אמיר אייל: "יש שסתומים במערכת שמונעים מהכסף בישראל להתפשט""
בשנתיים האחרונות שוק ההון הישראלי עומד בפני תהליכים רבים אשר מעצבים אותו מחדש, ובתי ההשקעות נאלצים להתמודד עם קיטון ניכר במחזורי המסחר, רגולציה מחמירה והאטה במשק שהביאו לתהליכי מיזוג בתי השקעות, קיטון בפעילות הברוקראז' וסביבה עסקית מאתגרת במיוחד.
על רקע התהליכים האלה, בכירי בתי ההשקעות התכנסו בפורום בתי ההשקעות של D&B. חיים כהן, מנכ"ל D&B, פתח את הישיבה. לדבריו, "יש יציבות בשווקים הפיננסיים. אנחנו עדיין לא רואים שיפור בפעילות הריאלית, לפי מה ששמעתי מקרב גופים עסקיים חברות תעשייה ישראליות מבקשות לסגור את הפעילות בישראל ולהעביר לחו"ל. ישנה מגמה של ירידה במחזורי המסחר מ-2010. שוק המניות חלש יותר לעומת שווקי חו"ל המקבילים. הנכסים המנייתיים מהווים חמישית בלבד מתיק הנכסים לעומת היקפים גדולים יותר לפני עשור".
עוד הוסיף כהן כי "מדדי האג"ח נמצאים במגמה של עלייה, קונסיסטנטי למבנה האחזקות של הנכסים היות ומרבית הנכסים המוחזקים ע"י הציבור הם נכסי חוב. לא מעט חברות נכנסו להסדרי חוב. נכון לסוף 2012, 89 מהחברות הבורסאיות נושאות הערת עסק חי. 30% מהחברות הבורסאיות נושאות הערת עסק חי או נושאות הפנייה להערה כזו".
עידו קוק: "מתפתחת בעיית ריכוזיות בשוק ההון"
בתי ההשקעות נמצאים בעיצומו של תהליך מיזוגים ורכישות, כשהמיזוג הבולט בתקופה האחרונה הייתה של בתי ההשקעות מיטב ודש לגוף ממוזג אחד. בתשובה לשאלה האם תהליך הקונסולידציה צפוי להימשך בתקופה הקרובה, השיב אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב כי "התהליך ברור והוא יימשך מכיוון שהנסיבות לא ישתנו. השחיקה בהכנסות וברווחיות ממשיך, התחרות העזה עם הביטוח, הבנקים ופעילות הברוקראז' תורמים לקיטון בהכנסות. כל הגורמים עדיין נמצאים ובמלוא כוחם. במצבים מסוימים גידול אורגני זה לא הדרך להגיע לפתרונות הנדרשים ובצורה טובה".
עידו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות IBI אמר כי "הרגולציה לא נחלשת. מתפתחת בעיית ריכוזיות בשוק ההון. יש סוג של סתירה למערכת שרוצה לפזר את הכוח בין כל השחקנים בשוק לבין הדינמיקה שמקטינה את השחקנים. זה פוגע בצרכן, ברגע שיש פחות חברי בורסה שיכולים למכור ולקנות ניירות ערך זה פוגע בצרכן. אפשר לראות שלאט לאט הרשויות מזהות את הנזק שבתהליך. צריך שיהיה לאנשים עם מי לדבר".
"יותר מחצי מיליון אנשים נכנסו לראות אם יש להם "כספים אבודים" באתר האינטרנט"
חגי בדש, מנכ"ל פסגות ויו"ר איגוד בתי ההשקעות, אמר כי "יש תופעות מאוד חזקות. העלייה ההולכת וגוברת באשר למודעות הצרכנית עם פרוץ המחאה החברתית. בעבר הטיפול של בתי ההשקעות נגע רק בפעילות של הפצה מול הבנקים, בתי ההשקעות נמצאים כיום באינטראקציה אינטנסיבית יותר עם לקוחות. דיברתי אתמול עם עודד שריג שאמר שיותר מחצי מיליון אנשים נכנסו לאתר החדש של משרד האוצר וביקשו לבדוק אם יש להם "כספים אבודים". כל התהליכים האלה מובילים לכך שלא תהיה ברירה אלא שרק בתי השקעות שמנהלים עשרות מיליארדים יוכלו לשרוד בשוק הזה".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אמר כי "הכניסו סעיף בוועדת הריכוזיות והוסיפו עוד רגולציה. כעת דורשים מהמפקח על הבנקים ושוק ההון לקבוע מגבלות אשראי על גופים עסקיים. בקרוב האשראי יתחיל לצאת לחול כי הגופים הישראליים יהיו מוגבלים מידי".
