לתגובה זוגם אין להם לקוחות וגם מצאו מאגר גדול נוסף ליד קפריסין.
- 10.טל פרייסלר 06/03/2019 15:54הגב לתגובה זומי שמשקר או מסתיר מידע ופוגע בציבור במקום לעבוד לטובת הציבור בסוף יפסיד. לרציו ודלק אין חוזים היום עבור הגז.
- 9.ליאור 06/03/2019 15:40הגב לתגובה זוגם ככה אין ללויתן לקוחות חוץ מאיזה חוזה עם ירדן, שלא בטוח שיממשו אותו.
- 8.תדעו מי 05/03/2019 08:17הגב לתגובה זוהליצן לפיד משרד הבטחון קבע מיקום בא הליצן ומחרטט לנו
- 7.משקיעי הגז 04/03/2019 18:22הגב לתגובה זוהמדינה מאמללת את המשקיעים והפוליטיקאים עושים קריירה פוליטית על חשבונם אחכ מגייסים קומיקאית להצחיק את המשקיעים .. משקיעי הגז חשבו שזה השקעה לפנסיה ומסתבר שגם העלו להם את המס על דיבידנדים וכל מי שרוצה החזר חייב להגיש דוח שנתי. בגלל זה מכרתי את מניות הגז ובחיים לא אקנה
- 6.ראינו את העילוי בתוכנית זו אמריקה.עילוי עלק (ל"ת)ברני סנדרס עילוי? 04/03/2019 13:38הגב לתגובה זו
- 5.100 כבר איבד את זה.זהירות.כולה בורסה (ל"ת)הפסיכיאטר המחוזי 04/03/2019 13:36הגב לתגובה זו
- את מה? (ל"ת)פליקס 04/03/2019 16:51הגב לתגובה זו
- 4.נראה מעניין 04/03/2019 11:47הגב לתגובה זוהבנתי שחברת ענקית תרופות השקיעה מליונים בחברה האם יתכן שתרכוש אותה גם?
- 3.מטומי 04/03/2019 10:09הגב לתגובה זושתהיה שווה פי 4 לאחר הזרמת ההון של בעלי המניות. פשוט כנסו למאיה נתונים כספיים וראו בעצמכם ששווי נכסים בנכוי התחייבויות שוטפות ולא שוטפות בערך 100 מיליון שח או פי 3 משווי השוק. מזרימים עוד 19 מיליון דולר מחכים לאישור סופי בהצלחה
- מטומי 04/03/2019 10:51הגב לתגובה זולא 19 .תיקון
- מומחה לענייני 04/03/2019 10:37הגב לתגובה זולחבר. את מח מעמיינת חברה ששווה כמה מליוני דולרים ושווה היום 5.5 אחוז משיאה?? עבור לשחק עם הרציניים..אבל גם שם יקבלו בומבות ....
- 2.ד"ר ניר(איצ100) 04/03/2019 09:47הגב לתגובה זובוז עולמי ואף מאיתנו כמובן... ומצידנו לדחיפת החוזים ההיסטריים שנמשכים כבר 10 שנים מתוך כוונה לוויסות שוק עייף ומותש שלא שווה את ערכו..(אני מניח שרובנו נהננו משנים אלו גם בצד הלונג וכמובן גם בצד השורט ואף בדישדוש)אך התחושות והמידע שלא עוד והאימפריה השוקעת רצה לתהומות ולא רק בענייני בורסות..הטראמפ הנאלח יובס על ידי עילויים כמו ברני סנדרס ואולי עוד הרבה לפני הזמן הרשמי לבחירות.
- 1.100 04/03/2019 09:25הגב לתגובה זוסוף טוב..הכל רע ואפילו רע מאד. כוחות הרשע נחלשים ונערכים ליום הדין גם בשווקים וגם בבתי המשפט כולל "כבוד" הנשיא!!!
- וקח איתך יחד את כל הדמויות שיש לך בראש (ל"ת)אישפוז דחוף 04/03/2019 13:21הגב לתגובה זו
- באדרי גופיה 04/03/2019 14:55בקרוב מאוד מאוד מאוד מילה של באדרי
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
