ידועה בציבור לשעבר של אדם שהוא בעל דירה בראשון לציון תקבל מחצית מהנכס שלו. כך נקבע בפסק דין שפרסם בית המשפט המחוזי בלוד באחרונה. סגנית הנשיאה, השופטת ורדה פלאוט (אב"ד), השופט צבי ויצמן והשופטת צבייה גרדשטיין פפקין דחו את הערעור שהגיש האיש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה להעניק מחצית מהדירה לאשה, לאור הזוגיות בת 15 השנים שהיתה ביניהם והסממנים הנוספים שהיו לקיומו של שיתוף בנוגע לנכס.

הצדדים הכירו ב-2007, וכעבור שנה עברו להתגורר ביחד בדירה של האיש ביישוב מעלה אדומים, שאותה רכש עוד לפני הזוגיות ביניהם. הם מעולם לא התחתנו, אבל הביאו לעולם שני ילדים משותפים. האיש עבד ופרנס, ואילו האשה שימשה עקרת בית והיתה אחראית על גידול הילדים.

הדירה שבה גרו הצדדים נמכרה והוחלפה פעם אחר פעם. הדירה האחרונה שבהן – דירת חמישה חדרים בראשון לציון – נרשמה על שם הגבר בלבד. בשלב מסוים עלו היחסים ביניהם על שרטון והם נפרדו, ובעקבות כך התנהל ביניהם מאבק משפטי על גורל הדירה הזו.

במאי 2023 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי למרות רישום הדירה על שם האיש בלבד, בפועל היא שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים. פסק הדין קבע כי יש סימנים רבים לשיתוף, שגוברים בקלות על הטיעון המופרך של הגבר, שלפיו פרודתו היתה "אורחת המתגוררת בביתו כשותפה לגידול הילדים, ללא מחויבות רגשית או כלכלית". בנוסף, נקבע כי הצדדים ניהלו זוגיות של 15 שנה שבמהלכה הביאו לעולם ילדים משותפים, כשכל אחד מהם התאמץ והשתדל בדרכו למען התא המשפחתי שהם הקימו ביחד. בנוסף, המעבר למגורים בראשון ציון היה לבקשת האשה, ואמה גרה עם בני הזוג בדירה במשך תקופה מסוימת.

• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
• האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואולם האיש סירב להשלים עם התוצאה. בערעור שהגיש ביולי האחרון לבית המשפט המחוזי, הוא טען כי מתחילת הקשר היתה בין הצדדים הסכמה שלפיה תשרור ביניהם הפרדה רכושית. לשיטתו, עצם קיומם של חיים משותפים ואפילו ממושכים, המלווים בגידול ילדים, לא מעניק זכויות בדירה שנרכשה עוד לפני הזוגיות על ידי אחד מבני הזוג ורשומה על שמו בלבד.

מנגד, טענה האשה כי מדובר בערעור סרק וכי אין להתערב בפסק הדין. לטענתה, שכרו של האיש זינק במהלך התקופה שבה ניהלו קשר זוגי מ-6,500 שקל ל-25 אלף שקל בחודש - רק בזכות ההקרבה וההשקעה שלה למען ניהול משק הבית וגידולם של הילדים.

שופטי המחוזי תמכו בנימוקי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה במלואם. הם כתבו בפסק הדין כי, "על פי אותן קביעות, מדובר במערכת יחסים זוגית, ממושכת, בה כל אחד מבני הזוג תרם תרומה ממשית לחיי המשפחה, וכי הייתה כוונה בין הצדדים לשיתוף, בין היתר בכל הנוגע לדירת המגורים".

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

השופטים גם הדגישו כי במסגרת החיים המשותפים, תרם כל אחד מהצדדים את חלקו – בין אם מכספו, בין אם מטרחתו ובין אם מעמלו – לקיום היחידה המשפחתית. סימנים נוספים לשיתוף ביחס לדירה, מבחינת השופטים, קיימים בכך שהמעבר למגורים בראשון לציון נעשה לבקשת האשה, שאמה אף גרה עמם לפרק זמן מסוים, והדירה נבחרה על ידי שניהם. כל אלה, לדברי השופטים, ממלאים אחר הדרישה ל"דבר מה נוסף" לצורך שיתוף בדירה, ואף יותר מכך. לאור כל אלה, הם דחו את הערעור וחייבו את האיש בהוצאות משפט פרודתו, בסכום של 15 אלף שקל.

במקרה אחר, שהגיע באחרונה להכרעה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הורים גרושים לתינוקת הסכימו כי הדירה, שהיתה רשומה על שם האב, תימכר לאם תמורת כשליש משוויה, כדי לספק קורת גג לבתם. בהמשך גילה האיש כי גרושתו ניהלה רומן עם אדם אחר, וכי אותו גבר הוא אביה האמתי של הילדה שאותה גידל כבתו. בתגובה הגיש האיש תביעה לביטול מכירת הדירה מחמת טעות, הטעיה, עושק וחוסר תום לב של האשה. מנגד, גרושתו עתרה לקיום העסקה, שלטענתה נעשתה כחלק מאיזון המשאבים. לטענתה, בנספח להסכם היא למעשה רכשה מבעלה לשעבר את החלק שלו בדירה תמורת סכום מסוים. במלים אחרות, לדבריה מדובר בהסכמה רכושית שעניינה העברת דירה אגב גירושים, שאינה קשורה לשאלה אם התינוקת היא בתו של המשיב או לא.