ברני סנדרס רוצה לתת לציבור נתח מענקיות ה-AI
לפי סנדרס, הקרן אמורה לתת לציבור האמריקאי בעלות ישירה בחברות שיובילו את שוק הבינה המלאכותית. הצעת החוק טרם הונחה באופן רשמי בקונגרס, והפרטים המלאים עדיין לא פורסמו, אולם מדובר במודל שמבקש להעביר חלק מהבעלות עצמה מן החברות והמשקיעים הפרטיים אל הציבור.
סנדרס מציג את המהלך כתשובה לריכוז הכוח סביב מספר קטן של חברות, יזמים וקרנות הון. לטענתו, טכנולוגיות הבינה המלאכותית נשענות על ידע ציבורי שנצבר לאורך דורות בהם: ספרים, מאמרים, קוד, מחקר אקדמי, יצירות, תמונות ומידע שנוצר בידי משתמשים - ולכן הציבור צריך לקבל חלק מהערך הכלכלי שנוצר מהן.
מס במניות במקום מס במזומן
לפי מתווה ההצעה, הסף יחול על חברות שמגיעות להכנסות שנתיות של יותר מ־200 מיליון דולר מפעילות בתחום הבינה המלאכותית. חברות חדשות שיגיעו לסף הזה בעתיד אמורות להיכלל גם הן במנגנון. המס לא אמור להיות משולם במזומן. במקום זאת, החברות יידרשו להעביר מניות לקרן ציבורית.
סנדרס מתאר את המהלך כדרך להעניק לציבור בעלות ישירה בענף, ולא רק לקבל ממנו הכנסות מס בעתיד. לפי סיכום ההצעה, הקרן תנוהל בידי ועדה בת שבעה חברים, שתמונה על ידי הנשיא ותאושר בסנאט. הוועדה אמורה להחזיק בזכויות ההצבעה של המניות, ולהשתמש בהן כדי להשפיע על החלטות בחברות שבהן תחזיק הקרן. סנדרס טוען כי הקרן לא תסתפק בהחזקת מניות פסיבית.
לפי המודל שהוא מציע, היא אמורה לאפשר לציבור השפעה על החלטות תאגידיות הנוגעות לעתיד הבינה המלאכותית, ובכלל זה החלטות שעשויות להשפיע על עובדים, על תעסוקה, על מחירים, על בטיחות ועל אופן השימוש בטכנולוגיה. הסנאטור מעריך כי קרן כזו יכולה להגיע לשווי של קרוב ל-7 טריליון דולר.
לפי ההצעה, חלק מהתשואה השנתית של הקרן יחולק ישירות לאזרחים. סנדרס מדבר על דיבידנד שנתי של יותר מ־1,000 דולר לאדם, לצד שימוש בחלק מההכנסות למימון תחומים כמו בריאות, חינוך ודיור. מדובר בהערכה של סנדרס, ולא בתחזית רשמית של גוף ממשלתי. שווי הקרן, אם תוקם, יהיה תלוי בשווי החברות שייכללו בה, בביצועי המניות שלהן, במבנה ההחזקה הסופי ובאופן שבו יוגדרו חברות AI לצורכי החוק.
לא כל חברת טכנולוגיה תיכנס אוטומטית למסלול
בשלב זה לא פורסמה רשימה רשמית של חברות שייכללו במסגרת החוק. סנדרס הזכיר בין היתר את OpenAI, אנתרופיק ו-xAI כדוגמאות לחברות בינה מלאכותית גדולות, אך החוק אמור להתבסס על היקף ההכנסות מפעילות AI ולא רק על שם החברה או על שווי השוק שלה. לכן, לא ניתן לקבוע עדיין אילו חברות ציבוריות גדולות - ובהן אנבידיה, מיקרוסופט, מטא ואלפבית - ייכללו בפועל במנגנון. החברות האלה מפעילות או מוכרות מוצרים ושירותים הקשורים לבינה מלאכותית, אך לחלקן יש גם פעילות רחבה בתחומים נוספים.
