צילום: U.S. Department of State

בין סלמן משיק קרן AI סעודית לאור ביקור טראמפ, מאסק, צוקרברג ואלטמן

הנסיך הסעודי, מוחמד בין סלמאן, השיק את Humain קרן AI, לאור הביקור של טראמפ ולקראת פורום השקעות עם בכירים בעולם הטק

רן קידר | 13/05/2025 15:42

נושאים בכתבה AI

סעודיה לא מתכוונת להישאר מאחור במירוץ הבלתי פוסק ליישומי ה-AI ובהשקה מתוזמנת עם ביקורו של טראמפ, הודיע הנסיך הסעודי מוחמד בין סלמאן, על השקה של חברה חדשה, Humain שמה, שתעסוק בפיתוח וניהול של מערכות AI, בהמשך למאמצי המדינה לגוון את מנועי הצמיחה הכלכלית שלה. מחר צפויים להצטרף גם מאסק, צוקרברג וסם אלטמן לפורום השקעות וה-AI יהיה חלק מרכזי בו.

חומיין תמומן על ידי קרן ההשקעות הסעודית הציבורית (PIF), שמנהלת קרוב ל-940 מיליארד דולר והיא חלק מהמאמצים של הנסיך הסעודי ליצור גיוון שיחרוג מתעשיית הנפט. לסעודיה יש תכנית שנקראית Vision 2030 והיא אמורה להפחית את התלות של המדינה בנפט. ענקי הטק האמריקאיים הסתכלו על PIF כאמצעי למימון וחברות כמו גוגל וסיילספורס התחילו לעבוד לאחרונה עם PIF על פרויקטים הקשורים ב-AI. סיילספורס הודיעו על שיתוף פעולה עם השקעה של 500 מליון דולר ואילו גוגל התחילה בשיתוף פעולה עם הסעודים שמעריכים שיגדיל את הכלכלה הסעודית ב-71 מיליארד דולר. הסעודים הביעו עניין בהקמת תשתיות, למשל מרכזי מידע. הממלכה הסעודית מעוניינת למצב את עצמה כמרכז פעילות AI גדול שפועל מחוץ לארה"ב.

האמריקאים, מצידם, ובראשם טראמפ, מעוניינים בכסף הסעודי ובהתקרבות משותפת לקידום אינטרסים אזוריים. במהלך הפגישה עם בין סלמאן, העניק טראמפ לסעודיה גישה לשבבים המתקדמים של אנבידיה, שעד כה היו שמורים לארה"ב בלבד. אנחנו עדים לעוד זווית בתכנית הגרנדיוזית של טראמפ שמתגמל מדינות ומוריד ומעלה תעשיות בהינף יד או בפוסט ברשת החברתית שלו. המיזמים האמריקאים והסעודיים המשותפים מבטיחים אינטרס משותף ומציגים עוצמה שיהיה קשה למדינות להתנגד לה. טראמפ משרטט מחדש צירים ומנועים, מעבה ומעמיק את הקשרים ובנתיים נראה שזה מצליח לו, על אף (ויש יאמרו בזכות) הבומבסטיות.

ובקשרי חברת יומיין בעצמה, "סעודיה משקיעה סכומים אדירים במרחב ה-AI, הן בסקטור הפרטי והן בציבורי", אומר מרק איינשטיין, מנהל מחקר ב-Counterpoint Research, "וההתמקדות ב-LLM (מודל שפה גדול) בשפה הערבית הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון לבנייה של אקוסיסטם של AI מקומי".

אנליסט נוסף טוען כי "הדגש על LLM מקומי ועל מערכת עצמאית של תשתית עבור AI מסמנת שינוי כיוון דרמטי בתוך סקטור שנשלט על ידי תרבויות מערביות וסיניות. מעבר לשפה עצמה, מדובר על הקשר תרבותי, שליטה מרחבית ועצמאות בהקשרי המידע. הדבר יהיה תקדים לשווקים המתפתחים שירצו לעשות פעולות דומות כדי לבנות מערכות AI מקומיות".

על פי מדד עולמי מ-2024 לגבי הטמעה של AI במערכות הממשלה, סעודיה היתה במקום הראשון. האזרחים הסעודים גם הם חובבי טכנולוגיה וכך התשתית האנושית מוכנה לקלוט פרויקט בסדר גודל כזה.

במסגרת תכנית הצמיחה האגרסיבית של סעודיה, ויז'ן 2030, הם הקימו רשות למידע ובינה מלאכותית SDAIA והיא משמעותית בהנעת היוזמות הללו. הצורך בסוכניות לאומיות כאלה הולך וגובר, ולמרות שאצלנו בארץ קיימת תכנית ממשלתית כזו, אנחנו עדים לחדירת ה-AI לבתי המשפט ולמשטרה וייתכן שהפיקוח לוקה בחסר. רק היום המשטרה ציטטה חוק שאינו קיים בבואה להצדיק תפיסת טלפון נייד של חשוד.

קיראו עוד ב"BizTech"

על פי דיווחים, מרכזי המידע הסעודיים כרגע מהווים מחצית מכלל המרכזים במזרח התיכון וצפון אפריקה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.