הסתיים המכרז לשירותי דור רביעי: הכנסות המדינה 250 מיליון שקל

השימוש בטכנולוגיה החדשה יאפשר העלאת קבצים והורדתם בקצב מהיר פי 3 עד פי 5 יותר מהקצב היום. שחקן חדש לשוק הסלולר
אבי שאולי |
נושאים בכתבה דור רביעי מכרז

ועדת המכרזים המשותפת למשרדי האוצר והתקשורת, שבראשה עמד מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, הכריזה אמש על הזוכים במכרז להם יוקצו תדרים לאספקת שירותים בדור הרביעי:

הוט מובייל רצועת תדר אחת במחיר של 6.9 מיליון שקל למגה-הרץ

גולן טלקום רצועת תדר במחיר של 6.8 מיליון שקל למגה-הרץ

פרטנר רצועת תדר במחיר 6.7 מיליון שקל למגה-הרץ

מרתון 018 רצועת תדר במחיר של 6.6 מיליון שקל למגה-הרץ

סלקום רצועת תדר במחיר של 6.5 מיליון שקל למגה-הרץ

פלאפון שלוש רצועות תדר במחיר של 6.4 מיליון שקל למגה-הרץ

התדרים יאפשרו למפעילי הסלולר לספק לצרכן שירותים בקצב מהיר יותר, ויאפשרו לצרכן ליהנות משימושים באפליקציות מתקדמות.

אבי ברגר, יו"ר הוועדה: "שירותי הדור הרביעי יאפשרו אספקת שירותים ויישומים מתקדמים בקצבי גלישה גבוהים הרשת החדשה תצעיד את ישראל קדימה תוך אספקת שירותים חדשניים. אנו מצפים מהחברות לעשות שימוש מהיר בתדרים לטובת האזרחים".

כיוון שקיים מצאי מוגבל ומצומצם של תדרים הרלבנטיים למתן שירותי דור הרביעי. כדי להתגבר על הבעיה ולאפשר קיומן של 3 תשתיות רדיו בדור הרביעי בשוק, עם לכל הפחות 5 ספקי שירות על גביהן, משרד התקשורת יאפשר לחברות שיתוף תשתיות במתכונת של שיתוף תדרים.

תוצאות המכרז מבטיחות קיומן של 3 רשתות רדיו סלולאריות לכל הפחות בשוק, כשלכל אחת רוחב פס המאפשר מתן שירותי דור רביעי. זאת לצד שמירה על קיומו של גורם תחרותי, והבטחה של אפשרות שיתוף תשתיות הרדיו ביחס לכל הגורמים הזוכים במכרז.

מחיר המינימום לכל רצועת תדרים בת 5 מה"ץ עמד על 10 מיליון שקל. ונקבע כי תוכנית הנדסית תוגש למשרד על ידי הזוכים, תוך 4 חודשים מזמן הזכייה במכרז. במקביל, יכריע המשרד בשאלת אישור הסכמי השיתוף שהונחו על שולחנו. לאחר שתאושר התוכנית, יעניק המשרד רישיון מתוקן או רישיון חדש לזוכה, ויוקצו לו תדרים בהתאם לזכייתו במכרז.

הוועדה צופה כי במהלך 2015 החברות הזוכות תוכלנה לספק שירותי דור רביעי ללקוחותיהן. הזוכות נדרשות להקים פרישה זהה של הרשת בפריפריה ובמרכז הארץ.

בתוך שנה מעת קבלת הרישיון, הזוכה יצטרך להתחיל לספק שירותי דור רביעי, באמצעות התדרים שיוקצו לו. במידה ולא יעמוד בתנאי זה, התדרים יוחזרו למדינה ללא החזר כספי.

מפעיל חדש או קטן, יוכל להמיר עד 50% מסכום הזכייה בתדרים, בהתחייבות להגדלת נתח השוק שלו בעד 5% (1% נתח שוק = 10% הנחה). מנגנון מסוג זה הוכיח את עצמו במכרז התדרים לדור השלישי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשרד קבע כי השקעות ברשת המשותפת בדור הרביעי, עשויות להיחשב כחלופה למימוש התחייבויות המפעילים אשר זכו במכרז שערך המשרד בשנת 2010. על מנת שיחשבו חליפיות - על המפעילים לזכות בתדרים המתאימים לדור הרביעי ולהשקיע בדור הרביעי בהתאם לקבוע בתיקון הרישיון.

תנאי הכיסוי ואיכות השירות בדור הרביעי:

בתום שלב א' (18 חודשים) - כיסוי של 30% דרישות מינימום.

בתום שלב ב' (36 חודשים) - כיסוי של 65% דרישות מינימום.

בתום שלב ג' (48 חודשים) - כיסוי של 100% דרישות מינימום.

החל מהשנה השנייה יחס פריסה של 1:1 בין מרכז לפריפריה.

כמו כן, נדרש כיסוי מלא בכבישי הארץ ובנתיבי רכבת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.