למה ה-FDA לוקח את הזמן בעניין פרוטליקס ומה התרחיש הסביר?

דקל קוטלר, מנהל השקעות ביובנק קרנות נאמנות, מתייחס לפשר ההתמהמהות של אישור ה-FDA בתרופות פורטליקס
דקל קוטלר | (32)

במהלך שנות ה-50 חברת ביומד קטנה פיתחה תרופה מבטיחה. התגלית הייתה "חומר פעיל" חדיש ומעניין. גם כשהוא ניתן לעכברים בכמויות עצומות, הם המשיכו לתפקד כרגיל, לא נצפו תופעות לוואי או מקרי מוות של בע"ח. "המסקנה המתבקשת", שמדובר בחומר בטוח לשימוש. עכשיו רק נשאר לקבוע, למי החומר הפעיל עלול להתאים? אלו מחלות עשויות להוות שוק יעד?

החברה גילתה יזמות והחלה להפיץ דוגמאות חינם לרופאים בשוויץ וגרמניה, בהתוויה של תרופה נוגדת פרכוסים ב"חולי כפיון", למרות שלא באמת תועדה השפעה שכזו. החולים שנטלו את התרופה דיווחו על שינה עמוקה לאחר נטילתה, אחרים דיווחו על השפעה מרגיעה.

בשנת 1957 החלה החברה לשווק את התרופה, כ"תרופה ללא מרשם רופא". היא נמכרה במעל ל-30 שמות מסחריים שונים וזאת מבלי שנעשו בה ניסויים נוספים. התרופה הפכה למועדפת כנגד בחילות אצל נשים בהריון. תוך זמן קצר מתחילת השיווק, התרבו מקרים של לידות ילדים בעלי מומים קשים, במיוחד תינוקות שנולדו חסרי גפיים או בעלי גפיים קצרים. הצלבת המקרים הביאה לגילוי מרעיש - האחראית לאסון היא התרופה המדוברת, הרי היא "תלידומיד".

בארה"ב היה שימוש מאוד מצומצם בתרופה וזאת בשל העובדה שאחת משבעת הרופאים שהרכיבו את הוועדה המייעצת לאישור, דר' פרנסיס קלסי, התנגדה בתוקף לאישור שיווק התרופה, ללא הצגת ניסויים נוספים. התוצאה של אלפי "ילדי תלידומיד", באירופה (גם בישראל), היוותה אירוע מכונן בתחום הפארמה. הוכחה חשיבותם של הניסויים הקליניים והניסויים על אוכלוסיות שונות כמו כמובן נשים בהריון. עם התנגדות זו, הצילה דר' פרנסיס קלסי אלפי ילדים מגורל אכזר בארה"ב, ועל כך קיבלה את "אות השירות האזרחי" מידי הנשיא קנדי.

פרוטליקס הינה חברה חדשנית, אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת לה לייצר תרופות ביולוגיות על בסיס חלבונים מהצומח, בניגוד למקובל כיום בתעשייה - פיתוח חלבונים מן החי. מדובר בשינוי מהותי בעולם הפארמה ועל כן החשש הגדול לאשר בלי בדיקה מעמיקה. נוסיף לכך את העובדה שהפיתוח המתקדם במחלת נישה בשם "גושה", הינו קצה הקרחון באסטרטגיית החברה. ביום שבו יאשר ה-FDA את התקדים הראשון במחלה המדוברת, תוכל החברה לתקוף לא מעט תרופות נוספות.

להלן הכרות מהירה עם החברה. שני יתרונות מהותיים בטכנולוגיה שפיתחה:

1. עולם התרופות הינו עולם של פטנטים. חברות פארמה עובדות קשה מאוד כדי להגיע עם תרופה מאושרת לשוק, לכן הן מקשות ככל שניתן על המתחרות שלהן. זאת באמצעות רישום עשרות ואף מאות פטנטים, על כל תרופה. המקום ה"נוח" ביותר לרישום פטנטים, הינו תהליך הייצור. מכיוון שפרוטליקס המציאה תהליך יצור חדש משלה, שמביא לתוצאות זהות (כך אנחנו מקווים), היא בעצם מדלגת מעל אין-ספור פטנטים שיוצבו מולה בעתיד.

2. תהליך היצור של פרוטליקס צפוי להיות זול משמעותית מתהליכי ייצור קיימים. מפעל ייצור חלבונים מתאים חיים, חייב לעמוד בדרישות מאוד קפדניות של רשויות התרופות, ועלול להזדהם (על כך נדבר מייד כשנסתכל על המתחרים). לכן הוא יקר להקמה ולתחזוקה.

