מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

בין סלמן משיק קרן AI סעודית לאור ביקור טראמפ, מאסק, צוקרברג ואלטמן

הנסיך הסעודי, מוחמד בין סלמאן, השיק את Humain קרן AI, לאור הביקור של טראמפ ולקראת פורום השקעות עם בכירים בעולם הטק

רן קידר |
נושאים בכתבה AI

סעודיה לא מתכוונת להישאר מאחור במירוץ הבלתי פוסק ליישומי ה-AI ובהשקה מתוזמנת עם ביקורו של טראמפ, הודיע הנסיך הסעודי מוחמד בין סלמאן, על השקה של חברה חדשה, Humain שמה, שתעסוק בפיתוח וניהול של מערכות AI, בהמשך למאמצי המדינה לגוון את מנועי הצמיחה הכלכלית שלה. מחר צפויים להצטרף גם מאסק, צוקרברג וסם אלטמן לפורום השקעות וה-AI יהיה חלק מרכזי בו.

חומיין תמומן על ידי קרן ההשקעות הסעודית הציבורית (PIF), שמנהלת קרוב ל-940 מיליארד דולר והיא חלק מהמאמצים של הנסיך הסעודי ליצור גיוון שיחרוג מתעשיית הנפט. לסעודיה יש תכנית שנקראית Vision 2030 והיא אמורה להפחית את התלות של המדינה בנפט. ענקי הטק האמריקאיים הסתכלו על PIF כאמצעי למימון וחברות כמו גוגל וסיילספורס התחילו לעבוד לאחרונה עם PIF על פרויקטים הקשורים ב-AI. סיילספורס הודיעו על שיתוף פעולה עם השקעה של 500 מליון דולר ואילו גוגל התחילה בשיתוף פעולה עם הסעודים שמעריכים שיגדיל את הכלכלה הסעודית ב-71 מיליארד דולר. הסעודים הביעו עניין בהקמת תשתיות, למשל מרכזי מידע. הממלכה הסעודית מעוניינת למצב את עצמה כמרכז פעילות AI גדול שפועל מחוץ לארה"ב.

האמריקאים, מצידם, ובראשם טראמפ, מעוניינים בכסף הסעודי ובהתקרבות משותפת לקידום אינטרסים אזוריים. במהלך הפגישה עם בין סלמאן, העניק טראמפ לסעודיה גישה לשבבים המתקדמים של אנבידיה, שעד כה היו שמורים לארה"ב בלבד. אנחנו עדים לעוד זווית בתכנית הגרנדיוזית של טראמפ שמתגמל מדינות ומוריד ומעלה תעשיות בהינף יד או בפוסט ברשת החברתית שלו. המיזמים האמריקאים והסעודיים המשותפים מבטיחים אינטרס משותף ומציגים עוצמה שיהיה קשה למדינות להתנגד לה. טראמפ משרטט מחדש צירים ומנועים, מעבה ומעמיק את הקשרים ובנתיים נראה שזה מצליח לו, על אף (ויש יאמרו בזכות) הבומבסטיות.

ובקשרי חברת יומיין בעצמה, "סעודיה משקיעה סכומים אדירים במרחב ה-AI, הן בסקטור הפרטי והן בציבורי", אומר מרק איינשטיין, מנהל מחקר ב-Counterpoint Research, "וההתמקדות ב-LLM (מודל שפה גדול) בשפה הערבית הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון לבנייה של אקוסיסטם של AI מקומי".


אנליסט נוסף טוען כי "הדגש על LLM מקומי ועל מערכת עצמאית של תשתית עבור AI מסמנת שינוי כיוון דרמטי בתוך סקטור שנשלט על ידי תרבויות מערביות וסיניות. מעבר לשפה עצמה, מדובר על הקשר תרבותי, שליטה מרחבית ועצמאות בהקשרי המידע. הדבר יהיה תקדים לשווקים המתפתחים שירצו לעשות פעולות דומות כדי לבנות מערכות AI מקומיות".

על פי מדד עולמי מ-2024 לגבי הטמעה של AI במערכות הממשלה, סעודיה היתה במקום הראשון. האזרחים הסעודים גם הם חובבי טכנולוגיה וכך התשתית האנושית מוכנה לקלוט פרויקט בסדר גודל כזה.

במסגרת תכנית הצמיחה האגרסיבית של סעודיה, ויז'ן 2030, הם הקימו רשות למידע ובינה מלאכותית SDAIA והיא משמעותית בהנעת היוזמות הללו. הצורך בסוכניות לאומיות כאלה הולך וגובר, ולמרות שאצלנו בארץ קיימת תכנית ממשלתית כזו, אנחנו עדים לחדירת ה-AI לבתי המשפט ולמשטרה וייתכן שהפיקוח לוקה בחסר. רק היום המשטרה ציטטה חוק שאינו קיים בבואה להצדיק תפיסת טלפון נייד של חשוד.

