חתימת חוזה
צילום: pexels

ירושה של 1,000 שקל לשני אחים, האחרים קיבלו הכל - הייתכן?

השניים טענו כי אחיהם איימו על האם ואף מנעו ממנה לפגוש בני משפחה אחרים ולכן הצוואה פסולה. מה קבע בית המשפט?
עוזי גרסטמן | (1)
נושאים בכתבה ירושה משפט

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה באחרונה התנגדות שהגישו שני אחים לצוואה של אמם, המנשלת אותם מרוב הירושה שלה. השופטת לורן אקוקה נתנה תוקף לצוואה של האם, המעניקה לכל אחד מהמתנגדים 1,000 שקל בלבד, לאחר שהשתכנעה כי היא לא נכתבה כך בעקבות איומים או השפעה לא הוגנת של שלושת האחים האחרים, שקיבלו ירושה גבוהה בהרבה, אלא על רקע הבחירה של השניים האחרים לנתק מגע עם אמם לקראת סוף חייה.

הצדדים הם חמשת ילדיה של אשה שהלכה לעולמה באוגוסט 2021. שמונה שנים וחצי לפני מותה היא ערכה צוואה המגובה בעדים, שמעניקה לשלושה מילדיה כל רכושה, מלבד 2,000 שקל. את היתרה היא חילקה בין ילדיה הנוספים. השניים הגישו לרשם הירושות התנגדות לצוואה, והדיון על התוקף שלה הועבר לבית המשפט.

בין היתר, טענו האחים שנושלו, כי החתימה על הצוואה נעשתה ביום שבו אמם היתה חולה מאוד, ולא הבינה על מה חתמה. עוד נטען כי הזוכים בצוואה איימו על האם, צעקו עליה, התקינו מצלמות בביתה כדי לעקוב אחריה, ואף מנעו ממנה לפגוש בני משפחה אחרים. מכאן, לטענתם, הזוכים בצוואה הפעילו עליה השפעה בלתי הוגנת, הפוסלת את הצוואה.

הזוכים מצדם כפרו לחלוטין בטענות שהציגו האחים שלהם, המתנגדים לצוואה. לטענתם, האם היתה אשה דעתנית, שלא נתונה בקלות להשפעה, והיא ניהלה את ביתה וענייניה באופן עצמאי. הם הוסיפו כי המתנגדים לא ביקרו את האם ולא התעניינו במצבה, והעובדה שבמשך שמונה שנים וחצי עד לפטירתה היא לא שינתה את צוואתה מדברת בעד עצמה.

השופטת אקוקה התרשמה כי בניגוד לטענת המתנגדים, המנוחה היתה עצמאית בניהול חייה, ולא היתה תחת השפעה פסולה מצד שלושת ילדיה שירשו את רכושה. כך לדוגמה, היא היתה מסוגלת לבקש להחליף את המטפלת שלה כשלא הסתדרה עמה, ואף היתה בקשר עם עורך דין מסוים לצורך ניהול נכסיה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בנוסף, השופטת קבעה כי אין בעצם התקנת המצלמות בבית האם, שעליהן היא ידעה בעצמה, משום השתלטות של הזוכים עליה. לגבי הטענה של המתנגדים, שלפיה אמם חתמה על הצוואה כשהיא חולה, השופטת ציינה כי מן העבר השני הם לא טענו שהיא לא היתה כשירה מבחינה קוגניטיבית לערוך צוואה - ולכן המסקנה היא שהאם היתה כשירה.

עוד הוסיפה השופטת כי ממסכת הראיות עלה שבניגוד לעמדת המתנגדים, אמם ניהלה קשרים חברתיים, והזוכים בצוואה לא מנעו ממנה להיפגש עם בני משפחה או עם חברים. אחת המתנגדות אפילו הודתה שבשנים שלפני פטירתה של האם היא וילדיה ביקרו בביתה "אלף פעמים".

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת ציינה כי כל האחים עשו תורנות טיפול באמם בימי ראשון, שבהם המטפלת שלה היתה בחופש. בשלב מסוים הפסיק אחד המתנגדים לצוואה להשתתף בתורנות הזו, וזו כנראה הסיבה לנישול שלו מהירושה. הרקע לנישול אחותו המתנגדת הוסבר בניתוק יחסיה עם האם.

לדברי השופטת אקוקה, "ניסו המתנגדים לצייר אם חלשה ששני בנים משתלטים על דעתה ומשפיעים עליה, אבל למעשה יש כאן שני מתנגדים שהקשר שלהם עם האם היה לכל היותר רופף אם בכלל". היא הסבירה כי התמונה שהצטיירה בפניה היא של אמא שבסך הכול רצתה את קרבת ילדיה, ובחרה לנשל את מי שהפנו לה עורף. לכן הורתה השופטת על קיום הצוואה כפי שהורתה האם, ועל חיוב המתנגדים בסכום של 50 אלף שקל עבור הוצאות משפט.

במקרה נוסף של סכסוך ירושה, שבו אם שבתחילה חילקה את רכושה שווה בשווה, החליטה כעבור שנתיים להוריש את הרכוש לבת ולהותיר את הבן, מכור להימורים לכאורה, שקל אחד בלבד בית המשפט לענייני משפחה בצפת, שדן במקרה, החליט לבסוף לקבל את טענות הבת. במקרה אחר של סכסוך ירושה, שבו דן ופסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בספטמבר האחרון, חתמה בעלת בניין, לפני פטירתה על תצהיר שבו העניקה לאחד מבניה את "הבית" ללא תמורה. אחד מהאחים טען כי לא מדובר בכל הבניין, אלא רק בדירה אחת, וכי האח השתלט על הבניין. מה פסק בית המשפט?

כדי למנוע מצבים בהם השפעות חיצוניות שונות יסלפו את הרצון של האדם שמצווה את הצוואה, מתבטלת כל הוראה בצוואה שנעשתה בעקבות השפעה אסורה כלשהי: באונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית. אם עברה שנה מהיום שבו ההשפעה החיצונית חדלה מלפעול על המצווה, או מהיום שבו נודע לו על התרמית, והוא בחר שלא לשנות את צוואתו - אותם פגמים לא יביאו לביטול של הוראת הצוואה או תיקונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רון גל 16/04/2024 15:44
    הגב לתגובה זו
    אני לא אומר שאתה חייב לעזור להורים שלך בזקנה, יש כאלו שיש להם מלא משקעים על ההורים אז אני לא שופט אותם. אבל תהיה גבר (או אישה, אנחנו בשנות ה-2000) ואל תדרוש ירושה.
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.