פלטו הוסיף כי "העגלה של הדה רגולציה עוברת לאט. עגלת הרגולציה ממשיכה להתקדם קדימה. ישנם הרבה חברות שרוצות להימחק מהבורסה הישראלית. בשלב הבא לא יירצו להירשם בחברה בישראל. הכל מוסט כלפי חו"ל- זו המגמה".
שמואל פרנקל, יו"ר בית ההשקעות אנליסט אמר כי "זה התחיל מועדת בכר, שאומנם הפכה את הבנקים למשווקים אמתיים, אך מצד שני כהבנקים שמכרו את התיקים זה עבר לחברות הביטוח. קשה לבתי ההשקעות לעמוד מול חברות הביטוח. זה הפוך ממה שהממשלה רצתה, היא רצתה שלגברת כהן בחדרה יהיו יותר בתי השקעות לעבוד איתה. עברו מאפס רגולציה לרגולציה מחמירה, שעולה המון כסף. היום הדירקטוריון יושב שלוש ארבע שעות לעומת חצי שעה בעבר".
עוד הוסיף פרנקל כי "הרגולציה הוסיפה הוצאות. היום בית השקעות שאין לו 5-6 מיליארד שקל לא יוכל להרוויח. לא הגיעו בתי השקעות בחו"ל לישראל וגם ההמשך לא נראה ורוד. יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר מנסה להקטין את הרגולציה, וזה צעד נכון אך צריך לעשות זאת בצעדים מהירים יותר".
קובי פלר מנהל השקעות ב-UBS אמר כי "אין ספק שבתי ההשקעות הקטנים בארץ נפגעו, והעלויות גדלו. צריך באיזושהי צורה לחשוב על צורה של רגולציה הפוכה כדי לעודד את בתי ההשקעות הקטנים. UBS רואה הרבה עניין בשוק ההון הישראלי".
"זה אבסורד שבישראל אין ענף ייצוא של שירותים פיננסיים"
טל קינן מנכ"ל KCPS ציין בהקשר של הגופים הזרים כי "מדובר בשוק מאוד קטן, ומספר השחקנים גדול. צריך רגולציה, וכחות השוק בשוק סגור יביאו לזה שיהיו מעט מאוד שחקנים. ניהול כסף צריך להיות ענף ייצוא, כמו ענף הטכנולגיה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. 70% מהלקוחות שלנו הם לקוחות זרים שמנהלים כספים כי יש פה כישרון. בשנות ה-90 היה קצת מוזר שצ'יפים יסופקו מישראל. אם מסתכלים על ההרכב העדתי של התעשייה בניו יורק ובלונדון, זה אבסורד שבישראל כמדינה יהודית אין ענף ייצוא של שירותים פיננסיים".
אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן אמר באשר למצב השוק הישראלי כי "אין לנו יתרון גדול לנהל כספים, אולי אפילו יש חיסרון. שוק הון חייב להיות שוק. צריך ריבוי שחקנים. בעבר לא הייתה רגולציה ויש היום רגולציה. אם לא יהיה שינוי בחקיקה, יישארו פה שלושה ארבעה שחקנים. זה ישפיע בצורה דרמטית על מגוון זירות: מחזורי מסחר, הנפקות וכו'. אין בעולם נתחי שוק כמו שיש היום לשלושה ארבעה שחקנים בישראל. אני לא חושב שוועדת בכר התכוונה לכך, אבל זה מה שקרה וזה תרם לקיטון במחזורי המסחר בבורסה".
יו"ר אינפיניטי אמיר אייל ציין כי הליכי מיזוג בתי ההשקעות יימשכו. לדבריו "אני סבור שיהיו 3 בתי השקעות שייאלצו לאבד את הזהות העצמאית שלהם. בערך ישנו Positive Cash Flow לפנסיה של 2 מיליארד שקל לחודש, איפה הכסף? כמות הכסף שבידי ציבור הישראלי עומד על טריליוני שקלים. יש הרבה דם במערכת אבל יש שסתומים שמונעים מהכסף להתפשט. אתמול הביא סמנכ"ל המכירות שלי לידיעתי על מבצע של אחת מחברות הביטוח על מענק של 25,000 שקל אם יביאו לקוח. התחרות צריכה להיות תחרות, וצריך לשים על חברות הביטוח חסמים".
