הכשרת הישוב גייסה 100 מיליון שקל מהפניקס, מנורה ומורי ארקין
חברת הנדל"ן הכשרת הישוב 2.49% של משפחתו של עופר נמרודי (כ-57%) גייסה 100 מיליון שקל מהפניקס, קרן נוקד, מורי ארקין ומנורה מבטחים. ההנפקה בוצעה במחיר של 41 שקל למניה, דיסקאונט של 2.3% על שער הבסיס היום של כ-42 שקל).
הפניקס רכשה מניות בהיקף של 50 מיליון שקל, מנורה נכנסה עם 7 מיליון שקל, קרן נוקד עם 23.6 מיליון שקל, ואידיאה של מורי ארקין רכשה מניות בהיקף כספי של 15 מיליון שקל. משקיעים נוספים רכשו יחד מניות בהיקף של כ-5 מיליון שקל. סך הכל דוללו המשקיעים הקיימים בכ-6.84%, כלל המניות החדשות שהונפקו בהצעה הפרטית.
בימים אלה הכשרת הישוב מבצעת במקביל מספר פרויקטים: מגדל המשרדים "שבעת הכוכבים" במתחם BBC בבני ברק, מגדל המשרדים "יעקב נמרודי" (לשעבר "בית מעריב") המוקם בימים אלה במרכז תל-אביב, מרכז מסחרי "שבעת הכוכבים" באילת, פרויקט התחדשות עירונית ברחוב "פיכמן" בחולון, פרויקט התחדשות עירונית ברחוב "ליסין" בתל-אביב, פרויקטים נוספים בפולין ובגרמניה בתחומי הלוגיסטיקה, ובפולין בתחום המגורים.
נזכיר כי בתחילת השבוע, ולאחר זינוק מתחילת החודש של 103%, חברת הבת של הכשרת הישוב בתחום ההתחדשות העירונית, הכשרה התחדשות -0.5% , גייסה כ-29 מיליון שקל גם כן מהפניקס וקרנות הגידור נוקד וספרה. לחברה יש צבר פרויקטים של אלפי יח"ד לביצוע בשנים הקרובות בתחום ההתחדשות העירונית - אבל החברה גייסה בדיסקאונט עמוק של 45%, ולמעשה גררה את המניה לשלושה ימים של ירידות חריפות ונפילה כוללת של כ-20% בערך המניה. לא מהלך ראוי לחברה ציבורית.
- הכשרת הישוב ומנורה בהסכם נוסף בהיקף 250 מיליון שקל והרחבת העסקה הקודמת
- הכשרת הישוב מגייסת כ-100 מיליון שקל מהמוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב: "אנו נמצאים בתנופת עשייה משמעותית. גיוס ההון הנוכחי מהווה המשך ישיר ליישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה, ויתמוך בהוצאה לפועל של מכלול הפרויקטים הרב אותם מקדמת ובונה החברה".
עודד סתר, סמנכ"ל מימון, השקעות ופיתוח עסקי הכשרת הישוב: "אנו פועלים באופן רציף לחיזוק האיתנות הפיננסית של החברה, להורדת יחסי המינוף ולהפחתת עלויות המימון ושואפים להשיא ערך לבעלי המניות".
- 1.זה הזה עם הנייר? (ל"ת)דוד 26/10/2021 15:46הגב לתגובה זו
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
