סכסוך על הירושה הגדולה: המאהבת מול אשתו של איש העסקים
פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בראשות השופטת שני כ"ץ, עוסק במחלוקת משפטית סביב זכאות לירושה בין אלמנתו הרשמית של מנוח לבין אשה שטענה כי היא הידועה בציבור שלו. התביעה שהוגשה על ידי הידועה בציבור הביאה לסכסוך משפטי סבוך הנוגע לזכויות בעיזבונו של איש עסקים שנפטר, כשעיקר הדיון נסוב סביב שאלת זכאותה של הידועה בציבור לרשת חלק מהעיזבון. המקרה מציב שאלות משפטיות וערכיות חשובות על היחס שבין נישואים פורמליים ומעמד הידועים בציבור בישראל.
המנוח, שהיה מהנדס ואיש עסקים מצליח, נפטר ב-2018 בגיל 69, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. במועד פטירתו הוא היה נשוי לאשתו מזה 45 שנה, כשלזוג נולדו שלוש בנות משותפות. ואולם במקביל לחיים המשותפים עם אשתו הרשמית, המנוח ניהל במשך 26 שנה מערכת יחסים זוגית עם המתנגדת – אשה שטענה כי היא היתה הידועה בציבור שלו. בעקבות פטירתו של המנוח, ביקשו האלמנה ובנותיה צו ירושה שיחלק את עיזבונו בהתאם לדין – מחצית לאלמנה ומחצית לבנות. מנגד, טענה הידועה בציבור כי יש להכיר בה כיורשת של מחצית מהעיזבון, בהתבסס על היותה בת זוגו של המנוח.
המנוח גר בביתה של המתנגדת מחצית מהשבוע וסייע לה כלכלית צילום: ביזפורטל
המתנגדת טענה כי במשך כל שנות הקשר ביניהם, המנוח גר בביתה מחצית מהשבוע וסייע לה כלכלית, כולל העברת נכסים על שמה בארה"ב. היא הוסיפה כי השניים ניהלו חיים משותפים לאורך כל השנים, וכי היא תמכה בו במהלך מחלתו, ליוותה אותו לטיפולים והיתה לצדו עד יומו האחרון. לטענתה, נישואיו של המנוח לאשתו הרשמית היו נישואים על הנייר בלבד, ויחסיהם היו פורמליים ולא מעשיים.
המתנגדת הציגה ראיות לתמיכה כלכלית מצד המנוח
במהלך המשפט, המתנגדת הציגה כמה ראיות המעידות על התמיכה הכלכלית מצד המנוח כלפיה, כולל העברת כספים ומתנות. היא ביקשה שבית המשפט יכיר במעמדה כבת זוגו האמיתית, ולכן יעניק לה את הזכות לרשת מחצית מעיזבונו. מנגד, האלמנה ובנותיה טענו כי נישואי המנוח לאלמנתו היו נישואים מלאים לכל דבר ועניין, וכי לאורך כל שנות נישואיהם ניהלו חיים משותפים. הן טענו כי המנוח לא התכוון להיפרד מאשתו הרשמית, ולמרות מערכת היחסים שהיתה לו עם המתנגדת, הוא לא נקט צעדים כדי לסיים את נישואיו. האלמנה הדגישה כי היא ובעלה חלקו נכסים משותפים, התגוררו יחד בביתם, ואף ישנו יחד באותה המיטה. השופטת כ"ץ בחנה בקפידה את הטענות שהועלו על ידי הצדדים ואת הראיות שהוצגו בפניה, ופסקה כי על פי חוק הירושה, האלמנה היא זו הזכאית לרשת מחצית מהעיזבון, ולא המתנגדת. השופטת הדגישה כי על פי החוק, זכות הירושה שמורה לבן הזוג הרשום - במקרה זה האשה הרשמית, אלא אם קיימת צוואה המורה אחרת. בפסק הדין נכתב: "הוכח כי המנוח והמשיבה 1 ניהלו חיים משותפים ואמיתיים לאורך כל שנות נישואיהם, ולכן אין עילה לקבוע כי המתנגדת זכאית לחלק כלשהו בעיזבון". היא אף הוסיפה כי המנוח מעולם לא ניסה לנתק את קשריו עם אשתו, ולא הוכח כי נישואיהם היו "ריקים מתוכן". לדבריה, "הנישואים היו חיים ופעילים, כאשר המנוח בחר מרצונו להמשיך לחיות עם המשיבה 1 בביתם המשותף".