הסביבה העסקית, בה נמצא שוק מחלת הגושה, מתאים מאוד לחדירה של שחקן חדש. שוק הגושה מוערך בכ-1.5 מיליארד ד' ונשלט ע"י שתי שחקניות בלבד. הראשונה, ג'נזיים, נרכשה לאחרונה ע"י ענקית הפארמה סנופי (SNY), מובילה עולמית בתחום טיפול במחלות נדירות. היא חולשת על כ-70% מהשוק האמריקני. השנייה, שייר (SHPG), כבשה כ-30% מהשוק, מאז קיבלה אישור FDA בסוף פברואר 2010, אך היא הגיעה לקצה גבול יכולת הייצור שלה. שייר מקימה מפעל חדש, אשר במידה ויקבל אישורים מתאימים מה-FDA, יאפשר לה להכפיל את יכולת היצור.

ג'נזיים סובלת בשנתיים האחרונות מבעיות ייצור חוזרות. זיהום ויראלי התגלה במפעל ייצור במסציוסטס וזמן קצר לאחר שהזיהום טוהר, נתגלו חלקיקי מתכת, גומי וסיבים במוצרי אותו המפעל, מה שעצר שוב את מהלך הייצור הסדיר.

ענקית הפארמה העולמית פייזר, זיהתה אף היא את ההזדמנות בשוק זה וכבר בשנת 2009 חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם פרוטליקס, לפיו תקבל רישיון מסחור בכל העולם מלבד ישראל. בתמורה הסכימה פייזר לשלם 60 מיליון דולר במועד החתימה, תשלומים שונים לפי אבני-דרך המוערכים ב-55 מיליון דולר ולבסוף חלוקת הכנסות והוצאות עתידית 60%/40% (לטובת פייזר).

תרופת פרוטליקס משווקת, כטיפול חמלה, בצרפת ובברזיל, לאור המחסור שנוצר בשוק. זו הסיבה העיקריות מדוע השוק כל-כך הופתע מההתמהמהות באישור התרופה ע"י ה-FDA. כיצד ייתכן שתרופה שמשווקת בפועל לציבור חולים, לא מקבלת אישור?

להערכתי, לא יהיה מנוס ל-FDA מלאשר בסופו של דבר את התרופה. אך השילוב הזה שבין יכולת תחרותית (במחירים נמוכים ובאמצעות הסכם שיתוף פעולה עם פייזר), יחד עם ריבוי התרופות אותן פרוטליקס תוכל לתקוף בהמשך, בזכות פיתוח תהליך היצור הייחודי, גורם ל-FDA לחששות עמוקים. בסופו של דבר, כולם רוצים שהתרופות הטובות יגיעו במהירות אל החולים, אך איננו מעוניינים בתלידומיד נוסף. לכן האם באמת ניתן להאשים את ה-FDA שמתמהמה באישור תרופת הגושה?

