פינוי בינוי נדלן התחדשות עירונית
צילום: ביזפורטל

התחדשות עירונית בירושלים: 1200 דירות בקרית יובל

נתנאל אריאל | (1)

1,200 דירות חדשות יוקמו בשכונת קרית יובל במסגרת התחדשות עירונית במתחם "אולסוונגר", כך החליטה הוועדה המחוזית ירושלים שאישרה להפקדה את התוכנית. מדובר על 12 מבני מגורים בני 7-22 קומות, כאשר 240 דירות יהיו דירות קטנות. במסגרת הדיון, הוועדה החליטה על ביטול אחד ממבני המגורים, במטרה להגדיל את כמות השטחים המיועדים למבני ציבור.

  

התוכנית, בשטח כולל של כ-50 דונם, ממוקמת בקצה המערבי של שכונת קריית יובל, בסמיכות לשכונת עין כרם, ותחליף 5 מבני שיכון ישנים, בני 8 קומות, הכוללים 320 יחידות דיור.

 

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-2,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, וכ-28,000 מ"ר עבור מבני ציבור שיוקמו בחזיתות הבניינים. מבני הציבור ישמשו להקמת בתי כנסת, בית ספר יסודי, בית ספר תיכון, 11 גני ילדים ומבנים לקהילה.

 

התוכנית מתנה את אכלוס הדירות בבניית מערכות דרגנועים ומעליות מהמתחם לתחנת ה"קו האדום" של הרכבת הקלה, הממוקם ברחוב ה"נטקה", המצוי בחלק העליון של השכונה, וכרוך בעלייה משמעותית מהמתחם אליה.

 

מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי-באבאי: "תוכנית ההתחדשות למתחם אולסוונגר הינה בשורה של ממש לתושבי המתחם, המתגוררים כיום במבנים ישנים. בנוסף להתחדשות המבנים, התוכנית מציעה איכות שדרוג משמעותי של המרחב הציבורי בתחומה. כן מציעה התוכנית עירוב שימושי תעסוקה ומסחר בחזיתות הרחוב ובכך מסייעות להפיכת הרקמה העירונית לפעילה מגוונת ומעניינת. זאת, בהתאם לחזון ההתחדשות העירונית של הוועדה המחוזית בדבר ציפוף הרקמה הבנויה, וזאת על מנת לשפר את איכות החיים העירונית בירושלים ולענות על הביקושים ליחידות דיור בעיר תוך הימנעות מבניה בשטחים פתוחים ככל הניתן".

 

התוכנית, הינה ביוזמת "א.א ייזום תבונה וחדשנות בע"מ" ועיריית ירושלים, התוכנית נערכה על ידי קרלוס פרוס אדריכלים.

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 16/03/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    כמה דירות יהרסו וכמה יבנו תחתן ?
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.