- 4.אזרח 29/05/2013 14:53הגב לתגובה זוהגבוה מבזבזים כספם בחול על טיסות וחופשות ושופינג ואילו בעלי ההכנסות הנמוכות לא יכולים להוציא יותר מהכנסתם המדינה מפסידה בגדול ומפספסת את השיגשוג הראוי והמיתבקש חוסר צדק יש לו גם השלכות ותיתעוררו אחר המשבר יעמיק ויהיה בילתי הפיך
- פה קבור הכלב 29/05/2013 15:13הגב לתגובה זווהשרשרת עובדת במנותק כולם ניפגעים כולל הכנסות במיסים
- 3.אזרחית 29/05/2013 13:23הגב לתגובה זוולכן הכסף לא מתפשט ומגיע לכל השכבות בארהב הבינו שמדד הצרכנים הוא אחד החשובים לבדיקת התפשטות העושר ושם מעודדים ליצרוך בצורה אינטנסיבית ואגרסיבית (לפעמים יותר מידי)
- 2.משיח שוקי הון 29/05/2013 12:58הגב לתגובה זוקניתי את מגדל ב 650 מגדל היום לאחר מיזוג שווה לפחות 15 מיליארד ש״ח בטווח המידי!!!!! אז למה מגדל לא נוסקת!!!!! די עם המניפולציות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 1.פושעי הרגולציה לדין! 29/05/2013 12:34הגב לתגובה זועודף הרגולציה החריב את שוק ההון וחונק את כלכלת ישראל.
- אזרח 29/05/2013 14:24הגב לתגובה זוקיצבאות נכות נמוכות חלוקת קרנות הישתלמות למבוססים מקופת המדינה בימקום לפזר את הכספים האלו לרווחה לחינוך לקשישים ניזקקים למחוסרי דיור זה הדלק של המשק מדובר במיליארדים כל שנה ואילו רוב הכספים האלו יוצאים לחול לטיולים וביזבוזים פה קבור הכלב

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר -1.69% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.

מה יהיה מחר בבורסה? בנקים, טבע ושבבים
מניות הארביטראז', מבטח שמיר, טריא ונאוי ועוד
ביום חמישי היו ירידות חדות במניות הבנקים והביטוח. המניות האלו רגישות למצב המאקרו ולמצב הגיאופוליטי והחשש ממלחמה ארוכה בעזה שישפיע לרעה על נתוני המאקרו והכלכלה פוגע בהם. ככל שהשוק גבוה יותר כך הפגיעה יכולה להיות כואבת יותר והשוק גבוה. אתם קוראים על מומחי השקעות, כל מיני בכירים שאומרים לכם שהשוק בת"א חזק וימשיך לעלות. אבל מעבר לכך שהם לא אובייקטיבים, כי הם רוצים בעליות - זה האינטרס שלהם שאתם תקנו, הם גם כל הזמן טועים. הם אמרו לפני שנה-שנה וחצי להתרחק מהשוק המקומי וככה הם פעו. קרה ההיפך. כל תחזית שלהם מתבררת בטווח קצר כטעות, אז למה שזה ישתנה הפעם?
כשכולם חמדנים - זה הזמן לפחד. אמר את זה וורן באפט. זה מתברר כל פעם מחדש כנכון - כנסו כאן לדבר הגורו (13 גורואים "ילמדו" אתכם השקעות)
אז מה צפוי היום במניות הפיננסים? מצד אחד - בחודשים האחרונים מתברר שכל ירידה היא דווקא הזדמנות לקנייה. מצד שני - למרות שהסנטימנט עדיין חיובי, זה לא יכול להימשך. המחירים יחסית גבוהים. השוק עשה מהלך מרשים אפילו בלי תיקון. הוא מבטא המשך חדשות טובות מהזירה הביטחונית והכלכלי. אבל מה אם לא? לא צפויה מפולת, אבל ירידת מדרגה מסוימת אחרי הזינוקים האחרונים בהינתן הסיכונים מתבקשת. זה כמובן לא אומר שזה יקרה, אבל כשאנחנו שואלים את מנהלי ההשקעות בתוך הגופים מה הם היו עושים עם הכסף שלהם, הם מתפתלים. הם לא היו משקיעם עכשו בשוק.
האם מניות תשתיות מעניינות?
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- מדד הבנקים איבד 2.4%, מדד הביטוח נפל 3.1%; סגירה שלילית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום שני הקרוב ביזפורטל מארח את ועידת ההשקעות בתשתיות. מנכ"לים של בזק, ניו-מד, שפיר, חברות אנרגיה מתחדשת, רגולטורים ומומחים יספקו לכם תובנות על התחום והחברות. השאלה הגדולה - האם המניות בתחום ימשיכו לספק תשואה עודפת? התשובה בוועידה. ועידת התשתיות - פרטים והרשמה