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    עינב כהן 06/03/2012 15:30
    הגב לתגובה זו
    http://www.israelbursa.co.il/מאמרים_בורסה/?ThisPageID=924
  • 20.
    RF 27/12/2011 08:17
    הגב לתגובה זו
    שום דבר. ואני יכול לומר שאין קשר בין התלידומייד, דש" א נגזרות שלה משמשות לריפוי סרטן, לבן התרופה/תהליך הייצור של פרוטליקס. מומחים מטעם עצמם ומטעם בנקי השקעות היו בטוחים שתקבל אישור בכל פעם שנגשה ל FDA, אז זה יפה לומר את הדברים האלו רטרואקטיבית. הם גם היו בטוחים שHGSI לא תקבל אישור לזאבת - וקיבלו.
  • 19.
    T 26/12/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    מספסר בידע של אחרים .
  • 18.
    בדרך הטבע 26/12/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    לעיכוב באישור לפרוטאליקס - אין שום קשר ישירלתאלידומיד - יותר מאשר לכל אישור של כל תרופה.אכן, ה fda לא סבלני לעבודה רשלנית, או חובבנית,במחשבה מוטעית שיהיה בסדר.פרוטליקס: א. לא הגישה את "כל" הדוחות שהיו ברשותה.ב. לא הכינה דוח מספיק מפורט לגבי ההרכב הכימי.אנא על המשקעים לפנות לפרוטליקס - לקבלת "הסבר".
  • אורי 26/12/2011 15:05
    הגב לתגובה זו
    אני במניה מ2009 ולא יודע מה לעשות האם להשאר מדובר בהרבה כסף יודע שעשיתי טעות מקווה לטוב מחכה לתשובה
  • דקל קוטלר 26/12/2011 18:12
    אתה חייב לעשות שיחת יעוץ עם יועץ/מנהל ההשקעות שלך. לא אחראי לתת תשובה, בלי להכיר את כל תיק ההשקעות שלך. גם אם אני חושב שמנייה מאוד מעניינת, אני תמיד נזהר עם הסכום, במיוחד בתחום כמו הביומד. בהצלחה
  • לבדרך הטבע 26/12/2011 14:58
    הגב לתגובה זו
    דעתך חשובה אבל חייבים לדייק בעובדות. פרוטליקס עברה בהצלחה את בקורת ה FDA במפעל בניגוד למה שכתב בבל" ת.
  • 17.
    אין כמו תחום הביומד (ל"ת)
    אנליסט 25/12/2011 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    כל הכבוד יא שחקן (ל"ת)
    ג' נגו 25/12/2011 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שלמה פילוסוף 25/12/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
    דקל שלום. ממש תענוג לקרוא את הניתןח שלך. בהר, ממצה וקולח. תודה רבה.
  • 14.
    יסלח לי כבודו 25/12/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    שכותה על ניתוחי לב.
  • 13.
    מאיר 25/12/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    משקיעים רוצים הכל מהר מהר. אבל כאשר מדובר בחיי אדם נוקטים במשנה זהירות ובמחשבה שנייה. אם המשקיעים מאמינים בחברה ובמוצריה לא יזיק להמתין עוד חצי שנה לאישור.
  • 12.
    בבל" ת 25/12/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    זה נכון שאישור פלטפורמה תמיד יותר איטי מאישורים סטנדרטיים, אבל צריך לזכור שעיכוב נובע מכך שהחברה לא עמדה בביקרות ה-FDA במפעל בצורה טובה ולכן קיבלה סירוב, אחר שמקבלים סירוב ונקבע תהליך חדש - התשובות סטטיסטית תמיד איטיות יותר - יש מלא סטטיסטיקה באתר ה-FDA..... " ה-FDA לא לוקח את הזמן" - הוא מעניש חוסר מקצועיות...
  • למד את החומר ואז תגיב (ל"ת)
    בבלת אתה בעצמך 25/12/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    gg 25/12/2011 12:17
    הגב לתגובה זו
    החברות הגדולות ששולטות בענף מרגע שחלפו שנתיים ראשונות לטיפולי חמלה והכל עבר בהצלחה אין כאן שיקולים מלבד הכח הכלכלי של החברה הכל מאבקי כוחות ומאבקי שליטה על המנוע הבא של תעשיית הפרמצבטיקה זה לא קשור לתרופה למחלת הגושה בכלל זה מלחמה על הציביון העתידי של כל התעשיה שבאה דוקא מחב קטנה בכרמיאל,
  • 10.
    חקלאי 25/12/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    התרופה של פרוטליקס איננה " חדשה" . זהו חלבון זהה בתכונותיו לזה המיוצר מן החי. יתרה מזאת - עד כה הוכיחו כל הניסויים כי התוצאות טיבות יותר עם פחות תופעות לוואי. הfda אישר את השימוש לחולים נוספים מעל ומעבר קבוצות הניסוי. לא היו כל בעיות עם התרופה עצמה וגם לא במהלך הביקורות במפעל. כל מה שהשלטונות דורשים זה " הבהרות נוספות" ונראה שהם פשוט דואגים לכסת" ח מעבר לנדרש. ואולי מופעל עליהם לחץ מצד היצרנים הקיימים?
  • 9.
    moise 25/12/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    להערכתי, לא יהיה מנוס ל-FDA מלאשר בסופו של דבר את התרופה יחד עם ריבוי התרופות אותן פרוטליקס תוכל לתקוף בהמשך, בזכות פיתוח תהליך היצור הייחודי
  • 8.
    אור מער 25/12/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    רשמתי ואני עוקב המשך לעדכן אותנו
  • 7.
    ד" ר הלית קשיניאוב 25/12/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
