עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב
צילום: ורדי כהנא

הכשרת הישוב גייסה 100 מיליון שקל מהפניקס, מנורה ומורי ארקין

ההנפקה בוצעה בדיסקאונט קל של 2.3% על מחיר המניה. נזכיר כי חברת הבת הכשרה התחדשות עירונית ביצעה מהלך לא הוגן כלפי המשקיעים - כאשר גייסה בתחילת השבוע בדיסקאונט של 45%, ושלחה את המשקיעים להפסד של 20% תוך שלושה ימים
נתנאל אריאל | (1)

חברת הנדל"ן  הכשרת הישוב 2.49%  של משפחתו של עופר נמרודי (כ-57%) גייסה 100 מיליון שקל מהפניקס, קרן נוקד, מורי ארקין ומנורה מבטחים. ההנפקה בוצעה במחיר של 41 שקל למניה, דיסקאונט של 2.3% על שער הבסיס היום של כ-42 שקל). 

הפניקס רכשה מניות בהיקף של 50 מיליון שקל, מנורה נכנסה עם 7 מיליון שקל, קרן נוקד עם 23.6 מיליון שקל, ואידיאה של מורי ארקין רכשה מניות בהיקף כספי של 15 מיליון שקל. משקיעים נוספים רכשו יחד מניות בהיקף של כ-5 מיליון שקל. סך הכל דוללו המשקיעים הקיימים בכ-6.84%, כלל המניות החדשות שהונפקו בהצעה הפרטית.

בימים אלה הכשרת הישוב מבצעת במקביל מספר פרויקטים: מגדל המשרדים "שבעת הכוכבים" במתחם BBC בבני ברק, מגדל המשרדים "יעקב נמרודי" (לשעבר "בית מעריב") המוקם בימים אלה במרכז תל-אביב, מרכז מסחרי "שבעת הכוכבים" באילת, פרויקט התחדשות עירונית ברחוב "פיכמן" בחולון, פרויקט התחדשות עירונית ברחוב "ליסין" בתל-אביב, פרויקטים נוספים בפולין ובגרמניה בתחומי הלוגיסטיקה, ובפולין בתחום המגורים.

נזכיר כי בתחילת השבוע, ולאחר זינוק מתחילת החודש של 103%, חברת הבת של הכשרת הישוב בתחום ההתחדשות העירונית, הכשרה התחדשות -0.5% , גייסה כ-29 מיליון שקל גם כן מהפניקס וקרנות הגידור נוקד וספרה. לחברה יש צבר פרויקטים של אלפי יח"ד לביצוע בשנים הקרובות בתחום ההתחדשות העירונית - אבל החברה גייסה בדיסקאונט עמוק של 45%, ולמעשה גררה את המניה לשלושה ימים של ירידות חריפות ונפילה כוללת של כ-20% בערך המניה. לא מהלך ראוי לחברה ציבורית.

עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב: "אנו נמצאים בתנופת עשייה משמעותית. גיוס ההון הנוכחי מהווה המשך ישיר ליישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה, ויתמוך בהוצאה לפועל של מכלול הפרויקטים הרב אותם מקדמת ובונה החברה".

 

עודד סתר, סמנכ"ל מימון, השקעות ופיתוח עסקי הכשרת הישוב: "אנו פועלים באופן רציף לחיזוק האיתנות הפיננסית של החברה, להורדת יחסי המינוף ולהפחתת עלויות המימון ושואפים להשיא ערך לבעלי המניות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זה הזה עם הנייר? (ל"ת)
    דוד 26/10/2021 15:46
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.