שמן נדל"ן רוכשת שטח באזור התעשיה ברקן תמורת 91 מיליון שקל
חברת הנדל"ן התקשרה בהסכם לרכישת שטח של כ-25 דונם הכולל מבנה תעשיה בשטח בנוי של כ-15.5 אלף מ"ר, באזור התעשיה הסמוך לאריאל; דמי השכירות בנכס המושכר כולו, למספר
שוכרים ולתקופות שונות, עומדים על כ-5.75 מיליון שקל
חברת הנדל"ן, שמן שמן נדלן -0.06% התקשרה בהסכם לרכישת שטח של כ-25 דונם הכולל מבנה תעשיה בשטח בנוי של כ-15.5 אלף מ"ר, באזור התעשיה ברקן הסמוך לאריאל, תמורת כ-90.7 מיליון שקל.
על פי הודעת החברה, הנכס הנרכש מושכר כולו, למספר שוכרים ולתקופות שונות, כאשר סך ההכנסה השנתית של דמי שכירות כיום עומדת על כ-5.75 מיליון שקל צמוד למדד. את הרכישה מבצעת שמן עם שותף נוסף שיחזיק בבעלות של 20% מהנכס כאשר שמן תחזיק ב-80% הנותרים. בכוונת החברה לממן את רכישת הממכר באמצעות מימון בנקאי בשיעור של כ-70%.
דן שפי, מנכ"ל שמן נדלן מניב: "אנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה שלנו להרחבת הפורטפוליו
של החברה באמצעות ייזום פרויקטים ורכישת נכסים מניבים איכותיים תוך שמירה על מיקוד בתחומי הלוגיסטיקה, תעשיה ואחסנה. הנכס הנרכש הינו מבנה תעשייתי המושכר במלואו למגוון שוכרים, כאשר אזור התעשייה ברקן, הממוקם במרכז הארץ ונהנה מנגישות תחבורתית מצוינת, זוכה כיום לביקושים
גבוהים מאוד מצד שוכרים ומשתמשי קצה. אנו סבורים כי קיים בנכס פוטנציאל ניכר להשבחה ולהצפת ערך משמעותית בעתיד הקרוב. רכישה זו מצטרפת לעסקאות נוספות שביצענו לאחרונה, כולן בהתאם לחזון שלנו ליצירת פורטפוליו איכותי של נכסים מניבים במיקומים אסטרטגיים בתחומי פעילותינו,
ובכוונתנו להמשיך ולפעול לאיתור הזדמנויות נוספות בענף וכמובן להמשיך בקידום הפרויקטים שלנו אשר נמצאים בתכנון ובביצוע."
שמן נדל"ן מניב (לשעבר שמן תעשיות) מוחזקת על ידי ממורנדום שבבעלות חיים פינק (44.2%), המשמש כיו"ר החברה, קרן JTLV3 (22.1%), המתמחה בהשקעות נדל"ן ואיש העסקים צביקה בן צבי (22.1%). נכון להיום, מחזיקה החברה בתשעה מתחמים המיועדים לפרויקטי נדל"ן מניב בתחומי הלוגיסטיקה והתעשיה. בשנה האחרונה ירדה מניית החברה בכ-12% והיא נסחרת הבוקר לפי שווי של כ-642 מיליון שקל.
- קרן JTLV וחברת אורשר ממזגות את פעילות הנדל"ן המניב עם שמן תעשיות
- שמן מוכרת את המפעל, נשארת עם תחום הייבוא ועם קופת מזומנים גדולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרף מניית החברה בשנה האחרונה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%
המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%
ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