    קרא שוב את הכתבה. ראה התייחסות לבדיקות אצל נשים בהריון, והשפעת התרופה על התפתחות וזיגוטה. רק לצורך המחשה, חשוב על חולה המתייסר בכאבים במלחמתו בסרטן, אם ייקבל תרופה שיכולה אולי להציל אותו, ולתת לו אולי עוד חודש עוד שנה או ריפוי מוחלט, תחשוב מה ייקרה אם יביא ילדים לעולם אחרי שינוי מתמורפוזי שהתחולל בגופו בגין אותה תרופה, שסייעה לו אבל גם הביאה לו ילד מעוות ונכה. וגם מבחינה משפטית זה לא יעבור, תחשוב אילו תביעות משפטיות זה יביא?! ה- FDA לא יכול לעבוד בצורה רשלנית. מוטב לאשר בתקנון מאשר להמית הרס על האנושות. פשוטו כמשמעו
  • שוקו 25/12/2011 19:57
    הגב לתגובה זו
    הוא לא צריך לעבוד בצורה רשלנית! הוא צריך לאפשר ניסויים בחולים סופניים מיד אחרי הוכחת יעילות בעכברים וניסוי בטיחות מקוצר בקופים, החולים הסופניים יספקו לו את כל המידע שהוא צריך על בטיחות התרופה. הרעיון שאדם שעבר טיפול יביא לעולם ילדים מעוותים הוא לא מציאותי כמובן, אין דבר כזה ואין רעיון כזה בידע המדעי בימינו. נכון שלנשים בהריון צריך משנה זהירות ואכן מאז התליאומיד נזהרים בענין מאוד אבל זה לא נוגע לתרופות מצילות חיים הניתנות למי שאינו בהריון
  • 6.
    שוקו 25/12/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
    אגב מדינת ישראל היא היחידה בעולם המערבי שמרשה להכניס נוזלים לטיסה וגם לא מחייבת אותך לחלוץ נעליים בינתיים לא נרשמואצלנו ב" ה יותר אירועי טרור גמישות מחשבתית לא תזיק להם לאמריקאים ועד אז צריך מדינה שתרים את הכפפה ותאפשר ניסויים בחולים סופניים בלי בירוקרטיה ארוכה ומיותרת וגם תאפשר לחולים כאלו לקחת תרופות נסיוניות כרצונם כשחלק מהתרופות אכן יצילו חיים ואנשים ינהרו לאותה מדינה כדי להציל את חייהם אולי יזוז משהו בעולם המשוגע שלנו
  • אחד 27/12/2011 06:21
    הגב לתגובה זו
    לא נרשמו יותר ארועי טרור לא ב" ה אלא בעזרתם הנדיבה של מאבטחים מיומנים ומסורים!
  • 5.
    שוקו 25/12/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    הסיפור עם התליאומיד נכון אבל יש גם צד שני למטבע יותר מתשע מאות ! תרופות לסרטן מתעכבות במסלול היסורים של האף די אי מדובר בהליך איטי ומייסר שאין בו שום הגיון, חומר פעיל נוסה על עכברים? הוכיח יעילות? תן אותו לחולים חסרי תקוה! מה יש להם להפסיד? עוד שלשה חדשי חיים מלווים ביסורים נוראים שכל כימו תרפיה עם יסורי המחלה? גם ההליך לתרופות יתום ארוך מדי איטי מדי ומייסר מדי היה אפשר להציל את חייהם של מאות אלפי אנשים עם מדיניות קצת יותר נבונה. התנהלות האף די אי מזכירה מאוד את נהלי הביטחון המאצלים כל יום מאות אלפי אנשים לחלוץ נעלים לפני טיסה בגלל משוגע אחד ששם חומר נפץ בסוליות נעליו. טיפולי החמלה צריכים להיות הבסיס לכל ניסוי בתרופה מצילת חיים חולי הגושה הם חולים סופניים ולא יקרה כלום אם יתנו להם את ההחלטה אם לקחת את התרופה של פרוטליקס במקום לבזבז שנים על גבי שנים על בדיקות קפדניות
  • מאיר 25/12/2011 13:18
    הגב לתגובה זו
    שתרופה X הפכה להיות בשימוש להרבה דברים אחרים שגרמה לנכות איומה. אז למה בדרך להציל חולי סרטן צריך לאמלל אלפים אחרים?
  • דקל קוטלר 25/12/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק לגבי התחושה של הדחיפות אותה מרגיש החולה, אבל מערכת הבריאות כמערכת חייבת לעבוד מסודר כי אישור שיווק לתרופה יש לו השלכות שונות. לדוגמא, בלא מעט מקרים יש שימוש בתרופות - OFFLABEL, קשה לדעת מה קורה כשחולה לוקח כמה תרופות - האם תהיה ראקציה בינהן וכו' למרות הכל, רופא יכול להמליץ לחולה להשתתף בניסוי קליני רלוונטי או להציע לחולה טיפול ניסיוני הקשור בנטילת תרופות OFFLABEL בשורה התחתונה, התמריץ הטוב ביותר לחברות כדי שימהרו בפיתוח, הוא התמריץ הקיים היום: נותנים להן לרשום פטנט מוגבל בזמן וככל שהן יתמהמהו יותר ירוויחו פחות... בהצלחה!
  • תגובה יפה ונכונה (ל"ת)
    מוקה 25/12/2011 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מ.ק. 25/12/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
    ההסברים בכתבה ברורים, ומרגיע לדעת שהיד כבר לא קלה על חותמת האישור.
  • 3.
    לוק 25/12/2011 09:13
    הגב לתגובה זו
    אלו סיכונים יכולים לנבוע מחלבון זהה המגיע מהצומח?, מה בסיס הטכנולוגיה של פרוטליקס?
  • בן 25/12/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    רשום במפורש שהיה נסיון מדהים על עכברים ולא היו ניסויים על בני אדם.. פרוטליקס מצידה, עשתה כל ניסוי אפשרי.. מטפלת בחולים ברחבי העולם בהצלחה.. קיבלה כבר אישור מה-FDA לטיפולי חמלה.. פשוט ה" טעם הרע" שהשאירה התרופה משנות ה-50 השאירה לפי הכותב את הצורך בבדיקות מעמיקות וקפדניות אך בסופו של דבר התרופה של פרוטליקס תאושר.
  • 2.
    תכתוב גם על פרולור... (ל"ת)
    פרולור עדיפה... 25/12/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ר.ל 25/12/2011 08:51
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר ,גם חודש מאי יגיע ,לא יוכלו לשלול שוב והחברה תצא לדרך .האם לקנות .? לדעתי כן ,אך אסור להשתולל ,לך תדע מה יהיה בעולם .
ביומד
צילום: iStock
בועה