אחד האתגרים המרכזיים יהיה להגדיר מהי "הכנסה מפעילות AI", במיוחד בחברות שבהן בינה מלאכותית משולבת במוצרים קיימים, בפרסום, בענן, בחיפוש, בתוכנה ארגונית ובשבבים. זו גם אחת הסיבות לכך שהצעת החוק צפויה לעורר ויכוח משפטי וכלכלי. בחברה פרטית, כמו OpenAI או אנתרופיק, צריך יהיה לקבוע כיצד מעריכים את שווי המניות, איזה סוג מניות יועבר לקרן ואילו זכויות הצבעה הן יקנו. בחברות ציבוריות, יהיה צורך לקבוע אם המניות יועברו מבעלי המניות הקיימים, אם יונפקו מניות חדשות, ומה תהיה ההשפעה על מבנה ההון ועל השליטה בחברה. הפרטים האלה עדיין אינם ברורים. סנדרס עצמו כתב כי מנגנון ההחלה על חברות שבהן AI היא רק חלק מהפעילות הוא מורכב, וכי פרטי היישום ייכללו בהצעת החוק המלאה.
הוויכוח: חלוקת עושר או פגיעה בבעלות פרטית
מתנגדי המהלך צפויים לטעון כי העברת מניות בהיקף כזה תפגע בבעלי מניות קיימים, תיצור אי־ודאות לגבי השליטה בחברות ותפגע בנכונות של משקיעים לממן חברות AI צעירות. חברות בינה מלאכותית משקיעות כיום סכומי עתק במחשוב, שבבים, מרכזי נתונים, כוח אדם ומחקר. חלקן עדיין אינן רווחיות, או שהן תלויות בגיוסי הון גדולים כדי להמשיך לפתח מודלים ומוצרים.
הביקורת הצפויה אינה נוגעת רק לעלות, אלא גם למבנה השוק. קרן ציבורית שמחזיקה זכויות הצבעה משמעותיות בחברות AI עשויה להשפיע על החלטות עסקיות, על רכישות, על שיתופי פעולה, על מדיניות תמחור ועל קצב ההשקעה. תומכי המהלך רואים בכך דרך לפיקוח ציבורי. מתנגדיו עשויים לראות בכך התערבות ממשלתית עמוקה בניהול חברות פרטיות וציבוריות.
גם חברות ה-AI מדברות על חלוקת הערך - אבל מציעות מודל אחר
הצעתו של סנדרס קיצונית יותר מהעמדות שהציגו חלק מהחברות עצמן. OpenAI פרסמה באפריל מסמך מדיניות שבו הציעה לבחון הקמת קרן עושר ציבורית שתאפשר לכל אזרח לקבל חלק מצמיחה כלכלית שמונעת על ידי AI. עם זאת, OpenAI לא הציעה להעביר מחצית ממניות חברות הבינה המלאכותית לקרן ציבורית.
במסמך שלה, OpenAI הציעה קרן שתוכל להשקיע לאורך זמן בנכסים מגוונים ולחלק חלק מהתשואה לאזרחים. החברה גם ציינה כי יש צורך להתאים את מערכת המס לעולם שבו חלק גדול יותר מהערך הכלכלי עשוי לעבור מעבודה להכנסות הון ולרווחי חברות. גם אנתרופיק העלתה אפשרות של קרנות הון ריבוניות או מנגנונים ציבוריים אחרים שיסייעו להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של AI על עובדים ועל ההכנסות ממסים. אך גם שם הדגש היה על מדיניות מס, רשתות ביטחון והכנסות ציבוריות - לא על העברת שליטה של 50% בחברות עצמן.
לכן, אף שיש הסכמה רחבה יותר מבעבר על כך שהבינה המלאכותית תדרוש מדיניות כלכלית חדשה, ההצעה של סנדרס מרחיקה הרבה מעבר לרעיונות שעלו עד כה. היא אינה מבקשת רק למסות את רווחי הענף או לחייב אותו לממן הכשרות מקצועיות. היא מבקשת לשנות את מבנה הבעלות בענף.
