דו"חות חילן: גידול של 81% ברווח ל-15 מיליון שקל
חילן קבוצת חילן 0.55% , המתמחה בתחום פתרונות תוכנה למשאבי אנוש, מדווחת הבוקר על תוצאות מעורבות. לצד המשך השיפור ברווחיות של נס, חלה ירידה ברווחיות התפעולית של שירותי השכר והנוכחות. פעילות של נס ברבעון השני מציגה שיפור מרשים ברווחיות התפעולית שהגיעה לכמעט 4%. המניה נותחה בשבוע שעבר בפינתנו 'מניה בשבוע'.
הרווחיות התפעולית של מגזר שירותי השכר והנוכחות ירדה מכ-31.7% בתקופה המקבילה אשתקד לכ-29.2% במחצית הראשונה של 2015. לפי דברי החברה מדובר בירידה זמנית לצורך עלייה שנובעת בעיקרה מהוצאות פיתוח של פיתרונות ייחודיים בתחום הפנסיוני. מגזר שירותי השכר מאופיין ברווחיות תפעולית משמעותית יותר גבוהה משאר מגזרי הפעילות של חילן ומהווה כ-64% מסך הרווח התפעולי במחצית הראשונה של 2015.
על רקע איחוד באופן מלא של תוצאות נס מתחילת השנה, פרסמה החברה נתוני פרופורמה השוואתיים. יודגש כי פעילות נס בתקופה המקבילה אשתקד כוללת השפעה חד פעמית של קיטון בהוצאות, בגין שינויים מבניים ותפעוליים בסך של 5.4 מיליון שקל. תוצאות הפרופורמה משקפות עלייה של 10.4% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי בפרופורמה ברבעון צמח ב-14.4% בהשוואה לתקופות המקבילות אשתקד.
כולל איחוד נס - הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-292.4 מיליון שקל - זינוק של 222% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה מיוחסת בעיקרה לאיחוד לראשונה של נס באופן מלא. בשורה התחתונה הרווח הנקי של חילן ברבעון השני זינק ב-81% ל-15 מיליון שקל.
- חילן: צמיחה קלה בהכנסות ושיפור ברווחיות הובילו לרבעון שיא
- NESS מקבוצת חילן רוכשת שליש מחברת Boost לפי שווי של 60 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חילן מפתחת פתרונות במשך למעלה מארבעה עשורים עבור תחומי השכר, משאבי אנוש, נוכחות ופנסיה. לחברה בסיס לקוחות מעל 1,800 חברות וארגונים ולמעלה מ-800 אלף מועסקים בכלל מגזרי המשק.
במהלך הרבעון השני פרעה החברה את יתרת האג"ח במחזור בהיקף של כ-20 מיליון שקל.
מתחילת השנה קטן החוב הפיננסי נטו של החברה בכ-15 מיליון שקל והוא מסתכם כיום בפחות מ-100 מיליון שקל.
מניית חילן מאבדת 2% לאחר הדו"חות, וזאת מרמת שיא כל הזמנים ולאחר שרשמה ראלי של 46% תוך חודשים בלבד.
אבי באום, מנכ"ל חילן: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השני והמחצית הראשונה של שנת 2015. אנו ממשיכים להציג צמיחה בכל מגזרי הפעילות שלנו. מגזר תשתיות מחשוב צמח בשיעור חד של כ- 40% ורשם שיפור בכל הפרמטרים שנבע מהשלמה מוצלחת של המיזוג של ווי אנקור, התייעלות ומיקוד עסקי. מגזר שיווק מוצרי תוכנה מציג אף הוא צמיחה בהכנסות כאשר הרווח התפעולי בנטרול פחת והפחתות לתקופה גדל בכ- 2 מיליון ש"ח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תוצאות המגזר מושפעות מהפחתות עודפי עלות מואצות שמקורן בעסקת נס ואינן בעלות אופי כלכלי. נמשכת מגמת השיפור בתוצאותיה של נס ותרומתה לתוצאות חילן ניכרת בדוחות לרבעון ולתקופה".
- 5.צימר 26/11/2015 10:19הגב לתגובה זואם שמתם לב בכתבה חילן עלתה 46% בחודשים אחרונים. אחרי פרסום כנראה תתקן למטה
- 4.מישהוא 18/08/2015 17:17הגב לתגובה זומלם-תים מוכרת יותר ומרויחה לא פחות. שווי שוק - שליש מחילן !!! מושקע. לא ממליץ. תבדקו ותחליטו לבד !!
- 3.שירי 18/08/2015 13:18הגב לתגובה זורווח של 81 אחוז ..תנו לה עד סוף היום סוגרת בירוק חזק
- 2.נכון, אבל הגיעה ל מחיר מוגזם. יקרה בטירוף (ל"ת)ישראלי 18/08/2015 11:58הגב לתגובה זו
- 1.יוסי לשם 18/08/2015 10:22הגב לתגובה זוהמיזוג הביא לפוטנציאל עצום.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