מניית ביוטק בלי מוצר זינקה פי 47 בשלושה חודשים

TransThera Sciences שנסחרת בהונג קונג שווה 31.5 מיליארד דולר, יותר מחברות ביוטק מבוססות עם תרופות בשוק. החברה מעסיקה 121 עובדים, אין לה הכנסות, והפסידה 50 מיליון דולר במחצית הראשונה. האם זו ההזדמנות של החיים או הבועה הבאה שתתפוצץ?



מנדי הניג |
נושאים בכתבה בועה ביוטק

שוק ההון בהונג קונג מספק בימים אלה דוגמה קיצונית לאופן שבו השקעות במניות ביוטכנולוגיה עשויות להפוך ממהלך מחושב להימור ספקולטיבי פרוע. חברת TransThera Sciences (2617.HK), מנאנג'ינג שבסין שהונפקה לראשונה ביוני השנה, הפכה תוך פחות משלושה חודשים לאחת התעלומות הגדולות בשווקים הגלובליים. המניה, שגייסה במחיר של 13.15 דולר הונג קונגי, נסחרת כעת סביב 620 דולר הונג קונגי - קפיצה מטורפת של 4,600%.

שווי השוק של החברה הגיע ל-246 מיליארד דולר הונג קונגי, שהם כ-31.5 מיליארד דולר אמריקאי, רמה שמציבה אותה מעל ענקיות ביוטק מבוססות בסין. אלא שבניגוד לאותן חברות ותיקות, TransThera אינה מציגה הכנסות, אין לה אף מוצר מסחרי, וכל פעילותה מתבססת על ניסויים קליניים בשלבים ראשוניים והבטחות עמומות לעתיד.

121 עובדים, אפס הכנסות, שווי של ענקית פארמה

TransThera הוקמה בשנת 2017 ומעסיקה כיום 121 עובדים בלבד. החברה מתמקדת בפיתוח תרופות מולקולריות קטנות לטיפול בסרטן ובמחלות דלקתיות. הפייפליין שלה כולל כמה מועמדים, בראשם התרופה Tinengotinib (TT-00420) הנמצאת בשלב II רגולטורי בסין לטיפול בסרטן נדיר של דרכי המרה. תרופה זו עוררה עניין רב לאחר שממצאים ראשוניים הצביעו על פוטנציאל ליעילות במקרים שבהם טיפולים קודמים נכשלו.

לצדה נמצאות תרופות נוספות, ביניהן TT-00973 לסרטן שד ומעי, TT-01488 ללימפומה, ומעכב NLRP3 לטיפול במחלות דלקתיות כמו קרוהן. כולן נמצאות בשלבים מוקדמים, חלקן בניסויים ראשוניים בלבד. המשמעות: עוד שנים רבות עד שהחברה תוכל להכניס לשוק תרופה מסחרית, אם בכלל. לפי נתוני התעשייה, כ-90% מהתרופות בשלבי פיתוח מוקדמים אינן מגיעות לשוק וזה מחדד את הסיכון העצום למשקיעים.

הדו"ח האחרון של החברה למחצית הראשונה של 2025 חשף הפסד של 396 מיליון דולר הונג קונגי (כ-50 מיליון דולר), ללא הכנסות. במילים פשוטות, השווי העצום שבו נסחרת החברה נשען כולו על חלומות ותקוות, לא על ביצועים עסקיים.

שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

מדוע השמנת יתר היא המחלה הכי מסוכנת בעולם - איפה ארה"ב וישראל בתמונה ואיך זה רלוונטי למשקיעים?

