חשפה שלבעל יש ילד מחוץ לנישואין – וזכתה ב-70% מהווילה
סכסוך גירושין נדון לאחרונה בבית המשפט למשפחה בראשון לציון. האישה הגישה תביעה לגירושין מבעלה, לאחר שגילתה כי הוא בגד בה עם עשרות נשים לאורך השנים, וכי הוא מגדל בסתר ילד מחוץ לנישואין עם אחת מהנשים.
עו"ד אלינור ליבוביץ', המייצגת את האישה, חשפה ראיות לכך שהבעל בזבז כספים רבים במהלך השנים על בילויים עם נשים שונות – כספים שקופחו, לדבריה, מידיה של האישה.
בית המשפט לענייני משפחה התרשם מיכולת השתכרותו הגבוהה של הבעל בהשוואה לאשתו, שכל השנים הקדישה את זמנה לגידול ילדיהם, ועל כן פסק, כי 70% מערכה של הווילה, הממוקמת באחת השכונות המבוססות בשפלה, ואשר משתרעת על פני 240 מ"ר – יועברו לרשותה של האישה.
לדברי עו"ד ליבוביץ', ערכה של הווילה נאמד על פי מומחים בכ-5 מיליון שקלים. מעבר לכך התחייב הבעל לשלם מזונות שמנים לילדיו, אשר ימשיכו לגדול בבית אמם.
בני הזוג היו נשואים במשך עשר שנים, במהלכם נולדו להם שלושה ילדים. לטענת האישה, לאורך השנים היא סבלה מאלימות מילולית ונפשית מצדו, ונאלצה לחיות בפחד ובאימה.
- העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי עו"ד ליבוביץ', נודע לאישה באמצעות חוקר פרטי שהפעילה - כי במרוצת השנים בגד בה הגבר עם נשים רבות, בזבז מהונם המשותף על מסעדות, צימרים, מתנות וחופשות עבורן, ואף נולד לו ילד מחוץ לנישואים עם אחת הנשים הללו.
בעקבות כך, הגישה האישה תביעה לגירושין. לדברי האישה, לאחר פתיחת הליכי הגירושין נהג בעלה להאזין לשיחותיה עם אמה כדי לתכנן את צעדיו. באחת השיחות שמע את השתיים משוחחות על הבן שנולד לו מחוץ לנישואין – והבין לראשונה כי אשתו יודעת על כך.
"רק אז הוא סיפר לה בבכי תמרורים על הילד מחוץ לנישואין – דבר שהאישה ידעה מזה מספר חודשים, אך סבלה בשקט על מנת להשיג ראיות חותכות", אומרת עו"ד ליבוביץ'.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
עו"ד ליבוביץ' דרשה מבית המשפט כי חלוקת הרכוש לא תהיה שוויונית, והביאה נימוקים רבים: יחסו של הגבר כלפי האישה במהלך חייהם המשותפים, בגידותיו הרבות, הילד שנולד לו מחוץ לנישואין ופערי השכר המשמעותיים ביניהם.
- 9.ויויאן 20/04/2015 15:31הגב לתגובה זוכל הכבוד את מס הטל של העו״ד בבקשה
- 8.שמוליק 19/04/2015 18:53הגב לתגובה זוומן הסתם לא באשה כמו שנראית המצולמת בכותרת.
- 7.היו גם מוציאים לו כליה .איך לא חשבו על זה בבית משפט . (ל"ת)בא 19/04/2015 16:36הגב לתגובה זו
- 6.אמיר 19/04/2015 13:44הגב לתגובה זוכנראה שמדובר באדם מופקר לחלוטין שידע בכל רגע מהן ההשלכות של מעשיו על רכושו ועל וכספו ובכל זאת המשיך במעשיו . לגבר כזה אני אומר - זבש"ך . גם להתפרפר בכל הזדמנות ואף להביא ילד מחוץ לנישואין ? - יש גבול. לא מרחם עליו
- 5.אין גבול לפתטיות ? כלכלית ורגשית ? (ל"ת)אבא של ילד 19/04/2015 12:46הגב לתגובה זו
- 4.זקן חביב 19/04/2015 12:34הגב לתגובה זועיסקת החיים לאשה להתחתן, ועיסקת גיהנום לגבר. גברים בשביל מה אתם צריכים את זה ?
- 3.בוא לריאיון נבדוק אותך! (ל"ת)ביגוס דיקוס 19/04/2015 12:28הגב לתגובה זו
- 2.3.7 מיליון עבור עשר שנים-עיסקה לא רעה איפה נרשמים (ל"ת)59 19/04/2015 11:44הגב לתגובה זו
- 1.עודד 19/04/2015 11:40הגב לתגובה זומי קשר אותה לווילה בשווי 5 מליון שקל ?
- אחד 19/04/2015 16:46הגב לתגובה זוהיא כל יום כשקמה, היא פחדה שכל הטוב הזה יעלם לה. ככה זה נשים, הם מפחדות כל הזמן. בגלל זה הן זקוקות לגבר שישמור עליהם. לא מזמן הייתי בחו"ל, ואשתי אמרה לי שהיא מרגישה חסרת ביטחון. זה אותו דבר רק בלי הוילה שאין לי.
- בא 19/04/2015 12:54הגב לתגובה זואז מי יותר חכם .אנחנו או היפנים .
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