אם אין צוואה - ידועה בציבור לא זכאית לירושה
פסק הדין מאיר את השאלות הסבוכות שעולות בסכסוכי ירושה הנוגעים למעמד הידועים בציבור. השופטת הדגישה כי חוק הירושה קובע באופן ברור שידועה בציבור אינה זכאית לירושה אם המוריש היה נשוי לאדם אחר בעת פטירתו, כפי שהיה במקרה זה. היא ציינה כי "המונח 'בן זוג' לפי סעיפים 11-10 לחוק הירושה מתייחס למי שהיה נשוי פורמלית למוריש במועד פטירתו". פסק הדין הנוכחי ממחיש את מורכבות סוגיות הירושה בישראל, בייחוד כשמעורבות בו כמה מערכות יחסים. המקרה שבנדון הדגיש את חשיבותו של חוק הירושה, והבהיר כי ידועים בציבור אינם זכאים לירושה במקרה שהמוריש היה נשוי לאדם אחר בעת פטירתו.
במקרה אחר, הכריעי בית המשפט לענייני משפחה בקריות בינואר האחרון בעתירה שבה אשה שלא היתה כלל חלק מהמשפחה, הגישה התנגדות לצוואה של מנוח, וטענה כי היא היתה הידועה בציבור שלו, ולכן אף שלא הוריש לה דבר - היא זכאית למחצית מירושתו. תחילתו של הסיפור ב-2018, אז נפטר המנוח, שהיה פנסיונר. הוא הניח אחריו ארבעה ילדים - שניים מנישואיו הראשונים ושניים מנישואיו השניים. ב-2017 פנה המנוח לעו"ד וביקש שיערוך עבורו צוואה. המנוח היה איש בעל נכסים, וחתם על הצוואה בנוכחות עדים, כשמהלך החתימה הוסרט בווידאו. בצוואתו, הוא הורה כי, "הנני מצווה בזה כל רכושי מכל סוג, מקרקעין (דירה) ניירות ערך וכספים, ביטוח חיים וזכויות, מכל סוג ומין שהוא לבתי היקרה". המנוח הוריש את כל רכושו לאחת מבנותיו מנישואיו הראשונים, ואילו ליתר ילדיו לא הוריש דבר. בתו עתרה לקיום הצוואה לפני רשמת הירושה, אך אחותה ואשה שטענה כי הייתה הידועה בציבור שלו, הגישו התנגדות לביצועה. במקביל עתרה האשה התובעת בבקשה למתן צו ירושה בטענה שהיא ידועה בציבור של מנוח, ויורשת על פי דין. במקרה נוסף, ידועה בציבור לשעבר של אדם שהוא בעל דירה בראשון לציון דרשה לקבל מחצית מהנכס שלו. התביעה הגיעה להכרעה בבית המשפט המחוזי בלוד בפברואר 2024. סגנית הנשיאה, השופטת ורדה פלאוט (אב"ד), השופט צבי ויצמן והשופטת צבייה גרדשטיין פפקין דנו בערעור שהגיש האיש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה להעניק מחצית מהדירה לאשה, לאור הזוגיות בת 15 השנים שהיתה ביניהם והסממנים הנוספים שהיו לקיומו של שיתוף בנוגע לנכס. הצדדים הכירו ב-2007, וכעבור שנה עברו להתגורר ביחד בדירה של האיש במעלה אדומים, שאותה רכש עוד לפני הזוגיות ביניהם. הם מעולם לא התחתנו, אבל הביאו לעולם שני ילדים משותפים. האיש עבד ופרנס, ואילו האשה שימשה עקרת בית והיתה אחראית על גידול הילדים. הדירה שבה גרו הצדדים נמכרה והוחלפה פעם אחר פעם. הדירה האחרונה שבהן – דירת חמישה חדרים בראשון לציון – נרשמה על שם הגבר בלבד. בשלב מסוים עלו היחסים ביניהם על שרטון והם נפרדו, ובעקבות כך התנהל ביניהם מאבק משפטי על גורל הדירה הזו.