מהפכת הטכנולוגיה מובילה נישת ענק חדשה ומדוע המניות של איליי לילי ונובו-נורדיקס היכו כל מדד וכל מניה טכנולוגית "אהובה", מוץ מאנבידיה, ב-5 השנים האחרונות, והרבה יותר בשנתיים האחרונות?
שלמה גרינברג |
דברי יו"ר הפד, פאול, בג'קסון הול: "תפקידו של הפד להוריד את האינפלציה ליעד של 2% וכך נעשה. הדקנו את המדיניות משמעותית בשנה האחרונה אבל למרות שהאינפלציה ירדה משיאה, התפתחות מבורכת, היא נותרה גבוהה מדי. אנו מוכנים להעלות את הריבית עוד יותר אם זה מה שיהיה צריך ומתכוונים להחזיק מדיניות ברמה מגבילה עד שנהיה בטוחים שהאינפלציה צועדת באופן בר קיימא כלפי מטה לעבר היעד שלנו". לפי התנהגות התשואה של אגרות החוב לעשור, מאז הכנס בג'קסון, לא נראה לי שהמשקיעים מאמינים לו והזמן למימוש איומי העלאת הריבית לא עובד לטובת הפד כי בקרוב מאוד יתחיל גם הלחץ הפוליטי. הבעיה הגדולה של המשקיעים היא בנתונים שקשה להחליט מה נכון ומה הפד רוצה שירגישו שזה נכון, נצרך להמתין בסבלנות.   הולך ומסתבר שלא העישון, לא הרעב וגם לא הסרטן יובילו את העולם בנזקים לבריאות ולכלכלה בעשור הבא, האובסיטי (השמנת-יתר, Obesity) היא שתהרוג יותר אנשים ושתגרום ליותר נזק כלכלי מכל מחלה אחרת ובחלקים שונים בעולם זה כבר כך, בארה"ב ובסין זה כבר רשמי.   הסטטיסטיקה שעוסקת בנזקי המחלות השונות מורכבת ביותר, לבטח כשמדובר בנזקים כלכליים, בעיקר בגלל הקושי בקביעת הסיבות המדויקות ובתחומים מסוימים בגלל מידע חלקי. מזה 30 שנים אני עוסק בנושא הפרעות אכילה עם דגש על אנורקסיה ובולימיה, מנסה לעקוב אחרי כל מחקר רציני בתחום. כתוצאה מהמעקב אני יכול לקבוע בוודאות שכאשר איזושהי חברה תצליח לפתח משהו (תרופה או מניעה) ש"על באמת" ימגר אנורקסיה או השמנת יתר, תשואת מניותיה תגמד כל מה שראיתם ב-TSLA או NVDA. למרות ההתקדמות הטכנולוגית ולמרות סכומי העתק שמושקעים בנושאי הפרעות האכילה, במיוחד בהשמנת יתר ובאנורקסיה, אין כרגע שום פתרון אמיתי.   פיתוח של תרופה או מניעה בתחום זה תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד, שהסיכויים להצלחה מסחרית שלו נמוכים יחסית. דוגמה מעניינת לכך היא התרופה האנטי-דיכאונית Fluoxetine (פרוזק כשם המותג) שהפכה לחלק בלתי נפרד מהטיפול באנורקסיה. חברת איליי-לילי החליטה, ב-1972, לחקור את האפשרות לפתח תרופה נוגדת דיכאון שתמנע את הסיכונים הפוטנציאליים להתפתחות בעיות שקשורות במחלות לב שהתפתחו מהתרופות נוגדות הדיכאון דאז. ב-1977 הגישה החברה את התרופה לאישור FDA ובחששות לא מעטים כי רבים לא האמינו שהתרופה תמלא את הציפיות. ב-1983, כשהתרופה בשלב השלישי של הניסויים וכאשר היא מייצרת ציפיות גדולות בעולם הרפואה, אצל המשקיעים וכמובן אצל הסובלים מדיכאון, הודיע דובר החברה לבורסה בניו יורק שהציפיות להצלחה מסחרית של ה-fluoxetine "נמוכות".   התרופה קיבלה אישור FDA רק ב-1987, עשר שנים לאחר  הגשתה ויצאה לשוק תחת השם המסחרי Prozac כאמור. מספר חודשים לאחר הופעתה ולהפתעת LLY, התחיל הביקוש לפרוזק לעלות ובמהירות ומדוע? כי רופאים שהשתמשו דיווחו שהפרוזק בטוח יותר, לא גורם לעליה במשקל ואפילו נראה היה שמטופלים רבים ירדו במשקל בהשוואה לכל תרופה אחרת. בתוך שנתיים מהופעתה הפכה פרוזק, שוב להפתעתה הרבה של לילי, לתרופה נוגדת הדיכאון הנמכרת ביותר בכל הזמנים (עד היום).   ב-1990 כמעט והפרוזק נמחקה בעקבות טענות שהיא עלולה לגרום למוות אבל הבדיקות הראו אחרת. מאז האישור משתמשים בפרוזק לטיפול בדיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית (מחשבות טורדניות שלא נעלמו והצורך לבצע פעולות מסוימות שוב ושוב), חלק משמעותי מהפרעות אכילה והתקפי פאניקה.   התרופה, שבמשך 15 שנה הייתה מוגנת בפטנט, הכניסה לאיליי לילי בין 10 ל-12 מיליארד דולרים בשנה ועדיין מכניסה למעלה מ-3 מיליארד בכל שנה, עלות הפתוח, הייצור והאישורים עברה חצי מיליארד דולרים של שנות ה-70-80. לבסוף, משפקע הפטנט על הפרוזק עלתה השאלה מדוע שום חברה, כולל LLY עצמה, לא ניסו (עד היום) לפתח "פרוזק חדשה". הארי טרייסי, מומחה לנוירולוגיה ותרופות נגד דיכאון חקר את הנושא והמסקנה, "ההשקעה בתחום פשוט מטורפת", כתב, "השחקנים הגדולים בתעשייה החליטו שקל יותר להרוויח כסף באונקולוגיה או סוכרת ולכן הם לא משקיעים".  ההובלה של LLY ו-NVO בתחום השמנת היתר, הדיכאונות ומחלות מרכז העצבים האחרות הן הסיבה לתשואת המניות, המשקיעים וחלק גדול מהאנליסטים והמומחים, מאמינים שהחברות האלו יובילו את המלחמה ב"יוצר המחלות האולטימטיבי", מרכז העצבים במוח (ה-CNS- Central Nervous System). נתמקד היום באובסיטי.   המדידה הרשמית האחרונה של האפקט הכלכלי הגלובלי של האובסיטי הייתה ב-2020. אז נקבע שהמחלה גרמה לנזק כלכלי של 1.9 טריליון דולרים ב-2019 אותה שנה, 2.19% מהתל"ג הגלובלי והוערך שהנזק ב-2020 יהיה כ-2 טריליון. התחזיות לעתיד הראו אז שב-2030 יגיע הנזק ליותר מ-3 טריליון ומשם הגיעו לסכום המדהים של 18 טריליון דולר עד 2060 (הכל במחירי 2019). המחקר, תחת הכותרת, "The Economic Impact of Overweight & Obesity in 2020 and 2060" בוצע ע"י קבוצת המחקר האמריקאית RTI International וה-World Obesity Federation שחשוב לקרוא כי האינפורמציה ממש מדהימה.  