בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
בזק נסוגה מהעסקה לרכישת אקסלרה מידי קרן אלומה ואיילון ביטוח, כחודשיים לאחר ההודעה הראשונית
חודשיים בלבד לאחר שהודיעה על כוונתה לרכוש את אקסלרה טלקום מידי קרן אלומה אלומה תשתיות 0.23% ואיילון ביטוח איילון 0.45% , הודיעה אמש בזק בזק -0.9%
כי היא נסוגה מהעסקה. מזכר ההבנות שנחתם ביולי, על פיו הייתה אמורה לשלם כ-160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) בתוספת אפשרית של 10 מיליון דולר, בוטל בהסכמה בין הצדדים.
על פי הודעת בזק לבורסה, הסיבה לביטול היא אי יכולת הצדדים להגיע להסכם מחייב. ייתכן
שבמהלך בדיקות הנאותות הגיעה החברה למסקנה כי הרכישה אינה מצדיקה את המחיר שסוכם תחילה. המזכר הראשוני היה לא מחייב, ולכן הביטול אינו כולל התחייבויות או קנסות.
עבור קרן אלומה, בראשות אורי יוגב ובניהול יאיר הירש, מדובר באכזבה, כאשר מימוש העסקה היה
צפוי להניב לה תשואה של כ-190% על השקעתה בתוך כארבע שנים. הקרן רכשה את אקסלרה במהלך השנים 2021-2022 תמורת כ-40 מיליון דולר, מחצית במזומן ומחצית במניות הקרן.
בזק ציינה כי חרף ביטול העסקה, היא תמשיך לבחון ולקדם יוזמות נוספות בתחום הכבלים התת-ימיים,
כחלק מהאסטרטגיה שלה לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל ומעמדה כשחקנית אזורית.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק תמיד יודע?
בהודעה המקורית , בזק הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום, בתמורה של כ-500 מיליון שקל. אקסלרה, שבשליטת קרן אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר את ישראל לאירופה, מחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל, ומפעילה גם חוות שרתים.
עבור אלומה היה מדובר בהצפת ערך משמעותית, כזו שהקפיצה את המניה ביום הידיעה בכ-30%. אלומה כאמור מחזיקה 82% מאקסלרה, והייתה צפויה לקבל כ-410 מיליון שקל (לפני מס) אם הרכישה הייתה יוצאת לפועל, בעוד החברה נסחרה בפחות מ-250 מיליון שקל בלבד בעת ההודעה על הרכישה, אך למרות הצפת הערך האפשרית, השוק דווקא היה סקפטי ולאחר הזינוק ביום המסחר הראשון של ההודעה, המניה חזרה כמעט כל הדרך בחזרה אל המחיר טרם ההצעה. כלומר, נראה שהמשקיעים הבינו שיש קושי ביציאה לפועל של מהלך שכזה, או בצד הרגולטורי, או בצד המחיר.
ביצועי מניית אלומה תשתיות ב-3 החודשים האחרונים
ומה תעשה בזק?
בזק עשויה כעת להתמקד מחדש ביוזמה המקורית שהציתה את המהלך, בחינת הקמה של כבל תת־ימי חדש שיחבר את ישראל ישירות לאירופה, מבלי להישען
על תשתיות קיימות של שחקנים אחרים. בקבוצה ציינו בעבר את ההיערכות לפרויקט, כאשר שתי חברות ייעוץ בינלאומיות כבר מלוות את התהליך, והחברה בוחנת היתכנות הנדסית, רגולטורית וכלכלית. בבזק רואים בהקמת הכבל מהלך אסטרטגי שיחזק את עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל, יאפשר
העברת נתונים בקצבים עצומים וימקם את ישראל כצומת אזורי משמעותי על מפת הדיגיטל העולמית, צומת שיכול בעתיד למשוך גם השקעות של ענקיות ענן וטכנולוגיה הפועלות באזור.
- 3.אנונימי 15/09/2025 13:39הגב לתגובה זוכשבזק תתחיל להניח כבל תת ימי ותבין כמה זה עולה.. יהיה אפשר לתמחר טוב יותר את הכבל של אלומה.. והוא שווה יותר מהצעת בזק.. ושלא לדבר על משך הזמן שלוקח להרים כזה פרויקט.. אולי יהיה לבזק כבל נוסף בעוד עשור.. בהצלחה..
- 2.יאיר 3 15/09/2025 09:48הגב לתגובה זוהם לא רשמו שם את המשפט לאחר שבמהלך בדיקת הנאותות הגיעה החברה למסקנה...
- נוסטרו 15/09/2025 11:23הגב לתגובה זווזה בסדר העולם לא מושלם. נתקעו רגולטורית שכרו יועץ לתחום הרגולציה הבינו שהתהליך יהיה מסורבל והלכו אחורה....
- 1.אלומה תרד אני מחזק . (ל"ת)אנונימי 15/09/2025 07:36הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