- 1.שי 03/10/2024 09:48הגב לתגובה זונשים הן נבלות הכי גדולות שהשטן ברא

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידירשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן הרשתות וה-AI
הרשות יוצאת בקמפיין הסברה חדש שמבקש ללמד את הציבור לזהות סימני אזהרה לפני השקעה. על רקע העלייה החדה בהיקפי ההונאות בתחום הזה, כולל שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ברשות מדברים על נזקים בהיקפים של מיליארדי שקלים. הקמפיין משלב טלוויזיה ודיגיטל ומבקש לעצור
את ההונאות עוד לפני הכסף מועבר מהחשבון
רשות ניירות ערך (נינ"ע) משיקה בימים אלה קמפיין הסברה חדש שמטרתו לגרום לציבור לעצור רגע לפני שהוא לוחץ על כפתור ההשקעה. ברשות מסבירים כי בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, חל שינוי משמעותי באופן שבו פועלות הונאות משקיעים. אם בעבר מדובר היה בעיקר בהבטחות כלליות ובהצעות מפוקפקות שהגיעו במיילים או בשיחות טלפון, כיום ההונאות מתבצעות גם דרך רשתות חברתיות, פרסומות ממומנות וכלים טכנולוגיים מתקדמים, כולל שימוש בבינה מלאכותית (AI).
לדברי יו"ר הרשות, ספי זינגר, העלייה בהונאות מגיעה דווקא על רקע מגמה חיובית של מעורבות ציבורית בשוק ההון. "לצד העלייה המבורכת במודעות של ישראלים להשקעות וההשתתפות שלהם בשוק ההון, אנו עדים לקפיצת מדרגה טכנולוגית המקילה על הונאות משקיעים, כגון התפתחות הבינה המלאכותית", הוא אמר. זינגר הוסיף כי, "בשנה האחרונה אנו מטפלים בהונאות בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים" - נתון שממחיש עד כמה רחב ההיקף של התופעה ועד כמה הנזק אינו תיאורטי בלבד.
הקמפיין, שנושא את השם "שימו לב לדגלים האדומים", מבקש להנגיש לציבור סימני אזהרה פשוטים וברורים שיכולים להעיד על כך שמדובר בהונאה. את הקמפיין מובילה השחקנית נלי תגר, שמגלמת דמות שמציגה כיצד הונאות פיננסיות שינו צורה לאורך השנים - משיטות מוכרות כמו פירמידות פיננסיות והבטחות בסגנון הנסיך הניגרי, ועד לשיטות העכשוויות שמתחזות להשקעות לגיטימיות ומופיעות במעטפת מקצועית ומשכנעת.
ברשות מדגישים כי אחד המאפיינים החוזרים בהונאות הוא הבטחה לרווח גבוה ללא סיכון ממשי, לעתים תוך הפעלת לחץ לקבל החלטה מהירה, או הצגת התחייבויות שנשמעות מרגיעות מדי, כמו החזר כספי מובטח במקרה של הפסד. מסר נוסף שמודגש בקמפיין הוא העיקרון הפשוט שלפיו כשהצעה נשמעת טובה מדי, ייתכן מאוד שהיא אכן כזו. הקמפיין צפוי לעלות בטלוויזיה, במסגרת רצועת דקה ל-8, וכן בפלטפורמות דיגיטליות, למשך כשבועיים. ברשות מציינים כי מדובר רק בחלק ממכלול צעדים שננקטים כדי להתמודד עם הונאות משקיעים. לצד ההסברה לציבור, הרשות מפעילה גם כלים של פיקוח, אכיפה אזרחית ופלילית, וכן צעדים רגולטוריים שנועדו לצמצם את מרחב הפעולה של גורמים עברייניים.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, הרשות השלימה באחרונה חקירה בפרשה שעניינה חשדות להונאת משקיעים בוולת'סטון, והיא פועלת להעברת התיק לפרקליטות. במקביל, מקודמת יוזמה להטמעת מנגנון אימות וזיהוי בפרסומות ממומנות ברשתות החברתיות. המהלך נועד לחייב את הפלטפורמות לוודא את זהות המפרסמים, ובכך להקשות על גורמים לא מזוהים, לרבות כאלה שפועלים מחו"ל ומתחזים לישראלים, לפרסם הצעות השקעה כוזבות.