ב-2021 קבלה חברת נובו-נורדיסק אישור FDA לשימוש בתרופה שנייה שפתחה בנושא השמנת היתר, תחת השם המסחרי וויגובי, תמיסה להזרקה דרך העור פעם בשבוע. התרופה משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית שמשלבת, במידת הצורך, גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית. התרופה הראשונה ה-Ozempic, לטיפול בסוכרת סוג 2 ובהשמנת יתר ובעודף משקל קבלה אישור FDA ב-2017. שתי התרופות מורכבות מחומר בשם Semaglutide שהוא קולטן רב עוצמה שהוכח בעבר כמייצר ירידה משמעותית במשקל אצל אנשים עם עודף משקל והשמנה.  הוויגובי, לפי הוול סטריט ג'ורנל (וגם לפי מה ששמענו ממומחה בתחום) מקדם משמעותית את "מהפכת תרופות האובסיטי" שמקבלת תמיכה של ממש מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה. במהלך השנה תוציא NVO גלולת וויגובי שאמורה להחליף את הזריקה.   באיליי-לילי לא מוותרים. החברה תשיק בקרוב את תרופת הTirzepatide החדשה שלה (שם מסחרי- Mounjaro) שלפי 2 מחקרים מאוסטרליה ובאירופה (שם התרופה מאושרת) עוזרת לחולים להשיג את ההפחתה הגבוהה ביותר במשקל שנראתה בניסוי קליני שלב שלישי עד כה, הציפיות הן ש-LLY תקבל האישור לקראת סוף השנה.  LLY ו-NVO אינן היחידות שרצות על התחום שהרי מדובר בנישת ענק שמתעוררת במהירות. חשוב להבין שעד לאחרונה התבססה המלחמה בהשמנת יצר ובעודף משקל במה שמכונה "ניהול משקל" (דיאטות, ספורט, חינוך וכו') שעד לאחרונה הובילו אותה חברות דיאטה ומזון מהסוג של Weight Watchers (סימול:WW). מדובר בשוק (שמוגדר כדיאטה לירידה במשקל וניהול משקל) עולמי שב-2022 הגיע לשווי של יותר מ-175.44 מיליארד דולר ושצפוי להגיע לשווי של 282.53 מיליארד דולר עד 2028. אבל כעת, לאור ההצלחות של NVO ו-LLY (שעד כה הצליחו לקבל אישורים על 5 תרופות), הולך ועולה משקל ה"מניעה והמיגור באמצעות הרפואה". נכון, תרומת הרפואה בינתיים קטנה,  החלק התרופתי של התעשייה (שמוגדר כ-anti-obesity drugs market) הגיע, ב-2022, למכירות גלובליות של 2.82 מיליארד בסה"כ ומוערך להגיע השנה ל- 4.51 מיליארד. אבל רוב המומחים מדברים על גידול  דו ספרתי גבוה שיכול להביא את הנישה למכירות שנתיות של למעלה מ-40 מיליארד ב-2030 (אתר ה-Morningstar.com כדוגמה).   חשוב להבין את הפוטנציאל, עודף משקל והשמנת יתר מוגדרים כהצטברות שומן חריגה או מוגזמת המהווה סיכון לבריאות וההבדל ביניהם הוא במדד מסת הגוף (-BMI Body Mass Index שהוא המדד העולמי המקובל לקביעת עודף משקל או תת־משקל. החישוב של ה־BMI מתקבל מהמשקל שלך בק"ג חלקי הגובה שלך בריבוע, במטרים. תוצאה של למעלה מ-25 נחשבת לעודף משקל ומעל 30 זה כבר אובסיטי). 19.8% מאוכלוסיית העולם נגועה באובסיטי, כשהסיכוי ליציאה מהמצב בעזרת "ניהול משקל" כמעט ואינה אפשרית והישועה היחידה היא באמצעות "מניעה ומיגור באמצעות הרפואה" שכרגע רק מתחילה בתחילת דרכה. סטטיסטיקה על האובסיטי ברחבי העולם תמצאו כאן. את ה-OECD מובילה ארה"ב עם 36.2% מהאוכלוסייה באוביסיטי ואילו ישראל במקום העשירי עם 26.1% מהאוכלוסייה.   מה שהצליחו NVO ו-LLY להוכיח הוא שהטיעון שתרופות להשמנה הן רק תרופות הבל (של "כאילו" דבר שכמה חברות ביטוח בארה"ב ניסו לטעון) הפך לכמעט בלתי אפשרי. הנתונים החדשים של NVO (לגבי ניסוי 5-שנתי) לגבי הוויגובי מצביע גם על יתרונות קרדיווסקולריים גדולים מהתרופה וגם על הפחתת סיכוני הסוכרת. גם התרופה של LLY מציגה זאת. כל זה יגדיל הלחץ על חברות הביטוח לכסות את הסוג החדש הזה של תרופות מה שבסופו של דבר יסלול את הדרך לכיסוי של ביטוח הבריאות הפדרלי לאזרחים מעל גיל 65 בארה"ב, ה-Medicare שזה כבר סיפור כלכלי ענק.   הוסיפו לכך את התלהבות האנליסטים בוול סטריט שתיארו את ההתפתחויות ב-NVO וב-LLY "הצלחה יוצאת דופן בהתקדמות למיגור האוביסיטי" מה שהביא להמראתן של שתי המניות להמריא (מאז תחילת מרץ ב- 31.4 וב-74% בהתאמה). אוון סיגרמן, אנליסט ב-BMO Capital Markets, כינה את זה "תרחיש  Home Run" השאול מהבייסבול. אין זה פלא שכל חברת תרופות בעלת יכולות מימון ופיתוח (מדובר בסכומי עתק) נכנסה בשנים האחרונות או מתכוונת להיכנס. תקדישו 6 דקות למה שחושבים במורגן סטנלי על התחום, התלהבות כזו נדירה אפילו בוול סטריט. פייזר (סימול:PFE) למשל, שמחפשת, לאחר דעיכת מגפת הקורונה והצלחת החיסונים שלה, תרופות-על בתחומים נוספים, בחרה לפתח תרופה כנגד השמנה באמצעות גלולה דרך הפה שתוכל להתחרות בתרופות של לילי ונובו. פייזר מפתחת מספר ורסיות ולאחרונה נאלצה לעצור את אחת התרופות בפיתוח עקב בעיית בטיחות (אחת הסיבות לחולשת המניה). ענקית הביו-רפואה, Amgen  (סימול:(AMGN ו-Viking Therapeutics (סימול:VKTX) מקליפורניה נמצאות גם הן בתהליך של פיתוח תרופות משלהן להשמנת יתר (אפשר לקרוא על כך כאן וכאן).  