קיראו עוד ב"BizTech"

על פי דיווחים, מרכזי המידע הסעודיים כרגע מהווים מחצית מכלל המרכזים במזרח התיכון וצפון אפריקה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
המייסדים של ׳קלע׳ מימין: עמר בר אילן, אלון דרור, חמוטל מרידור וג'ייסון מני, צילום: יוסף חיים אלטרמןהמייסדים של ׳קלע׳ מימין: עמר בר אילן, אלון דרור, חמוטל מרידור וג'ייסון מני, צילום: יוסף חיים אלטרמן

קלע רוכשת את פלנור בעסקה מוערכת ב־20-30 מיליון דולר

פלנור, שפיתחה פלטפורמה לניהול הוצאות ענן מבוססת בינה מלאכותית, מצטרפת לקלע שעד כה התמחתה במערכות שליטה ובקרה ביטחוניות. הרכישה צפויה לחזק את מעמד קלע גם מחוץ לעולמות הביטחון; המהלך מתרחש על רקע מגמת רכישות מואצת בהייטק הישראלי, כאשר סטארט־אפים צעירים מתקשים לגייס הון נוסף ומעדיפים להימכר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קלע רכישת חברה

חברת הסטארט־אפ הביטחונית קלע (Kela) הודיעה על רכישת פלנור (Pelanor), סטארט־אפ ישראלי המתמחה בניהול הוצאות ענן בזמן אמת באמצעות בינה מלאכותית. היקף העסקה מוערך בין 20 ל־30 מיליון דולר, והיא כוללת שילוב של תשלום במזומן לצד הקצאת מניות. מדובר ברכישה הראשונה של קלע מאז הקמתה, מהלך שגם מעיד על שאיפה להרחיב את הפעילות שלה גם לעולמות הענן והטכנולוגיות האזרחיות.

פלנור היא חברה צעירה שהוקמה על ידי שלושה יוצאי יחידת 8200 - מתן מטס, עידו קוטלר ויותם תנאי ומעסיקה כ־15 עובדים. החברה פיתחה מערכת שמעניקה לארגונים שקיפות מלאה על השימושים שלהם בענן, מזהה חריגות בזמן אמת, ומבצעת אופטימיזציה אוטומטית של משאבים. הפתרון של פלנור מתורגם לתובנות עסקיות שנשענות על בינה מלאכותית, במטרה להפוך נתוני עלויות מורכבים לכלי ניהולי ברור. החברה פעלה בסביבה תחרותית מול חברות ישראליות נוספות כמו Finout ו־ScaleOps, וכשהגיעה לצומת דרכים נדרשה לבחור בין גיוס נוסף לבין מכירה אסטרטגית. בסופו של דבר היא בחרה להימכר לקלע, אף שקיבלה פניות גם משחקניות גדולות ומוכרות יותר בשוק.

עבור המשקיעה המרכזית של פלנור, קרן TLV פרטנרס, העסקה מספקת יציאה מהירה יחסית. הקרן הובילה את סבב הגיוס הראשון של החברה, והאקזיט המוקדם מאפשר לה להחזיר השקעה בפרק זמן קצר מהמקובל. המייסדים עצמם מביאים עימם ניסיון משמעותי: מתן מטס שימש כמנהל תחום חדשנות ובינה מלאכותית בסנטינל וואן; עידו קוטלר, סמנכ"ל המוצר, נחשב למחונן מתמטי שסיים תואר ראשון כבר בגיל 13 ותואר שני בגיל 17, והוביל פיתוח מוצרים בסנטינל וואן; ויותם תנאי, סמנכ"ל המחקר והפיתוח, כיהן בתפקידי הנדסה בכירים בנקסט סיליקון ועסק בפיתוח מערכות עתירות ביצועים. שילוב הצוות הזה בקלע צפוי לחזק את יכולותיה בתחומי הענן והבינה המלאכותית.

קלע עצמה הוקמה על ידי חמוטל מרידור, לשעבר מנכ"לית פלנטיר ישראל ושותפה בקרן וינטג', לצד אלון דרור, לשעבר ראש מחלקה במפא"ת וזוכה פרס ביטחון ישראל, ג'ייסון מני ועמר בר־אילן. החברה גייסה עד כה יותר מ־100 מיליון דולר מקרנות הון סיכון מובילות ובהן סקויה, לקס קפיטל ואינקיוטל זרוע ההשקעות של ה־CIA. בדירקטוריון החברה יושב גם שון מגווייר מסקויה. קלע מפתחת מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) שמאפשרת לאחד מגוון מערכות ביטחוניות - החל מגילוי ויירוט רחפנים, דרך חיישנים ועד מצלמות, תוך שימוש באינטגרציה מתקדמת וביכולות בינה מלאכותית. לפני הרכישה העסיקה החברה כ־65 עובדים, רובם בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל ומומחי AI.

הרכישה משתלבת במגמה רחבה יותר בשוק ההייטק המקומי: סטארט־אפים צעירים נתקלים בקשיי גיוס בסביבת מימון מצומצמת, ובוחרים למכור את הטכנולוגיה והצוות במקום להמשיך במסלול עצמאי. עבור חברות מבוססות יותר, מדובר בהזדמנות לרכוש ידע וכוח אדם איכותי במחירים נגישים יחסית. במקרה של קלע ופלנור, נוצר חיבור אסטרטגי בין עולמות פלנור מביאה איתה יכולות ענן מתקדמות, וקלע משלבת אותן עם מערכות ביטחוניות קיימות. כך מרחיבה קלע את סל הפתרונות שלה, וממקמת את עצמה על הציר שבין טכנולוגיה אזרחית לצרכים ביטחוניים.