אז איך משקיעים בתחום?

יש כמה סלים שמתיימרים להתמקד בתחום כמו SLIM, TO.HHL או LIFE.TO אני מאמין שמדובר במהפכה של ממש "שתגרור לתוכה מגוון ענקיות פארמה, ביו וכמובן ציוד רפואי. אנשים שאלו אותי לאחרונה, "מה קרה ל-TMO?" שבמהלך 2022 הפסידה כ-30% מערכה אבל מאז יוני השנה היא מתאוששת ומדוע? ראשית היא ירדה בתיקון ממחיר לא שפוי אבל ביוני נודע שהצלחת השיווק של הוויגובי של NVO תלויה לא מעט בציוד שתספק תרמו-פישר שקבלה אקסלוסיביות.   מה שאני מנסה לומר הוא שכיוון שמדובר במרוץ של ענקיות רפואה עדיף סל מהסוג של XLV שמייצג את שומנה וסולתא של הרפואה כולה ודעתי היא גם שהחולשה במניית PFE מעניינת. לבסוף, מי שבאמת מעוניין בתחום כדאי שיקרא הכתבה באתר אינווסטורס תחת הכותרת, "קרב התרופות הלוהט לירידה במשקל: האם מישהו יכול להתחרות במנהיגים הבלתי מעורערים (כרגע) נובו נורדיסק ואיליי-לילי?"   בהצלחה!!